דונאלד טראמפ והנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Evan Vucci
דונלד טראמפ הוא הנשיא הבא של ארה"ב, והוא השני בהיסטוריה האמריקאית לאחר גרובר קליבלנד (1889-1885, 1897-1893) שמכהן בשתי קדנציות לא רצופות. עם זאת, בניגוד לקליבלנד, לבחירתו יש השפעה משמעותית מאוד על המזרח התיכון כולו, ולא רק על ישראל.
● התבטאות של ביידן שמעוררת סערה, ואין דרך להתחמק מפוליטיקה ב-X
● "היריבה הגדולה ביותר של ארה"ב" חוששת מניצחון של טראמפ
איראן פוחדת מגורל תוכנית הגרעין שלה, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות חוששות מהרפובליקה האסלאמית, וטורקיה שמראש לא ידעה מי יותר גרוע עבורה - צפויה לקבל את טראמפ שבתקופתו נזרקה מתוכנית ה־F-35.
איראן סובלת ממשבר כלכלי הולך ומחריף, שקיבל תאוצה בעקבות החלטת טראמפ לעזוב את הסכם הגרעין ב-2018 - ולחדש את הסנקציות. זה בא לידי ביטוי, לדוגמה, בשחיקת המטבע. ב-1978, שנה לפני המהפכה האסלאמית, דולר אחד היה שווה 70 ריאל. בטרם עזיבת הסכם הגרעין, שער ההמרה צמח לכ-40 אלף ריאל לדולר, וכעת הוא כבר על יותר מ־705 אלף.
ד"ר שרונה מזליאן לוי, ממרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, מספרת כי כבר עם פרישתו של רון דסנטיס בינואר האחרון מהמירוץ לראשות המפלגה הרפובליקנית, וסלילת הדרך לטראמפ להובלתה, הריאל האיראני צלל בחדות. "כותרות עיתונים באיראן הזהירו מפני ההשלכות הכלכליות החמורות העלולות לפקוד את איראן אם טראמפ ייבחר שנית".
כניסת הנשיא ג'ו ביידן לבית הלבן לוותה בקרב תומכי הסכם הגרעין באופטימיות שהחזרה אליו קרובה. עם זאת, הממשל הנוכחי, ובכללותו האריס, נכשל ביעד הזה. יתרה מכך, במלחמת חרבות ברזל ארה"ב ממשיכה לסייע לישראל בהיקפי ענק, על אף הדה-לגיטימציה הבינלאומית. לאחר מתקפת התגובה הישראלית בסופ"ש החולף, הממשל נעמד, שוב, לצד ישראל - והזהיר את משטר האייתוללות מהסלמה נוספת.
לעומת זאת, ג'י.די ואנס, סגן הנשיא המיועד של טראמפ, התראיין לאחרונה לפודקאסט של טים דיליון, וייצר התבטאות חריגה לגבי העמדות שלו על מלחמה אפשרית עם איראן. "זה יביא להפניית משאבים אדירה ויעלה ביוקר למדינה", אמר ואנס. "מלחמה עם איראן אינה באינטרסים של ארה"ב כרגע". ד"ר מזליאן לוי מציינת, כי כהונתו הראשונה של טראמפ הותירה צלקות עמוקות על הרפובליקה האסלאמית. "הוא ביטל את הסכם הגרעין והטיל סנקציות חסרות-תקדים על הכלכלה האיראנית ועל בכיריה".
ערב הסעודית ואיחוד האמירויות מעדיפות יציבות והמשכיות
"ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לא בהכרח מעדיפות את טראמפ או את האריס, הן מעדיפות יציבות והמשכיות", אומר ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי. "קשה להן שמגיע נשיא ומשנה מדיניות מקצה לקצה". בתקופת טראמפ היו התפתחויות רבות בזירה הסעודית. נשתלו הזרעים של מגעי הנורמליזציה עם ישראל, אבל בצד השלילי נרצח בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב-2018 העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י.
"טראמפ היה נוח כי לא התעסק במדיניות פנים, ואף הגן על הסעודים בפרשת חאשוקג'י בפני הקונגרס. מנגד, ביידן התחיל את הקדנציה לא בטוב והדליף את דוח חאשוקג'י ב-CIA", מציין ד"ר גוז'נסקי.
המומחה מעריך, כי "עם טראמפ, תהיה המשכיות מסוימת. הוא לא יבקר אותן על סוגיות פנימיות וייתן חופש. הוא יהיה קשוח ברטוריקה נגד איראן, נושא שהם אוהבים - וירצה להשלים נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית".
התדרדרות ביחסי אנקרה-וושינגטון
מעטות הן המדינות שמדיניות החוץ שלהן כל כך כושלת, עד כדי כך שמערכת היחסים שלהן עם ארה"ב התדרדרה הן מול ממשל רפובליקני והן מול ממשל דמוקרטי שהגיע אחריו. טורקיה היא אחת כזו. הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן תופס את מדינתו בתור מעצמה, וחוזר על תפיסתו כי "העולם גדול מחמש" - כשכוונתו לחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם ובעלות זכות הווטו.
ההתדרדרות ביחסי אנקרה-וושינגטון, שנמשכת עד היום, החלה ב-2019, עם התעקשותו של ארדואן לרכוש סוללות הגנה אווירית רוסיות מדגם S-400 מרוסיה. בעקבות כך, טורקיה הורחקה מפרויקט ה-F-35 והושתו עליה סנקציות מסדרת CAATSA. "נזקי עסקת S-400 גדולים מממשל דמוקרטי או רפובליקאי, משום שהקונגרס הוא שהחליט על CAATSA", מסביר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "אם מצטיידים בנשק רוסי, אז נכנסים לקטגוריה שארה"ב מוכרחה להטיל עיצומים - ומוגדרים בתור יריבה של ארה"ב. כעת, טורקיה היא בעלת ברית וגם יריבה".
בשנה החולפת היו שתי התפתחויות שהחריפו את המחלוקות בין וושינגטון ובין אנקרה: בספטמבר אשתקד הציג ביידן את תוכנית המסדרון IMEC לקישור בין אירופה, דרך ישראל, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות להודו, תוך דילוג על טורקיה. השימוש ביוון על חשבונם הרתיח את ארדואן, שהחליט לפתח תוכנית מסדרון יריבה עם עיראק. מן העבר השני, טורקיה, חברת ברית נאט"ו, שואפת להצטרף לברית בריקס הפרו-מזרחית, שמהווה יריבה כלכלית למערב. ד"ר כהן ינרוג'ק אומר כי צעד זה ואחרים נובעים מכך שארדואן רוצה להראות לכולם כי יש לו מדיניות-חוץ עצמאית. "איני חושב כי באנקרה מתלהבים ומצפים לשיפור ביחסים בין המדינות".