עולים חדשים מגיעים לארץ / צילום: Shutterstock
האם ישראלים שהתגוררו שנים רבות בחו"ל וחזרו להתגורר בישראל זכאים להקלה במס רכישה לה זכאים "עולים חדשים", בעת רכישת דירה עם שובם ארצה? ועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), בבית המשפט המחוזי בתל אביב השיבה לאחרונה בשלילה לשאלה זו, כאשר קבעה כי תקנה 12 לתקנות מיסוי מקרקעין אשר מעניקה הקלה בשיעור מס הרכישה ל"עולה" - אינה חלה גם על אדם שנחשב "תושב חוזר ותיק", כמשמעות מונח זה בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה.
השופט הארי קירש, יו"ר הוועדה, בהסכמת חברי הוועדה רו"ח יהושע בליצקי ורו"ח צבי פרידמן, קבע כי "תקנה 12 כוללת הגדרה מפורשת ומפורטת של המונח 'עולה', ולשון החקיקה איננה משאירה פתח לומר, על דרך הפירוש או ההיקש, כי גם תושב חוזר ותיק נכלל בהגדרה זו".
רכשה דירה חמש וחצי שנים לאחר שובה לארץ
השאלה בנוגע לזכאותו של תושב חוזר להנחת עולה חדש עלתה במסגרת ערעורה של נטע צוובנר, שרכשה זכויות בדירת מגורים בחודש פברואר 2021 בישראל, ונדרשה לשלם מס רכישה מלא.
לטענתה, היא התגוררה דרך קבע מחוץ למדינה בין השנים 2005-2015, וכאשר שבה לישראל בשנת 2015, היא הייתה בחזקת "תושב חוזר ותיק". מכיוון שכך, לגישתה, כאשר היא רכשה זכויות בדירת המגורים כחמש וחצי שנים לאחר שובה, היא הייתה זכאית להקלה במס הרכישה הניתנת לעולה חדש.
לטענתה, מאז חקיקתו של תיקון מספר 168 לפקודת מס הכנסה בשנת 2008, הושווה מעמדם לצורכי מס של "תושב ישראל לראשונה" ושל "תושב חוזר ותיק". על־פי הטענה, רפורמה זו משפיעה גם על הפרשנות הנכונה שיש לתת לתקנה 12 בתקנות מס הרכישה, ואם נאמר שם "עולה" - הרי היום יש לפרש מונח זה ככולל תושב חוזר ותיק.
השופט קירש דחה טענות אלה וקבע כי אין בסיס משפטי לקבלת גישה זו, וכי "לשונה הברורה של תקנה 12 איננה מותירה מקום לפירוש מרחיב כמוצע".
השאלה מיהו ה"עולה" שזכאי ליהנות מההקלה הניתנת לפי תקנה 12, מקבלת מענה בתקנה 12(א)(1), הקובעת כי מדובר במי שנכנס לישראל אחרי 28 בפברואר 1963, ובידו אשרת עולה או תעודת עולה או רישיון לישיבת ארעי מסוג. בנוסף, נקבע כי שר האוצר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שדינם כדין עולה.
"עיקרון הפרדת הרשויות מחייב ריסון שיפוטי"
"במקרה הנדון אין מחלוקת כי לא הייתה בידי העוררת אף לא אחת מן האשרות המנויות בתקנה 12(א)(1)", ציין השופט, והוסיף כי "לא מן הנמנע כי במישור המדיניות ובהיבט ההצדקה לתת תמריץ פיסקלי, יימצא הבדל בין עולה שרוכש לראשונה דירה בארץ חדשה ובין תושב חוזר ותיק ששב למולדתו (ואינני מביע כל דעה בעניין). בהיעדר עיגון בחקיקה, החלטה ערכית ותקציבית להרחיב את תחולת ההקלה ולהחילה גם על תושב חוזר ותיק, איננה אמורה להתקבל על־ידי הרשות השופטת".
עוד הוסיף השופט כי "ממשלות ישראל וכנסת ישראל ייחסו חשיבות לשובם ארצה של אזרחים אשר העתיקו בעבר את מקום מושבם מישראל למדינות אחרות. לשיבה כזו מיוחסת, כך נראה, ערך כלכלי ואולי אף ביטחוני, חברתי ותרבותי. שיקול לאומי זה הביא להענקת תמריצים מסוימים, בנסיון לעודד שיבה כאמור. מטבע הדברים, התמריצים מוגדרים (ולעתים מוגבלים בזמן)".
ואולם קירש הוסיף כי "יהיה זה מעשה של חקיקה שיפוטית, ולא של פרשנות החוק, לקבוע כי תקנה 12 חלה אף על תושב חוזר ותיק. עיקרון היסוד של הפרדת הרשויות מחייב ריסון שיפוטי במקרה דנן".
את המדינה ייצגה בהליך עו"ד רויטל בן דוד מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).