הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' בני מילר (משמאל) ורותם אורג / צילום: פרטי
מי מהמועמדים לנשיאות ארה"ב, קמלה האריס או דונלד טראמפ, יהיה טוב יותר לישראל? זו השאלה שעליה ביקשנו להשיב באדיבות שני מומחים - פרופ' בני מילר, מומחה לסדר עולמי ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת חיפה, ורותם אורג, חוקר ויועץ בתחום הפוליטיקה האמריקאית. אמנם ציבורים שונים, גם בישראל וגם בארה"ב, מגדירים "טוב" באופן שונה, אך בכל זאת ניסינו למפות את ההיבטים שמרכיבים את התשובה.
● הצוללת | "הסאבטקסט בהסכם בין גוגל לאפל הוא: אל תתחרי בי, אני משלמת לך על זה"
● הצוללת | זה מה שאינטל צריכה לעשות כדי לצאת מהבור - ולהציל את העולם המערבי
● הצוללת | אלדד תמיר: "עוד שנה כזו - ואנחנו בדירוג זבל והיפר-אינפלציה"
אמנם אין בין ישראל לארה"ב ברית הגנה פורמלית, אך דה פקטו מאז שנות השישים הברית הזאת מתקיימת, והיא מעולם לא הוטלה בספק. האם דווקא טראמפ יעז לכרסם בה? ביקשנו מהמומחים לנתח לא רק את ההצהרות של טראמפ והאריס בנוגע לישראל מהעת האחרונה, אלא גם את מעשיהם בשטח לאורך עשור ויותר של קריירה פוליטית.
מה הפעולות של האריס וטראמפ בעשור האחרון מלמדות אותנו על יחסם לישראל ועל כוונותיהם לעתיד?
מילר: "טראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל וברמת הגולן כחלק מישראל. אלה הצהרות שמשמעותן בעיקר במישור הסימבולי. ההישג המעשי היחיד בתקופתו היה הסכמי אברהם - הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו. אמנם היחסים עם איחוד האמירויות ובחריין התקיימו עוד קודם לכן, אך חשוב שהם עלו מעל פני השטח והעניקו לגיטימציה לישראל בעולם הערבי. זה הישג משמעותי".
מנגד, מדגיש מילר, יציאת טראמפ מהסכם הגרעין עם איראן ב-2018 אפשרה את המשך התגרענותה. "טראמפ לא הציג שום אסטרטגיה חלופית. התוצאה עד היום היא שאיראן קרובה ליכולת גרעינית יותר מאי פעם".
אורג התייחס לרזומה של האריס. "אם לשפוט את האריס לפי מעשיה, מדובר בתומכת מובהקת של ישראל: מילדותה, כשאספה כספים בקופות קק"ל כחולות לנטיעת עצים בישראל, דרך מאבקה באנטישמיות בקליפורניה, כשהייתה תובעת כללית, ועד לתמיכתה בסיוע לישראל בסנאט. מיד לאחר השבעתה לסנאט ב-2017 האריס חתמה על החלטה המגנה את החלטה 2334 של מועצת הביטחון, שקבעה כי ההתנחלויות אינן חוקיות. היא לא עשתה זאת כי היא תומכת של מפעל ההתנחלויות, אלא כי היא חשבה שלחץ מדיני על ישראל לא יקדם שלום במזרח התיכון".
מה בנוגע לגיבוי שיעניקו טראמפ או האריס למהלכים צבאיים נוספים של ישראל, אם וכאשר יקרו?
אורג: "טראמפ לא יטיל עלינו מגבלות הומניטריות. מספר ההרוגים לא יעניין אותו. מבחינה זו תהיה יד חופשית לישראל, וזו סיבה מרכזית לתמיכת ישראלים רבים בו".
אורג קושר בין האמונה שלו בשוק החופשי לבין גישתו בתחום מדיניות החוץ, או בקיצור: "אני לא אפריע לכם, ואתם לא תפריעו לי", כדבריו. "אני מאמין שאם טראמפ היה נשיא עכשיו, הוא היה אומר לישראל: אני לא אציב חיילים אמריקאים בקו האש כדי להגן עליכם, אבל גם לא אפריע לכם - לא במועצת הביטחון, לא באו"ם ולא בשום מקום אחר. תסתדרו לבד. שוק חופשי. בראייתו, ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם, נאט"ו וארגון הבריאות העולמי הם בבחינת רגולטור, והוא מתנגד לרגולציה בכל מקום.
