איור: גיל ג'יבלי
קובי לוי, ראש דסק אסטרגיות שווקים בלאומי, עונה על שאלת השבוע
במשך לא מעט שנים לא ניתן היה לערער על כוחו של השקל. עד 2022, כשהריבית האפסית תדלקה את ענף ההייטק המקומי, הדולרים זרמו ללא הרף לקופת המדינה והדולר היה במגמת החלשות כמעט מתמדת ביחס למטבע הישראלי. כל זה השליך גם על ההשקעות של הציבור בחו"ל, שלמדו להמעיט בהשלכה של התנהלות המטבעות ובפרט הדולר.
● "חסינות מפני משבר": ההמלצה של בנק ההשקעות על מניות סייבר מישראל
● מטא עקפה את תחזיות הרווח, אך פספסה בצמיחת המשתמשים; המניה יורדת
● לפנטגון מתחילים לאזול הטילים, וזו המניה הביטחונית שצפויה להרוויח מכך
אבל המסחר במט"ח השתנה דרמטית בשנתיים האחרונות. ב־2023 הייתה זו הרפורמה המשפטית והמחלוקת הציבורית סביבה שטלטלה את השקל והביאה להיחלשות של 8.5% מתחילת השנה ועד לערב המלחמה. ההיחלשות של השקל מול הדולר דווקא סייעה למשקיעים במדדים המניות הפופולריים S&P 500 ונאסד"ק 100, והוסיפה לתשואה המרשימה שרשמו המדדים.
עם פרוץ המלחמה השקל אמנם נחלש בחדות ושער הדולר חצה את רף 4 השקלים, אבל מתחילת השנה המטבע הישראלי נסחר בין 3.6 ל־3.8 שקלים לדולר ונחלש בכ־3%.
המניה יכולה לעלות, אבל אתם תפסידו
לשער הדולר שקל יכולות להיות השלכות דרמטיות על מסחר במוצרי השקעה מעבר לים. קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי, מספק דוגמה להמחשה: "למשל משקיע קניה מניה ב־100 דולר, כששער החליפין היה לדוגמה 4 שקלים לדולר. לאחר שנה נניח שהמניה עלתה ב־10% ל־110 דולר, ואילו שער החליפין ירד בשיעור חד ל־3 שקלים לדולר (השקל התחזק).
"עבור המשקיע הישראלי שבחר בהשקעה חשופה למטבע, נרשם הפסד של בערך 17.5% - מהשקעתו. משום שבעת ההשקעה הוא הוציא מכיסו 400 שקלים (100 דולרים למניה, כפול 4 שקלים לדולר) ובעת שמכר את המניה החזיר 330 שקלים (110 דולרים למניה, כפול 3 שקלים לדולר)".
פער שאכל השנה שליש מהתשואה במסלולי S&P
המצב לא שונה גם בהשקעה במדדי מניות כמו S&P 500, שנקוב בדולרים, או במדדי מניות של בורסות אחרות בעולם שנקובות במטבעות אחרים. כך למשל מדד S&P 500 עלה בשנה החולפת בכמעט 40%, אך תשואת קרנות הסל המחקות אותו בתל אביב הנקובות בדולר, נעות בין 32% ל־33% בדרך כלל. כך למשל קסם KTF S&P 500 עלתה באותו זמן ב־32.8% ואי.בי.אי מחקה S&P 500 טיפסה ב־33.5%. מי שאחראי לחלק ניכר מפערי התשואה הוא בדרך כלל שער החליפין. במטבעות שנעו בתנודה חריגה עוד יותר מדובר בפערים חדים הרבה יותר.
"לבחירה נכונה בין מסלולי ההשקעה השונים הייתה השפעה מהותית על התשואה בתיק בשנים האחרונות", אומר לוי. "לאורך עשור עד לשנת 2022, מי שהשקיע בקרן מגודרת מטבע (נקובה בשקלים), בדרך כלל עשה תשואה קצת יותר גבוהה ממי שהשקיע בקרן לא מגודרת. משום שהוא קיבל את החשיפה למדד המניות ולא נפגע בגלל התיסוף של השקל".
עם זאת, המגמה כאמור השתנתה ולוי אומר כי "מי שבחר קרן חשופה למט"ח מתחילת שנת 2022 וביתר שאת מתחילת 2023, השיג תשואה טובה יותר ממי שבחר בקרן מגודרת מט"ח. הסיבה לכך הייתה הפיחות שנרשם בערכו של השקל מול הדולר משנת 2022 ומול סל המטבעות משנת 2023". כשבודקים את הגרף לומדים עד כמה מדובר בדרמה. את שנת 2022 פתח הדולר בשער של 3.11 שקלים, כיום הוא סביב 3.73 שקלים. כלומר המטבע האמריקני זינק ביחס לשקל בכמעט 20% בפרק הזמן המדובר.
שני כללי אצבע לפני שבוחרים
אז האם כדאי למשקיע לנטרל את השפעות המט"ח? "קודם יש לבחון את ההתאמה לצרכים", אומר לוי. "למי שיש הרבה התחייבויות בשקלים והוא משקיע במט"ח, נכון לו לגדר חלק מהחשיפה שלו. אנחנו רואים את זה למשל בפעילות של הגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיה של הציבור. הם מחויבים לצאת ולהשקיע בחו"ל כי השוק הישראלי די קטן על סך הנכסים שהם מנהלים. מצד שני, ההתחייבויות שלהם לחוסכים לפנסיה (הקצבאות שהם משלמים) הן בשקלים. לכן, באופן עקבי המוסדיים מגדרים חלק גדול מחשיפות המט"ח בתיקי ההשקעות. בשנה וחצי האחרונות, בניגוד למגמה בעבר, אנחנו רואים תהליך מתמשך של הקטנת שיעור הגידור מסך הנכסים האלה. אך הגידור נותר גבוה למדי סביב כ־78% מסך הנכסים, לעומת כ־86% בממוצע בעבר. עבור המוסדיים התהליך הזה הוכיח את עצמו בשנתיים האחרונות, שכן השקל עבר פיחות והם נמנעו מתשלום עלות המימון על גידור דולרים, ונהנו מהתחזקות הדולר".
ומה לגבי המשקיע הפרטי? "בשנתיים האחרונות אנחנו בתקופה מאוד תנודתית בשוק המט"ח. אחרי הרבה שנים שבמהלכן התיסוף של השקל היה די עקבי. בסיטואציה של תנודתיות וקושי לחזות את הדברים, צריך לקחת בחשבון שני שיקולים מרכזיים.
"השיקול הראשון הוא זה של הפוטנציאל לתשואה הגבוהה ביותר והשני הוא הדרך למנן ולנטרל סיכונים בתיק באמצעות פיזור של תיק ההשקעות.
"באופן כללי, בתנאים הבסיסיים בכל תיק השקעות, במיוחד בתקופות תנודתיות, עדיף להיות כמה שיותר מפוזרים בהרבה נכסים ומטבעות. ברגע שאתה מגדר את רכיב המט"ח בתיק, אתה מקטין את הפיזור. אתה עדיין נשאר חשוף לנכס הבסיס, כמו מדד מניות בחו"ל, אבל מבחינת רכיב המט"ח אתה חשוף לשקל ואת זה צריך לקחת בחשבון בהקשר של הפיזור.
"משקיעים שמעוניינים בפיזור רחב של תיק ההשקעות שלהם, תוך אחזקה במגוון נכסים ומטבעות, ראוי להם לבחור בקרנות שאינן מגודרות לאורך זמן. כאשר בכל מקרה, נכון להתייעץ עם מי שמכיר את השוק בצורה הרחבה, מבין את מכלול השיקולים והעלויות למסלולים השונים, כדי לבחור את הגישה שתואמת יותר לצרכים של כל משקיע ומשקיע".
***גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם