שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דני שם-טוב-דוברות הכנסת, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בניית תקציב המדינה במשרד האוצר דומה להרכבת פאזל. קל יותר להתחיל מהמסגרת. הצעת התקציב ל-2025, שתעלה הלילה (ה') לאישור, כוללת מסגרות ברורות: מגבלת הוצאה ממשלתית של 605 מיליארד שקל, גירעון של 4% תוצר ויעד התכנסות של כ-40 מיליארד שקל בקיצוצים וגזירות. השמירה על קווים מנחים אלה תעמוד בראש סדר העדיפויות של האוצר בליל דיוני הממשלה המסורתי.
● לילה גורלי לתקציב בממשלה: הכרעה על קיצוצי ענק של 40 מיליארד שקל
● בלעדי | באוצר מחזירים לתקציב את התייקרות הארנונה, אחרי שכבר נגנזה
● הגזרה על קרנות ההשתלמות עדיין בפנים, שינוי הארנונה בחוץ: האוצר פרסם את התקציב
בתוך המסגרת, תמונת התקציב מעורפלת בהרבה. הרכב התקציב טנטטיבי בלבד, כאשר חלקים שונים בפאזל עדיין לא מחוברים אחד לשני. בניסיון לצקת תוכן בתוך המסגרת ולהתכנס לתוכה לקראת אישור הממשלה בלוח זמנים מזורז, באוצר השאירו בהצעת התקציב צעדים שהם בעצמם מעריכים שלא יאושרו לבסוף. למשל, צמצום הטבות המס על קרנות ההשתלמות, שעומד במוקד משא ומתן מתקדם עם ההסתדרות.
בפגישת האחרונה בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ליו"ר ארגון העובדים ארנון בר-דוד, שהתקיימה שלשום, סוכם שלא להטמיע את ההבנות הנרקמות בין הצדדים בהצעת התקציב. הוחלט שגזירות האוצר על ציבור העובדים להן מתנגדת ההסתדרות, כמו גם הקפאת העלאת שכר המינימום, יישארו לעת עתה בהצעת התקציב לממשלה. זאת, מכיוון שבר-דוד ביקש לראות שהתקציב אכן עובר כמתוכנן לפני שהוא חותם על ויתורים כמו הקפאת השכר במגזר הציבורי.
גובה תקציב הביטחון הוא עדיין נעלם
זוהי רק ההתחלה. המספרים המופיעים בטבלאות המפלחות את התקציב למשרדים השונים נראים כמו הערכה זמנית שתעבור שינויים משמעותיים. דוגמה בולטת לכך היא תקציב הביטחון, שעומד על 102 מיליארד שקל - מספר שגם באוצר מבינים שהוא נקודת פתיחה לכל היותר. בהיעדר מסקנות סופיות של ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון, המספר הזה משמש בעיקר כשומר מקום. כך קרה שבתקציב שעומד כולו בסימן קיצוצים בתקציבים אזרחיים למימון הוצאות המלחמה - גובה תקציב הביטחון שישפיע על הקיצוצים בכל יתר המשרדים הוא עדיין נעלם.
זה לא אומר שלאוצר באמת אין מושג כמה כסף יצטרכו לספק לצה"ל בשנה הבאה. הפערים במשא ומתן בין מול מערכת הביטחון הצטמצמו מאוד והצדדים קרובים להסכמות. הן פשוט לא מקבלות ביטוי של ממש במסמכי התקציב שעליהם יצביעו השרים בלילה (או מחר, אם יירשמו עיכובים).
לראייה, באירוע שקיים השבוע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מול התקשורת הכלכלית, נשאל הממונה על התקציבים יוגב גרדוס כיצד הוא יכול להחליט בסיטואציה הנוכחית כמה כסף לכתוב בהצעת תקציב הביטחון. סמוטריץ', שישב לידו, סימן לגרדוס לא לחשוף את התוכניות האמיתיות של האוצר. השר אמר לו: "אתה יכול לומר את המספר שאתה מתכוון לשים בתקציב". או במילים אחרות, חשוף רק את המספר הפיקטיבי שעוד ברור לכולם שישתנה.