"זה מתקשר גם לתפיסת התפקיד של ארה"ב כמובילת הדמוקרטיזציה בעולם", ממשיך אורג. "טראמפ לא רואה את ארה"ב בתפקיד הזה ולא רואה את עצמו כמי שחתם עליו. מבחינתו, ארה"ב נמצאת בתחרות מול מדינות אחרות, בדומה לכל תחרות אחרת בשוק חופשי".
לדעת פרופ' מילר, יש לזכור מהו האיום הגדול ביותר שאיתו מתמודדת ישראל כיום: מלחמה אזורית מול קואליציה בראשות איראן. "בהקשר זה ממשל ביידן־האריס התייצב לחלוטין לצד ישראל, לא רק במילים והצהרות אזהרה, אלא במשלוח כוחות חסר תקדים להגנתנו, כולל הגעת חיילים אמריקאים - דבר שממשלים אמריקאים מאוד נזהרים בו.
"ראינו זאת בשתי המתקפות האיראניות, באפריל ובאוקטובר. טייסים אמריקאים ומפעילי מערכות נגד טילים סייעו לישראל, מעבר לגיוס כל הקואליציה האזורית. לקראת ההתקפה הישראלית בסוף השבוע והציפייה שאיראן תצא בפעולת תגמול ארה"ב שלחה לכאן מערכת THAAD (מערכת להגנה מרחבית בגובה רב, שדומה למערכת החץ - ה"ו) ולצדה 100 אנשי צוות שהוצבו בפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה על אדמתנו.
"השתלבות של ישראל בקואליציה אזורית, בהובלת ארה"ב, עשויה לשנות לחלוטין את מעמדה ואולי אף להפחית את איום המלחמות. על זה בדיוק עבד ביידן עד 7 באוקטובר. המתקפה נועדה למנוע את הנורמליזציה הישראלית-סעודית שהייתה משלבת את ישראל במזרח התיכון".
מעריץ של מנהיגי רוסיה וסין
בעימות בספטמבר אמר טראמפ: "אילו הייתי נשיא, המלחמה בישראל כלל לא הייתה פורצת". ייתכן שהתכוון לכך שעצם נוכחותו כמעין שריף עולמי מייצרת הרתעה, כולל מול איראן. מה דעתכם?
מילר: "ראינו כבר שזה לא עובד. ב-2019 טראמפ לא הגן על סעודיה מול איראן, ואיראן לא נרתעה אלא אכן תקפה את שדות הנפט של סעודיה, מה ששיתק חלק גדול מיצוא הנפט הסעודי לזמן ממושך. כל זה קרה כשטראמפ לכאורה מחויב לסעודיה בשל יחסי ההגנה בין המדינות מאז 1945, ואפילו מעריץ את סעודיה. מדובר במדינה שרוכשת נשק אמריקאי בכמויות גדולות וכל מה שטראמפ אוהב. ההתנהגות הזאת מאותתת על ספק סביב מחויבותו של טראמפ לישראל בעתיד".
עוד מציין מילר כי טראמפ הסיג את הכוחות האמריקאים מצפון סוריה ואפשר לטורקיה לפלוש לשם וכן להפציץ עיירות גבול כורדיות. "הכורדים היו בעלי הברית הנאמנים של ארה"ב במלחמה נגד דאעש".
החיבור של טראמפ לישראל מבוסס על מה שמילר מכנה "שני האָלֶפִים". "האוונגליסטים ואדלסון (מרים, אלמנתו של שלדון אדלסון - ה"ו). הנוצרים האוונגליסטים בארה"ב, שמונים כמה עשרות מיליונים, הם ברובם טראמפיסטים מושבעים ומאוהבים בישראל מההיבט התנ"כי. הם חוששים מאוד מאסלאם רדיקלי, שעומד לטעמם בניגוד לערכי המסורת היהודית־נוצרית. מרים אדלסון תרמה סכום עצום לקמפיין טראמפ, 100 מיליון דולר".
איך יחסיו של טראמפ עם מנהיגים בעולם, כולל מנהיגים אוטוריטריים, יעצבו את יחסי החוץ שינהל כנשיא, אם ייבחר?
מילר: "טראמפ מעריץ חלק מהמנהיגים האלה, בעיקר את נשיא רוסיה פוטין. גם כלפי שי ג'ינפינג, נשיא סין, הוא התבטא לא פעם בהערכה רבה. הוא רואה את הקונפליקט מול סין כקונפליקט כלכלי בעיקרו".
איך זה מסתדר עם העובדה שרוסיה, סין ואיראן נמצאות בציר משותף? רוסיה גינתה את חיסול נסראללה כ"רצח פוליטי".
מילר: "יכול להיות שטראמפ חושב שיוכל לעשות הפרד ומשול ודווקא דרך יחסיו עם פוטין להביא להרגעת הרוחות באזור. הוא רואה את עצמו כ-Peacemaker, כמי שיודע לסגור עסקאות.
"לגבי אוקראינה די ברור שהוא יחתור להפסקת הסיוע הצבאי והפסקת המלחמה, באופן שיהיה לטובת רוסיה. יש חשש מאוד גדול באירופה מאפשרות שארה"ב תחת טראמפ תצא מברית נאט"ו, או לכל הפחות לא תהיה מחויבת לה.
"לא ברור גם מה תהיה מידת המחויבות של טראמפ לטייוואן אם סין תפלוש. בנוגע למזרח התיכון אני מזהה כוחות סותרים. הרטוריקה היא פרו־ישראלית, אבל המדיניות שבה טראמפ מאמין היא בדלנות. עד כמה ארה"ב תסייע לנו תחת ממשל טראמפ? יש כאן סימני שאלה".
אורג: "יכולת ההתנגדות שתהיה לישראל מול טראמפ, בוודאי של ממשלות ימניות יותר, נמוכה משמעותית בהשוואה ליכולת ההתנגדות לנשיאים דמוקרטים. אף אחד לא רוצה להיות ביחסים רעים עם טראמפ או להיתפס כמי שאינו תומך בו מספיק. חתירה מהירה מצד טראמפ לסיום המלחמה היא בהחלט תרחיש אפשרי".
לפי מילר, טראמפ הוא נרקיסיסט ושקוע בעצמו ולכן המדיניות שיוביל מול ישראל עשויה להיות מושפעת מגחמות, שזה גרוע למדינה שכה תלויה בארה"ב. "הוא נורא אוהב מנהיגים חנפנים, ומי שלא מתחנף אליו, הוא רואה בו איום".
"היא צפויה ועקבית יותר"
גם לטראמפ וגם להאריס יש קרבה ליהודים ולישראל. האריס נשואה למשפטן היהודי דאג אמהוף. בתו של טראמפ איוונקה התגיירה בעקבות נישואיה לג'ראד קושנר וטראמפ אפילו התגאה ש"יש לי נכדים יהודים". למרות הצהרותיו הפרו־ישראליות, רוב מוחץ מיהודי ארה"ב - כ־70% לפי ההערכות - מתכוונים להצביע להאריס.
מילר: "זה מקור התסכול שלו. מבחינתו זה פאזל לא פתור. איך יכול להיות שהוא, שלכאורה תומך בישראל ב־100%, נתקל בבגידה מצד היהודים?".
אורג: "בעיניי הסיפור המרכזי, שעשוי דווקא להטות את הכף בבחירות לטובת טראמפ באחוזים בודדים, הוא לא הסיפור הישראלי, אלא סוגיית הביטחון האישי של יהודים אמריקאים. לפני כמה חודשים הייתי בווירג'יניה. בשיחת מסדרון עם אחת ממנהיגות הקהילה המקומית היא פרצה בבכי ואמרה: אני מפחדת פחד מוות לשלוח את הילדים שלי לקולג'.
"כישראלי, חשבתי 'גברת, זה קולג', לא גולני'. אבל זה משהו שאנחנו לעתים קרובות מפספסים, כי אנחנו לא יודעים איך זה לחיות כמיעוט בארצנו. שאלת הביטחון האישי היא קריטית ללא מעט יהודים אמריקאים".
מי אם כך, האריס או טראמפ, "טובים" יותר לישראל? מילר מסכם: "טראמפ עשוי להעניק לישראל יותר חופש פעולה בטווח הקצר, אך הבדלנות שלו והתנגדותו לסיוע חוץ מדאיגות בטווח הארוך. הוא מעריץ מנהיגים אוטוריטריים ונוטה לקבל החלטות פזיזות. האריס צפויה ועקבית יותר, ומייצגת המשכיות של מדיניות החוץ האמריקאית המסורתית. היא עשויה להפעיל לחץ על ישראל בנושאים הומניטריים ומדיניים, במיוחד בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני".