גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דיני ירושה / צילום: Shutterstock, Maxx-Studio

הכותבת היא שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

חוק הירושה מאפשר למוריש לקבוע לא רק מי יזכה ברכושו, אלא גם מי יירש את רכושו לאחר מותו של היורש הראשון שנקב בצוואה. הסדר זה נקרא "יורש אחר יורש", והוא מוגבל להסדר מקסימלי של שתי דרגות ירושה. מטבע הדברים, הציפייה היא שהיורש השני יאריך ימים לאחר היורש הראשון, אולם מה יהא על הרכוש במקרים יוצאי הדופן שבהם היורש השני הלך לעולמו לפני היורש הראשון?

● מביטול הלכת אפרופים לנוסח מרוכך: זה מה שקרה השבוע בוועדת החוקה
● אם לשמונה הורישה את כל רכושה לבן אחד, ואז בית המשפט התערב

שאלה זאת התעוררה לאחרונה, כאשר קשיש מנצרת הלך לעולמו והותיר אחריו אלמנה, בת ושני בנים. בבעלותו של המנוח היו שני נכסי מקרקעין, לגביהם הותיר בצוואתו הוראות, לפיהן הבנים יירשו את חלקם במקרקעין ללא הגבלות; אולם לגבי הבת נקבע כי היא אינה רשאית להעביר, למכור או להוריש את זכויותיה במקרקעין אלה, ולאחר מותה, הנכסים יעברו לבעלות שני אחיה, על תקן יורשים שניים אחר היורשת הראשונה. ניתן לשער כי ההיגיון שהנחה את המנוח, היה רצונו להותיר את נכסי המקרקעין ברשות משפחתו הגרעינית, ולמנוע את העברתם למשפחת בעלה של הבת, כשזו תינשא.

רצה הגורל, ושני האחים הלכו לעולמם לפני אחותם. האחות ערכה הסכם למכירת זכויותיה במקרקעין שירשה, ובתו של האח השני הגישה תביעה, במסגרתה ביקשה לבטל את ההסכם ואף לרשום הערת אזהרה על המקרקעין שירשה האחות.

לטענתה, אביה הוא היורש השני בצוואת המנוח לאחר האחות, והיא נכנסת בנעליו של אביה המנוח, מאחר שהיא יורשת אותו. לכן לאחר מות האחות, היא תהיה זכאית לקבל את חלקו של אביה בנכסי האחות במקומו, והיא רשאית להגן על זכויות עתידיות אלה כבר עתה.

הלכת העליון

בית המשפט דחה את התביעה והפנה להלכת בית המשפט העליון בתיק דומה, אשר נדון בשנת 2005. גם במקרה הקודם עלתה השאלה מי היורש, במקרה שבו היורש השני הלך לעולמו לפני היורש הראשון, ובית המשפט העליון הציג את שלוש האפשרויות הקיימות לפרשנות החוק בנושא זה: אפשרות ראשונה היא שיורשיו של היורש השני ייכנסו בנעליו ויירשו את היורש הראשון במקומו, כפי שטוענת האחיינית במקרה הנוכחי; אפשרות שנייה היא שחלקו של היורש השני יוחזר לעיזבון המנוח ויתחלק בין יורשיו המקוריים; ואפשרות שלישית היא שחלקו של היורש השני יתחלק בין יורשיו של היורש הראשון.

מבין שלוש האפשרויות, בית המשפט העליון בחר באפשרות השלישית ככזו שתואמת באופן מיטבי הן את לשון החוק והן את רצונו המשוער של המצווה הממוצע, כאשר הוא קובע הסדר של "יורש אחר יורש".

מתוך סקרנות, החתומה מטה ערכה סקר קצר בין הדיוטות בתחום ושאלה אותם מה הם כמורישים היו מצפים שיקרה במקרה של מות היורש השני לפני היורש הראשון, וכולם בחרו דווקא באפשרות הראשונה.

באופן מעשי, ההסדר של "יורש אחר יורש" פשוט מתבטל, והיורש הראשון הופך להיות יורש רגיל ללא הגבלות. כאשר הוא ילך לעולמו, החלק אותו יירש מהמנוח, יתחלק בין יורשיו על-פי דין, או בהתאם לצוואה שיערוך, כמו כל יתר הרכוש שצבר לאורך חייו.

במקרה של המנוח מנצרת, המשמעות היא שלבת האח כלל אין מעמד להגיש תביעות בנוגע לעיזבון סבה המנוח, מאחר שהיא אינה יורשת פוטנציאלית של רכושו. האחות הפכה ליורשת רגילה, וככזאת היא רשאית כעת לערוך עסקאות בנוגע למקרקעין, וגם לערוך צוואה ולהוריש את הרכוש בהתאם לרצונה החופשי.

המסקנה היא שאדם אשר עורך צוואה הכוללת הסדר של "יורש אחר יורש", ואינו מעוניין שבמקרה שבו חס וחלילה היורש השני ילך לעולמו לפני הראשון, הרכוש יעבור ליורשיו של היורש הראשון - נדרש להתייחס למקרה כזה בצוואתו באופן מפורש, ולקבוע הסדר אחר.