הפגנה בעד רוסיה וההפיכה הצבאית בניז'ר / צילום: ap, Sam Mednick
מאבק העוצמה הרכה מהווה מערכה תמידית בין מעצמות ומדינות גדולות וקטנות כאחד. הוא מתרחש בכל מקום בעולם, אך יבשת שמהווה מוקד למאבק זה היא אפריקה. זה בא לידי ביטוי בפעילות נרחבת של מעצמות כמו רוסיה וסין, וגם של מדינות כדוגמת איראן, איחוד האמירויות וטורקיה.
● 153 מטוסים השתתפו בתרגיל, וזו רק אחת המלחמות שיכולות לטלטל גם את הכלכלה העולמית
● אזהרה לאיראן: הכוחות החדשים שארה"ב שלחה למזרח התיכון
● הטעויות שהביאו לתבוסה של קמלה האריס
מחקר של מכון אפריקה ללימודים אסטרטגיים מצא, כי קרוב ל-60% מהקמפיינים של הדיסאינפורמציה ביבשת הם במימון מדינתי. המובילה בדירוג המפוקפק, שכולל גם את סין ואיחוד האמירויות, היא רוסיה - שנכון למרץ השנה מימנה 80 קמפיינים מתועדים ב-22 מדינות. אלו מסתכמים יחד ל-40% מפעילות הדיסאינפורמציה באפריקה, כשהמטרה בלפחות 19 מדינות היא ערעור המשטרים הדמוקרטיים.
11 סומליה
מהווה בסיס פעילות של טורקיה באפריקה
12 סודאן
מקבלת אמל"ח וסיוע צבאי מאיראן
13ניז'ר
כוחות צבאיים רוסיים שוהים במדינה
הפרוטקשן הרוסי וההלוואות מסין
מדינה אסטרטגית שבה הפעילות הביאה לתוצאות היא ניז'ר, שבה התבצעה הפיכה צבאית באוגוסט אשתקד. זוהי מדינה נחשלת באופן קיצוני, שדורגה במקום ה-189 מתוך 191 בדירוג הפיתוח האנושי של האו"ם בשנת 2022, אך גם מהווה מפיקה של 5% מכלל האורניום בעולם. כך, היא הפכה לספקית של 25% מתצרוכת האורניום של האיחוד האירופי. מאז, מוסקבה הידקה את מערכת היחסים עם החונטה הצבאית המקומית, וכעת שוהים כוחות צבאיים רוסיים במדינה שממוקמת דרומית לאלג'יריה וללוב.
בבסיס הפעילות הביטחונית של רוסיה באפריקה עומד "פרוטקשן" בקנה מידה מדינתי. הנשיא ולדימיר פוטין מפעיל שכירי חרב רוסים, ואלו שואבים הכנסות ענק ממשאבי הטבע של המדינות. לפי דוח "זהב הדם", בתוך שנתיים הצליחה רוסיה לגרוף זהב בשווי 2.5 מיליארד דולר מהיבשת. לוחמים רוסים שהיוו חלק מכוח ואגנר, לדוגמה, השתלטו על מכרה זהב במאלי. וכך, בזמן שמוסקבה זקוקה לכסף להנעת מכונת הפלישה לאוקראינה - היא משיגה אותו בדרך עקיפה.
בתפיסה המדינית, רוסיה מחזרת אחרי מדינות אפריקה שמהוות את גוש ההצבעה הגדול ביותר באו"ם: 54 מתוך 193 החברות המצביעות. עם זאת, מבחינת סחר טרם הצליחו במוסקבה להשוות את עצמם ליתר מעצמות העולם. בזמן שהיקף הסחר של מדינות אפריקה עם ארה"ב עמד על 65.7 מיליארד דולר ועם סין על 19.9 מיליארד דולר, זה עם רוסיה הסתכם בכ-18.4 מיליארד דולר.
סין מקדימה את רוסיה באפריקה לא רק בתחום הסחר. בשנת 2013 ייסדה בייג'ינג את יוזמת "החגורה והדרך", תוכנית ענק שבמסגרתה הושקעו סכומי עתק בהקמת תשתיות כמו נמלי ים ושדות תעופה בכ-150 מדינות. מחקר של אוניברסיטת פודאן בשנגחאי על התוכנית מצא כי מתוך כלל ההשקעות ב-2023, 44% היו לאזור הסאב-סהרה באפריקה ו-19% במזרח התיכון וצפון אפריקה, כאשר הסקטורים הנרחבים ביותר היו מתכות (35%) ותחבורה (27%).
הסינים הקימו פרויקטים ב-53 מדינות באפריקה מאז 2013. ביבשת לבדה נחתמו ב-2023 עסקאות ב-21.7 מיליארד דולר במסגרת "החגורה והדרך", בהן נמלים, מסילות רכבת ואנרגיות מתחדשות. הכלי שבו משתמשים בבייג'ינג לטובת יצירת תלות ארוכת טווח בהם היא הלוואות, כאשר בין השנים 2022-2000 הפכה סין למלווה הגדולה ביותר באפריקה עם סך כולל של 170 מיליארד דולר.
עוד זירה ליריבות בין איראן לאיחוד האמירויות
ידידתן של רוסיה וסין, איראן, מנסה אף היא להרחיב את השפעתה באפריקה. הרפובליקה האסלאמית אמנם מעודדת קהילות שיעיות זעירות בהיקפן במדינות כמו ניגריה, אבל חלק הארי של המוסלמים ביבשת הם סונים. על כן, טהרן פונה לשיטות פעולה אחרות מאלו שמוכרות בישראל עם חיזבאללה בלבנון, למשל, וממש מבססת את מערכת היחסים עם מדינות וגורמים שונים על העברת אמל"ח, ידע צבאי וכן קנייה ומכירה של סחורות.
איראן כורעת תחת נטל הסנקציות מאז שנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ נסוג מהסכם הגרעין ב-2018. היא אמנם הגיעה בשנה שעברה לשיא בהיקף ההכנסות מנפט מאז ההחלטה, שעמד על כ-35.9 מיליארד דולר, אך מוקד הביקושים לנפט האיראני הוא סין, מה שמגביל את כניסת מטבע החוץ והסחר הבינלאומי בסחורות של איראן. סין רוכשת 85%-90% מ-1.5 מיליון החביות שאיראן מייצאת ביום, כך לפי חברת ניטור התנועה הימית "ארגוס". בניסיון לשפר את המצב, איראן קיימה באפריל פסגת סחר עם יותר מ-40 מדינות אפריקאיות.
בד בבד, איראן מחמשת מדינות שונות, בהן סודאן. המנהיג עבד אל-פתאח אל-בורהן מתמודד עם מלחמת אזרחים, ומצא את מבטחו בידי איראן שבין החודשים דצמבר 2023 ליולי 2024 סיפקה לו תשע אספקות סיוע צבאי. זה כלל כטב"מים מדגם מוהאג'ר 6, ארטילריה וציוד נוסף, כך לפי אתר "סודאן וור מוניטור". במשטר האייתוללות קיוו שבדרך זו יוכלו לקבל אישור להקמת בסיס חיל ים בפורט סודאן שבים האדום, מול ערב הסעודית, אבל סורבו.
איראן לא המציאה את הרעיון של פיתוח יחסים עם מדינות באפריקה עבור יצירת נוכחות בתחום הנמלים. ענקית הנמלים האמירותית דובאי פורטס מעסיקה כיום יותר מ-20 אלף עובדים בנמלים ובמרכזים לוגיסטיים במדינות שונות באפריקה, בהן מצרים, אלג'יריה, מוזמביק, ניגריה, רואנדה, סנגל ודרום אפריקה. יתרה מכך, מנהיג איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד מחזיק גם בנוכחות קבע אצל ישויות שלא מוכרות על ידי הקהילה הבינלאומית, בהן נמל ברברה בסומלילנד שבסומליה.
בדומה לזירות רבות, גם בסודאן איחוד האמירויות היא יריבה של איראן. כוחות התגובה המהירה, המורדים העיקריים במשטר אל-בורהאן, הפכו לכלי השפעה אמירותי. במסגרת זאת, התפתחה מערכת יחסים קרובה בין מוחמד בן זאיד לבין מנהיג כוחות התגובה המהירה, מוחמד חמדאן דגאלו. ב"וושינגטון פוסט" פורסמה כתבה נרחבת על מלחמת האזרחים בסודאן, ובכותרתה נטען כי "המלחמה מתודלקת במשלוחי אמל"ח סודיים מאיחוד האמירויות ואיראן". הנפגעים העיקריים הם כמובן אזרחי סודאן: 10.2 מיליון מהם נעקרו מבתיהם, לפחות 15 אלף נהרגו ויותר מ-750 אלף בסכנת רעב.
"דיפלומטיית המל"טים" של טורקיה
מדינה מזרח תיכונית נוספת שמשתמשת באמל"ח מתוצרתה לטובת הרחבת השפעתה באפריקה היא טורקיה. בשנים האחרונות סיפקה אנקרה למדינות שונות, בהן אתיופיה, ניז'ר ולוב, מל"טים במסגרת מה שמכונה "דיפלומטיית המל"טים" של טורקיה. אולם, בסיס הפעילות הטורקית באפריקה הוא בסומליה, מדינה מרוסקת שקרוב ל-70% מאוכלוסייתה מתחת לקו העוני. לכן, האינטרסים שלה עם הממשל במוגדישו ושל איחוד האמירויות עם סומלילנד הפוכים.
רק השנה חתמו טורקיה וסומליה על שני הסכמים אסטרטגיים: הראשון ביטחוני והשני בתחום הנפט והגז. ההסכמים נובעים מכך שלפי המועצה האטלנטית, סומליה מפסידה מדי שנה חצי מיליארד דולר מדיג בלתי חוקי שמבצעים איראנים וסינים. לצד זאת, עתודות של 30 מיליארד חביות נפט כמעט ולא מופקות מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב-1991.
טורקיה החליטה לנצל את ההזדמנות, ובשבוע שעבר קיימו נשיא סומליה חסן שייח' מוחמוד ושר האנרגיה ומשאבי הטבע הטורקי אלפרסלן בייראקטר טקס בנמל מוגדישו לרגל הגעת ספינת המחקר הסייסמי "אורוץ' רייס". בתפיסה של שני הצדדים מדובר בסיטואציה של Win-Win: טורקיה תאתר, תפיק ותרכוש נפט בתנאים אטרקטיביים, ואילו סומליה תיהנה מהכנסות לא ממומשות מול אנקרה ולקוחות פוטנציאליים אחרים.