קושי לאמוד את שווי הצעד להטלת מס רווחים כלואים בחברות
גרדוס העיד במהלך השיחה כי אחת הנקודות שמטרידות אותו לגבי התקציב הקרוב היא הקושי לאמוד את שווי צעד ההתכנסות הגדול ביותר בתוכנית הכלכלית: הטלת מס חדש על רווחים כלואים בחברות. רבע מחבילת ההתאמות של האוצר מבוססת על הגזירה הזו למגזר העסקי, שצפויה לפי מסמכי התקציב להזרים לקופת המדינה סכום של 10 מיליארד שקל ב-2025. מדובר במספר עגול ולא לחלוטין מבוסס.
הממונה על התקציבים עצמו אמר שאינו יודע אם זהו הסכום שבאמת יזרום בסופו של דבר לקופת המדינה כתוצאה מהטלת המס על הדיבידנדים שלא חולקו. סמוטריץ' השיב לו: "המינימום שיכול להיכנס הוא 5 מיליארד שקל" - כגובה האומדן הראשוני של האוצר לגרסה קודמת של התוכנית.
בכירים במגזר העסקי, שמתנגדים להטלת המס, אומרים שבאוצר לא יראו אפילו 2 מיליארד שקל - כי עסקים יחמקו מרוע הגזירה דרך הקמת חברות בנות ותכנוני מס חדשים. הפערים בין המספרים השונים משאירים פתח לחוסר ודאות וחשש באוצר. וזה עוד לפני שארגוני העסקים ינסו להפיל את הסעיף בכנסת, או לפחות לרכך אותו.
המספרים הבסיסיים ביותר לא סגורים
מעבר לכך, הצעת התקציב כוללת סעיף מעורפל של קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים, כשגודל ההפחתה עדיין לא נקבע. בפרק "תעדוף הוצאות משרדי הממשלה", מופיע סימון X אחוז כשיעור הקיצוץ הרוחבי ("פלאט") שיחול על התקציב כבר מהרגע הראשון - עדות נוספת לכך שגם המספרים הבסיסיים ביותר עדיין לא סגורים.
נדמה שהאוצר מנסה לשמור על גמישות מקסימלית בתוך המסגרת התקציבית. הסיבה המרכזית לכך היא אי-הוודאות לגבי תקציב הביטחון. כל שקל שיתווסף לתקציב הביטחון יצטרך לבוא על חשבון קיצוץ עמוק יותר במשרדים האחרים.
המסמך מציג תקציבים כוללים למשרדים השונים, אך ללא פירוט משמעותי של סעיפי ההוצאה. לדוגמה, בתקציב משרד הבריאות מוצעת הפחתה של 275 מיליון שקל, אך ההסבר לקיצוץ מתמצה במספר שורות כלליות על צמצום תקציבי הכשרה והתייעלות מטה. עם משרדים אחרים, למשל המשרד לביטחון לאומי בראשות השר איתמר בן-גביר, אין לאוצר כל הסכמות וצפוי עוד מאבק ביממה הקרובה.
סמוטריץ' מפעיל לחץ על השרים באמצעות מנגנון חריג שהוכנס להצעת התקציב: אם הצעדים הפיסקליים לא יאושרו, יופעל מנגנון אוטומטי להעלאת מס הבריאות. במילים אחרות, שר שיתנגד לקיצוצים יצטרך להסביר לציבור מדוע בגללו עלו המיסים. זהו איתות ברור מהאוצר - או שתקבלו את התוכנית הכלכלית כמות שהיא, או שהציבור ישלם את המחיר.
במצב שכזה, קשה לראות בהצעת התקציב הנוכחית יותר מאשר טיוטה ראשונית. המספרים האמיתיים יתבהרו רק לאחר שיוכרעו שלושה משתנים מרכזיים: גודלו הסופי של תקציב הביטחון, שיעור הקיצוץ הרוחבי שיוטל על המשרדים, והיקף הצעדים הפיסקליים שיצליחו לעבור את אישור הממשלה והכנסת.