יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות
תקציב המדינה לשנת 2025 שאושר שבממשלה מכיל גזירות רבות על האדם העובד. אבל הגזירות שמופיעות בתקציב שאושר הן לא באמת אלה שיהיו בו בפועל. ללא אור ירוק מההסתדרות - התקציב הוא עדיין רק טיוטה ראשונית. תוכנית ההתכנסות הענקית של האוצר לעמידה ביעד הגירעון כוללת צעדים שגם שלאנשי המשרד ברור שייפלו בהמשך, כמו העלאת ההפרשות לפנסיה התקציבית או הקפאת שכר המינימום במגזר הציבורי. מנגד, בולטים בהיעדרם ממסמכי התקציב צעדים שייכנסו בוודאות גבוהה, דוגמת גביית ימי הבראה מהעובדים ודחיית תוספות שכר במגזר הציבורי.
● הגזירה שתעלה עוד אלפי שקלים בשנה למשפחה. ומי יחמוק ממנה?
● פרשנות | תקציב 2025: המנצחים, המפסידים והשאלות הפתוחות
אחת הסיבות לחוסר הרלוונטיות המובנה של הרכב התקציב, כפי שמודה יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד בראיון לגלובס, היא שהוא עדיין אינו מעוניין לסיים את המשא־והמתן למרות ההבנות בין הצדדים - זאת בגלל חוסר אמון בממשלה. "זאת ההתלבטות שלי, באיזה שלב לסגור. יש כאן עניין של האחריות שלי למשק לעומת חוסר האחריות של הממשלה", כך משיב בר־דוד על השאלה אם הוא ממתין עם החתימה לראות סגירה בפועל של משרדי ממשלה וקיצוץ בכספים קולאיציוניים מיותרים כפי שדרש, או לראות מה מנגד תורמים המעסיקים לתקציב.
"בסוף, אם אני לא אהיה סביב שולחן המשא־ומתן, או שיעבירו חקיקה בעייתית, או שהם יעשו דברים אחרים נוראיים. ככה לפחות יש לי שליטה על מה שהם מנסים לעשות, ואני חושב שהשיח שישנו כרגע מול פקידי האוצר וגם מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הוא שיח חיובי שמוריד גזירות וממתן את הפגיעה במעמד של העובדים".
ההסתדרות הצליחה להסיר במשא־ומתן גזירות בולטות כמו צמצום הטבות המס על קרנות ההשתלמות ועל הפנסיות וביטול העלאת שכר המינימום בתחילת בעוד חודש. ועדיין, משפחה ממוצעת עם שני מפרנסים תשלם אלפי שקלים נוספים בשנה בשל הגזירות.
"זה לא תקציב אידיאלי", מבהיר בר־דוד בפתח הראיון, "אין פה בשורות לציבור, אין רפורמות ואין מנועי צמיחה בכלל. זה מדאיג אותי מאוד, אבל אנחנו נמצאים בסיטואציה לא פשוטה, במלחמה הזאת שנראה מתי תסתיים, ובתוך זה אנחנו צריכים לתפקד".
ספגת ביקורת על שיתוף־הפעולה שלך עם סמוטריץ'. טענו שהפקרת את העובדים.
"ובסופו של דבר, מה הם מציעים? שאני אבעיר את המדינה בזמן המלחמה? כשאנשים וחיילים נהרגים, נותנים את נפשם, שאני אבעיר את המדינה, כאשר בסוף במילא תהיה חקיקה או יפגעו בזכויות העובדים בצורה חד־צדדית? עדיף לי מבחינתי להמשיך להתנהל באחריות כמו שהתנהגתי כל השנים במשברים, ולנסות להוריד את הצעדים, וראית שהורדנו פה הרבה דברים. אני לא מתרגש מעיתונאי כזה או אחר שמתעצבן מזה שאני יושב עם שר האוצר, שהוא לא אוהב אותו או לא מהמחנה שלו. אני כבר לא שם".
"אל תדאג, נקבל פה משהו בתמורה"
בר־דוד, כך נראה, כבר ויתר על הדרישה מהממשלה לסגור משרדים מיותרים, ומעוניין להמיר אותה בדרישות אחרות. "אני חושב שכרגע לעמוד על זה יהיה סתם. זה לא יהיה נכון. ואם אני אראה שסגירת המשרדים לא הולכת לכיוון, אני אבקש צמצום של דברים נוספים או דברים אחרים שאני רוצה להשיג מהם. יש מחיר לכל דבר. ואני לא רואה שהם הולכים לכיוון של סגירת משרדים לצערי".
מהם אותם הישגים חלופיים שבר־דוד מעוניין להביא? הוא אינו מעוניין להרחיב, אבל אחת הסוגיות הפתוחות היא התמורה שיקבלו מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי בעבור הקפאת חלק מתוספות השכר שהובטחו להם בשנה שעברה בהסכם המסגרת עם המדינה.
בחודש הבא, דצמבר, היו אמורים העובדים לראות בתלוש השכר תוספת של 2%. זה כבר לא יקרה. הפעימה הזאת תידחה בשנה - כך מודיע כעת בר־דוד, בהתאם להבנות עם האוצר. פעימת השכר הבאה, של 1.5%, שנקבעה לאפריל 2025, תשולם במועדה לפי בר־דוד, אם כי באוצר מעוניינים להקפיא גם אותה כדי לחסוך כסף לשנת התקציב המאתגרת.
"הקפאות שכר במגזר הציבורי זה מכשיר שההסתדרות השתמשה בו בעבר, גם כשלא הייתה מלחמה", מצדיק בר־דוד את ההסכמה.
אבל במקרים הקודמים קיבלתם פיצוי על דחיית תוספות השכר.
"כן, זה עלה בשיחות עם האוצר, אנחנו נקבל. אל תדאג לנו, אנחנו נקבל פה משהו בתמורה. אני לא חושב שזה המקום כרגע לפרט, אבל יש כלים יצירתיים שאפשר להשתמש בהם".
אתה מסכים עם טענת שר האוצר סמוטריץ' שהתקציב שוויוני, ושכל שכבות האוכלוסייה תורמות באופן שווה?
"שוויוני? בסוף הנטל צריך ליפול על כל הציבור. עובדים, מעסיקים, כל מי שנמצא פה צריך לתת את החלק שלו. אבל אני צריך גם לראות שהממשלה נותנת את החלק שלה. זה החלק שאני רואה פחות".
איך התרשמת מהדינמיקה בשיחות עם סמוטריץ' והאוצר?
"עם פקידי האוצר יש לנו דינמיקה מצוינת כל השנים. אנחנו מנהלים את המשק הזה בשנים האחרונות בצורה ממש יוצאת מן הכלל. מול השר יש למרבה ההפתעה יחסים טובים והשיחות הן שיחות חיוביות".
רק לפני כמה חודשים סמוטריץ' כינה אותך "מגשים חלומות של סינוואר", בעקבות השביתה במשק. אתה יכול אחר־כך לשבת איתו בחדר מבלי לייחס לזה משקל?
"אני לא סופר את זה. אתה יודע שאנחנו באים משני קצוות המפה הפוליטית וזה כל היופי בסוף, בדינמיקה שאפשר לעבוד. והשיחות הן שיחות חיוביות, אבל אנחנו לא מתעסקים בפוליטיקה בשיחות האלה".
המעסיקים נתנו את חלקם בתקציב הזה?
"המעסיקים, בלית ברירה, נמצאים כרגע תחת הסד של העלאת דמי הביטוח הלאומי. זה נכנס להם ביום שישי האחרון עם אישור התקציב, עם ההשתתפות שלהם בחצי מהגדלת התשלום. הם נמצאים בתקציב גם במס על הרווחים הכלואים, שאני עדיין רוצה לראות שזה באמת אמיתי, שהם ייתנו את ה־10 מיליארד שקל כדי לראות שגם הם נכנסים תחת האלונקה".
"הצלחנו להוריד את רוב הרעיונות של האוצר"
למרות הביקורת של בר־דוד כלפי הממשלה, הוא סבור כי ההסתדרות הצליחה להביא בו גם הישגים: "את רוב הרעיונות של האוצר הצלחנו להוריד, בקרנות ההשתלמות והפנסיות. ההישגים הכי גדולים הם בשכר המינימום, שבסוף כן יעלה, המינימום יעלה גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי. זה הרבה מאוד כסף.
"בנוסף יש את הנושא של פגיעה בקצבאות של נכים וזקנה וכדומה, אמרתי מראש שאני לא אתן לזה לעבור. והצלחנו לעשות את זה, אומנם בשיתוף־פעולה בתוך הסיעות בממשלה, עם סיעת ש"ס. גם הניסיון של האוצר לפגוע בחיסכון הפנסיוני, גם בפנסיה צוברת וגם בפנסיה התקציבית, ואת הפחתת תקרות הפנסיה לפעמיים השכר הממוצע במשק".
תסכים לגביית שני ימי הבראה מכל עובד, בשווי של כ־900 שקל?
"בסופו של דבר אנחנו נמצאים במלחמה. צריך לייצר כסף ואפשר לייצר אותו מכל מיני כיוונים. שמעתי דיבורים על שני ימי הבראה, זה לא מדויק. אנחנו מנסים גם לתת, גם למזער נזקים וגם לקבל דברים שאני חושב שמגיעים לנו מהצד שלנו".