גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החל מ-190 אלף שקל: לקרוס אובר הזה יש תמחור תחרותי ועוד כמה דברים להציע

הקרוס–אובר החשמלי הגדול מבית BYD מתאפיין בעיצוב שמרני ובממדים מכובדים ● תא הנוסעים שלו מרווח ומאובזר היטב ומערכת ההנעה תקנית למדי, אבל תמחור אגרסיבי מעניק לו עמדת פתיחה טובה ● מבחן דרכים

Byd Seal U / צילום: יח''צ
Byd Seal U / צילום: יח''צ

בשנת 2021 הוצעו בישראל תשעה דגמי קרוס-אובר חשמליים בטווח מחירים של 160 עד כ-280 אלף שקל. בשנת 2024 כבר מתחרים בפלח הזה למעלה מ-20 דגמים, ולפחות עוד שניים ייכנסו לשוק עד סוף השנה. אינפלציית הדגמים בפלח יוצרת תחרות קשה, ולעיתים התחרות היא אף "בתוך הבית", בין דגמים שונים של אותו יצרן.

קחו למשל את הקרוס-אובר החדש SEAL U מבית BYD. אחיו הקטן מוביל זה כשנתיים את המכירות בכל הפלח החשמלי, ובחודשים מסוימים גם את כלל המכירות בישראל. אבל זה לא מפריע ליצרנית הסינית להשיק בישראל דגם גדול יותר ומאובזר היטב, במחיר התחלתי שגבוה רק ב-15 אלף שקל מהמחיר של ה-ATTO.

זו טקטיקה שיווקית מקובלת בשוק הרכב הסיני, ובמיוחד אצל BYD, שיש לה אין ספור דגמים דומים ושלל תת-מותגים. אבל בישראל הסיכון הוא, שהשלם יהיה קטן מסך חלקיו.

עיצוב חיצוני

מעצבי BYD לא ניסו לפרוץ דרך חדשה והעניקו ל-U מראה נקי, תכליתי ו"מכובד", שפונה למכנה משותף רחב. עיצוב החרטום דומה מאוד ל-Seal סדאן של החברה, ומציג פגוש חסום, פנסים צרים ומכסה תא מנוע תלול.

פרופיל הצד נראה דינמי, בזכות גג שזורם לאחור בשיפוע מתון ופוגש בעמוד אחורי דקיק יחסית. ואילו הזנב נראה כאילו נוצר ממיזוג של ב.מ.וו X5 ושל אאודי Q8. כל העסק ארוז בממדים גדולים יחסית, וניצב על חישוקי 19 אינץ' גדולים. זה לא עיצוב שגורם לאנשים לבהות בו, אבל הוא בהחלט ידידותי לעין ומשדר סטטוס.

פנים הרכב

סף תא הנוסעים ממוקם בגובה נוח לכניסה ויציאה והמושבים הקדמיים ממקמים את הנהג גבוה יחסית מעל הכביש, ומעניקים לו תצפית טובה לעבר צמתים. מרחב הראש והכתפיים של היושבים מלפנים מכובד, והמושב האחורי רחב דיו עבור שלושה מבוגרים, אם כי מרחב הראש די גבולי עבור נוסעים שגובהם יותר מ-1.8 מ'. היושבים מאחור נהנים מרצפה שטוחה וממרחב ברכיים מכובד, אם כי יש בפלח כלי רכב עם בסיס גלגלים ארוך יותר, שמציעים יותר בסעיף הזה.

תא המטען רחב ועמוק, ומציע נפח הטענה של 522 ליטר, לא ענק כמו בטסלה Y אבל מעל הממוצע בפלח. פתיחה חשמלית לדלת האחורית נכללת באבזור התקני של כל הגרסאות, והגיע הזמן שגם היצרנים המערביים יפסיקו לגבות תוספת מחיר עבור המערכת החיונית הזו.

עיצוב הפנים של התא סימטרי, סולידי ונעים לעין, ומותיר תחושה מושקעת, כמו ב-SEAL סדאן. המושבים מרופדים בריפוד דמוי-עור עם תפרים בולטים, ויש גם עיטורים מתכתיים קרירים ותאורת אווירה נעימה. הגג עטוי בבד נאה, אם כי היינו שמחים לאופציה של ריפוד בהיר יותר, שקולט פחות חום בקיץ. החריג היחידי במראה הסולידי הוא מוט ההילוכים שעשוי מקריסטל פלסטי שקוף, ונראה קצת יותר מדי "סיני" לטעמנו האישי.

איכות הייצור מותירה רושם מוקפד עם חומרים רכים, שמדפנים את רוב המשטחים שנמצאים בטווח יד של הנהג ונוסעיו. במקומות נסתרים יותר אפשר למצוא פלסטיק נוקשה. בידוד הרעשים במהירויות גבוהות טוב מהממוצע, למעט רחשי צמיגים, שמחלחלים לתא. הרושם של איכות ייצור מוקפדת נותר גם בעת נסיעה על כבישים משובשים במיוחד.

מערך הפיקוד טיפוסי ל-BYD וכולל לוח מחוונים דיגיטלי קטן ומסך מולטימדיה גדול ושטוח, שנע בין מצב אופקי לאנכי. גרסת המבחן הבסיסית, שבה נסענו, מסתפקת במסך קטן של 12.8 אינץ', אך לטעמנו זו אופציה עדיפה על פני מסך ה-15.6 אינץ' העצום בגרסה הבכירה.

ממשק התפעול מאורגן היטב, ולמרות שחלק מהאופציות החיוניות, דוגמת ביטול "הסיוע" להיגוי והשליטה במזגן, דורשות נבירה בכמה תפריטים, יש אפשרות לתכנת להם "קיצורי דרך" ברורים על המסך הראשי. כדי לכוון את מראות הצד עדיין יש צורך בתפריטי מגע.

שמחנו לגלות שפתחי האוורור נשלטים ידנית, אך המזגן עצמו אינו מהחזקים שבהם נתקלנו בחשמליות.

האבזור התקני מכובד כמקובל אצל הסינים וגם גרסת הבסיס מצוידת במערכת קול סבירה, מושבים חשמליים קדמיים עם שלל אפשרויות כוונון, דלת אחורית חשמלית וגג זכוכית ענק. אפשר להתנחם בכך, שלפחות בחורף הוא יחסוך קצת חשמל על חימום הרכב.

האבזור התקני כולל גם מערכת בטיחות אקטיבית עתירת ביצועים ומערכת מצוינת של מצלמות היקפיות, שמשפרות מאוד את יכולת התמרון במקומות דחוקים. מנגד מערכת ה"סיוע להיגוי" מתערבת בהיגוי בצורה לא ידידותית ויש גם לא מעט התרעות בטיחות טורדניות.

מנוע וטווח נסיעה

מערכת ההנעה של ה-U די תקנית ונטולת יומרות. היא משלבת מנוע קדמי בודד בהספק 218 כ"ס עם סוללה בקיבולת 72 קילוואט-שעה וטווח של עד 420 ק"מ בדגם הבסיס, או בקיבולת של 87 קילוואט-שעה וטווח של עד 500 ק"מ בדגם הבכיר.

הזינוק הרשמי מאפס ל-100 אורך 9.3 שניות בגרסת הבסיס, די איטי ביחס לרכב חשמלי. אבל יש הרבה מומנט זמין, ובמצב התכנות הספורטיבי התגובה די נמרצת וצבירת המהירות בעליות סבירה.

במזג האוויר המתון יחסית שבו נערכה נהיגת המבחן השגנו טווח של כ-350-280 ק"מ, שהוא מתקבל על הדעת לרכב בגודל כזה.

לצרכני קילומטרים כבדים כדאי לשקול ברצינות לשלם תוספת של כ-20 אלף שקל עבור הדגם עם הסוללה הגדולה יותר (ואבזור משודרג). יש גם מערכת יעילה לאחזור אנרגיית הבלימה, שמאפשרת לנהוג כמעט מבלי להשתמש בבלמים.

על הכביש

די ניכר שהרכב מכויל יותר לנוחות ופחות לדיוק דינמי. המתלים רכים מאוד ומנטרלים היטב מהמורות עירוניות טיפוסיות, אם כי יש להם נטייה לקפץ על רמפות הרעדה.

נטיית הגוף בפניות די מוחשית, וההגה מרגיש קל ומלאכותי. זה מסייע בתמרון בעיר אבל פחות ידידותי לנהיגה נמרצת בכביש מתפתל. מצב הספורט מקשיח את תגבור ההגה אבל לא את ההיזון החוזר.

מחיר

ה-SEAL U מציב את מחיר החדירה על 190 אלף שקל, והגרסה עם הסוללה הגדולה מציבה את רף המחיר על 210 אלף שקל. זהו תמחור מאד תחרותי, שמציב את הרכב מול כלים חשמליים קטנים יותר ושומר גם על פער מכובד מטסלה Y אם כי הוא צריך להתמודד גם עם מתחרים חזקים כמו ה-G6 של XPENG. במחיר הזה ובהתחשב בממדים, באבזור ובמוניטין שצבר המותג לא נופתע אם הוא ירשום מכירות מכובדות. השאלה היא כמה מהן יהיו על חשבון אחיו הקטן והמצליח.

חלק מהמתחרות

זיקר X

185 אלף שקל לגרסת הבסיס, עם מנוע בודד של 275 כ"ס. הממדים החיצוניים קטנים מה-BYD אך בסיס הגלגלים זהה כמעט והתא מרווח. הסוללה מספקת עד 440 ק"מ.

זיקר X / צילום: יח''צ

XPENG G6

199 אלף שקל לגרסת הבסיס. עיצוב עגלגל ודינמי וממדים חיצוניים דומים ל-SEAL. בדגם הבסיס מנוע בהספק 256 כ"ס וסוללה של עד 435 ק"מ.

XPENG G6 / צילום: יח''צ

עוד כתבות

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת