מייקל סלזהאור / צילום: פרטי
את ד"ר מיאמי כל פלורידה מכירה. מלבד העובדה שהוא מנתח פלסטי שמושך אליו את כל הסלבס, מדובר בכוכב רשת עם מיליוני עוקבים, כזה שמדבר בחופשיות על הכסף הגדול שהוא עושה, וכן, גם על גודל החזה של העובדות שלו. ואם אתם שואלים למי זה עושה את זה במיוחד, אז 43 שירי ראפ אמריקאיים כבר נכתבו עליו, שלושה מתוכם אפילו קרויים על שמו. "הגישה שלי שונה והביץ' שלי הלכה לד"ר מיאמי", מתגאה הראפר יו גוטי. "היא הלכה לד"ר מיאמי ועכשיו היא קציץ בשר", מספר סנופ דוג. כן, גם ב-2024, נדמה שהעולם לא התקדם מילימטר.
את הראיון הזה היה אפשר להמשיך בכיוון ברור של חיי פאר, נהנתנות, בחורות ומיזוגיניה לתפארת, אך יש עוד פרט קטן שמוסיף מורכבות לתמונה. ד"ר מיאמי הוא למעשה מייקל סלזהאור - יהודי דתי, כזה שהולך לבית כנסת כל יום, חובש כיפה, או יותר נכון כובע מנתחים שנראה כמו הכלאה בין כובע בייסבול הפוך לכיפת קופי מוסלמית. ובכלל, נראה שהכלאה היא שם המשחק בחייו - ניסיון לשלב בין שני יצורים שלא ברור איך משתלבים יחד.
● יותר מעשור של הבטחות: למה לישראל עדיין אין מערכת לייזר ליירוט רקטות?
● ראיון | 21 בתים בארבע שנים: העיתונאית האיראנית שהפכה ליעד חיסול של משמרות המהפכה
● WSJ | מאחורי הרבה נשים חזקות בוול סטריט עומד עקר בית מסור
במשך שנים סלזהאור הצליח להחזיק בשתי הזהויות האלו ולקדם כל אחת מהן. העסק שגשג, משפחתו גדלה ונראה שהוא חי סוג של חלום. ולמרות שהוא מנסה לשדר שהמסיבה נמשכת, התנאים האוביקטיביים הפכו השנה קשים יותר: כיהודי ציוני בסצנת הראפ, הנוטה לתמיכה באסלאם, הוא מתמודד עם התקפות ברשתות; החלום שלו להרחיב את עסקיו לסעודיה, ואפילו לקטאר, הוקפא; וגם בסנאפ'צט, האפליקציה שאפשרה לו לשדר ניתוחים פלסטיים אמיתיים ועירום באופן חופשי, החליטו לאחרונה לצנזר אותו. האם הוא יכול להמשיך לרקוד את ריקודו האופייני על כל החתונות?
"אשתי בקרינג' מזה, אבל הטיקטוק משאיר אותי צעיר"
הוא נולד ב־1972 בניו יורק למשפחה יהודית ששורשיה באירופה. הילדות שלו לא הייתה טריוויאלית. הוא העדיף בית ספר ציבורי על פני בית ספר יהודי, אך שם צחקו על מבנה האף שלו והוא עזב בחזרה לבית הספר היהודי. בהמשך הוא למד בקולג'ים עירוניים בניו יורק ואחר כך עבר לאוניברסיטת וושינגטון, שם השלים תואר ברפואה. את ההתמחות עשה בבתי חולים מובילים.
כמתנה לסיום התואר המתמחים האחרים עשו לו ניתוח אף, סנטר ושאיבת שומן. "כל החיפוש שלו אחר תשומת לב נובע מהעובדה שהוא היה, לתפיסתו, הילד הפחות יפה במשפחה", אמרה אשתו, אווה (צפירה), בעבר. הם נפגשו בימי התואר הראשון, בקפיטריה הכשרה של ברוקלין קולג', ומאז הם יחד. אף שאווה היא בעצמה אישה דתייה שעוטה כיסוי ראש, היא תומכת בפרסונה המוגזמת שלו. סלזהאור אמר בעבר כי היא הייתה שותפה לבניית המותג, אך היום אינה פעילה, לא בעסקיו ולא ברשתות החברתיות. הוא גם נראה גאה בעובדה שהיא עצמה לא עברה מעולם ניתוח פלסטי.
את הקליניקה שלו הוא פתח ב-2003, ומיד החל במסעות שיווק אקסטרווגנטיים, כולל שלטי חוצות בכיכוב עצמי ואפילו מטוס שכתב את שמו בשמים. כשאינסטגרם נפתחה הוא פרסם תמונות לפני ואחרי ניתוחים וזכה לכ-90 אלף עוקבים, עד שהרשת סגרה את החשבון שלו בטענה שפרסם שם תמונות עירום. אז הוא החליט לעבור לסנאפצ'ט. זה היה הרגע שבו ד"ר מיאמי האמיתי נולד.
"בסנאפצ'ט אפשרו לי לפרסם הכול", הוא מספר לגלובס. "כולל ניתוחים, כולל עירום, במשך שש שנים עד 2022, שהיו נהדרות לקריירה שלי". הוא היה חלוץ של ז'אנר חדש שבו הניתוחים הפלסטיים עצמם צולמו לסרטונים בליווי בדיחות ובמוזיקת ראפ. סלזהאור גייס סדרה של מומחיות צעירות למדיה חברתית. הוא גם החל להתיידד עם זמרי הראפ, השמיע את שיריהם ברקע, אירח אותם אצלו בסוכה, ואחד מהם אפילו הגיע לצפות לייב באחד ההליכים שהוא ערך. השירים שהוא השמיע כל כך תפסו עד שהחליט לחלטר כחברת הפקה, והוציא לאור שיר לאחד מחבריו הראפרים. "הוא לא מגניב", אבחנה כתבת פרופיל עליו בבאזפיד, "אבל הקהל שלו אוהב את הפרסונה הזאת".
ב־2022 שוב חלה תפנית, כאשר סנפצ'אט שינתה את המדיניות שלה והחליטה לאסור שידור ניתוחים. "אז הלכתי לטיקטוק, אבל שם הצעתי תכנים אחרים לגמרי, ובכל זאת צמחתי מ־800 אלף אנשים בטיקטוק לפני שנתיים וחצי ל-3 מיליון היום".
אתה משתמש בכל הסאונדים של טיקטוק? מצוי בטרנדים?
"כן, בכולם. אשתי בקרינג' מוחלט מזה, אבל אני שמח שזה משאיר אותי צעיר. ההמלצה שלי למי שמשתמש בפלטפורמה הזאת היא לחשוב כמו טלוויזיה - חמישה סרטונים של בידור על כל סרטון שיווקי".
טיקטוק זה לא קהל צעיר מדי בשבילך?
"חלק, אבל הרוב לא. וגם לילדים שרואים אותנו יש אימהות, ששומעות את התכנים האלה מהצד". קהל האימהות הצעירות שרוצות "לחזור לעצמן" אחרי לידה הוא הקהל האהוב על סלזהאור היום. "אם הייתי פונה לקהל המבוגר ממש, הייתי בפייסבוק, אבל אני לא. טיקטוק היא פלטפורמה לעשות כיף, עם תכנים מצחיקים שקשורים בצורה אמורפית לניתוחים. אנשים אוהבים לראות את הרופא עושה שטויות".
אתה קורא לזה "שטויות" או "צחוקים", אבל חלק מהתוכן הזה ממש מיזוגיני. למשל, יש לך בדיחה רצה שאומרת שהמנותחות שלך מביאות איתן גברים מבוגרים לשלם על הניתוחים שלהן, לפעמים מאחורי הגב של החבר הרשמי שלהן. אתה בעצם רומז שהנשים שמנותחות אצלך מספקות שירותים מיניים תמורת מימון הניתוח.
"זה בכלל לא מיזוגיני, להפך. זו בדיחה שפיתחו הנשים שמנהלות עבורי את המדיה החברתית. בארה"ב זה נחשב לכוח נשי, היכולת לגרום לגבר במניפולציה מתוחכמת לשלם עבור הניתוח. אנחנו תמיד צוחקים על הגבר בסיטואציה הזאת, ולא על האישה. יש לה את הכוח של היופי".
בחלק מהמקרים אתם ממש על הגבול האפור מבחינת החוק. למשל בראיון דיברת על החזה של אחת העובדות שלך. במקרה אחר אמרת על נשים שעבדו איתך "עשינו להן ניתוח שיפור רגישות בדגדגן, הן כל הזמן זזו בכיסא".
"היה מקרה שבו בראיון מסוים הזכרתי את החזה של אחת העובדות שלי, והיא שמחה על אזכור השם שלה והעצמת החזה שלה. היא במקרה גם לסבית, אז לא היה סיכון שהיא תתייחס לזה כמהלך מכיווני אליה. מלבד זאת, אני מזכיר איברים של הנשים במשרד שלי רק בהקשר של הניתוחים שהן עברו, שהן גאות בהם".
רוב הנשים שאני מכירה היו פוסלות רופא על כל אחת מן ההערות האלה, שלא לומר מדווחות עליו.
"מעולם לא קרה לי. מי שזה לא מתאים לה, לא מגיעה אליי. גם ברשתות החברתיות 85% מהקהל שלי הן נשים".
תומך נלהב של ישראל, שותק ברשתות החברתיות
נוסף לטיקטוק, לאחרונה סלזהאור גילה את הטלגרם, ושם הוא חזר לשדר את הניתוחים שלו. "זה נהדר, בלי צנזורה בכלל, אפשר להגיד ולעשות שם ממש מה שרוצים. יש לי שם 11 אלף עוקבים ומגיעה משם המון עבודה. אני פעיל גם בטוויטר, אבל זו חיה אחרת לגמרי. זה כמעט מסוכן לעסקים".
אתה משתתף בדיונים פוליטיים בטוויטר?
"אני תומך נלהב בישראל. ברור לכולם שאני ציוני, אבל אני לא אומר שום דבר על זה ברשתות החברתיות. יש לי הרבה לקוחות מוסלמים או מהעולם הערבי, ואני לא רוצה שהאנשים שאני קשור אליהם ייפגעו. כבר שנים שאני מקבל הערות מגורמים פרו-פלסטיניים, אבל מאז 7 באוקטובר זה גבר. ההערות הפכו לקללות ואיומים. בהתחלה לא ידענו איך או אם להגיב, והחלטנו פשוט לחסום אותם. באפריל-מאי התופעה החמירה. ניסו להוציא ממני אמירות תמיכה בפלסטינים, וכשסירבתי קיבלתי אלפי הודעות נאצה ביום".
סלזהאור חי מהרשתות החברתיות ולא יכול להרשות לעצמו שגורמים חיצוניים יחבלו בהן. בינתיים לפחות הוא הצליח להתיש את הגורמים העוינים ונראה שהפעילות האנטישמית בעמודים שלו דועכת.
מה אומרים המטופלים שלך על כל זה?
"זה לא מעניין אותם. מי שמגיע אליי יודע שאני יהודי, דתי וציוני. יש לי גם קולגות מהעולם הערבי שאמרו לי בשקט בשקט שהם מקווים שישראל תיפטר מהסרטן הזה, כלומר מחיזבאללה ומההשפעה האיראנית במזרח התיכון. רוב האמריקאים מאמינים שעזה מנוהלת בידי טרוריסטים ושהאוכלוסייה שלה שטופת מוח. הם יודעים שאם היו עושים להם את מה שעשו לנו ב-7 באוקטובר, האויב הזה כבר לא היה קיים. רק הילדים לא מבינים את זה".
"הכי חשוב זה משפחה, להיות יהודים טובים"
כשסלזהאור אומר "ילדים", הוא מתכוון לסטודנטים בקולג'ים בארה"ב, שמפגינים למען עזה. אותם, אגב, הוא לא אהב עוד מלפני המלחמה. "יש בעיה עם הצעירים כאן, בגלל הרשתות החברתיות ומה שמלמדים באוניברסיטאות. הילדים פשוט לא חכמים כמו שהם היו".
ומה לגבי ילדיו של סלזהאור? "הם לא הלכו לקולג'. הבת שלי למדה לתואר ראשון אונליין, ושני הבנים שלי הולכים בדרכה. אם זה תואר מדעי, אז מילא. אבל תואר ראשון כללי בארה"ב - אפילו כשאני הייתי סטודנט זה היה חסר ערך, כל היום רק משתכרים. וההורים אומרים: הרווארד, ייל, זה שיא החיים של הילד. שטויות".
בישראל היית מוכן שהם ילמדו?
"בטח. אבל לא בגיל 18. זה מוקדם מדי".
הילדים שלך לא רוצים לחוות את המסיבות וההשתכרות כמו שאר בני גילם?
"לא, מה יש להם לחפש בחוץ? תראי באיזה בית הם גדלו (הוא מראה לי בזום את ביתו העצום - ג"ו), כאילו הם בחופש כל הזמן. אז הם לא יהיו מגניבים, לא נורא. קצת שטפנו להם את המוח, שהכי חשוב זה משפחה, להתחתן ולעשות ילדים, להיות יהודים טובים".
אבל אתה עבורם דוגמה ממש הפוכה.
"אני אדם מוחצן, אבל להיות מוחצן זה לא אומר שאתה לא יודע מה חשוב. אני כמו שחקן, רק הפוך. שחקנים מנסים להראות שהם שולטים בחייהם, אבל כשהאורות כבים הם מתפרקים. אני, לעומתם, נראה קצת לא מחווט כלפי חוץ, אבל בחיים האמיתיים שלי אני הולך לבית הכנסת, מגדל את הילדים שלי ונאמן לאישה אחת".
גם ניתוחים פלסטיים יכולים להיות חלק מאובדן השליטה של הסלבריטאים והגדלת הפער בין הפנים לחוץ, לא? ואתה לגמרי נותן לזה יד.
"המטופלות שלי הן פשוט נשים שחיות את חייהן ורוצות לשפר את הביטחון העצמי. באשר לסלבס, חלקם חיים את החיים באמת, וחלק לא. אלה שאוהבים את אלוהים, הם ממש כמונו".
אחת הסוגיות הבוערות כיום בהוליווד היא זו של פי דידי (פאף דדי או בשמו המקורי שון קומבס), כוכב וטייקון הראפ שמואשם באינוס, סחר בנשים וסימום משתתפים במסיבותיו הרבות. "אני חושב שהנפילה שלו תפיל אחריה הרבה מאוד אנשים. אני לא מופתע מאוד, וגם בסביבה שלי אנשים לא מאוד מופתעים. אבל לא כי ידענו משהו, אלא כי אלה סלבס ואנשים לא מצפים מהם להרבה. זה לא האפיפיור".
יש ב"רשימה של דידי" אנשים שהם חברים שלך? שתצטרך עכשיו להתרחק מהם?
"לא, אני לא חבר שלהם. אני רק רופא".
אבל הפרסונה של ד"ר מיאמי נמצאת עמוק בתוך עולם הראפ. הזמנת ראפרים להתארח אצלך בקליניקה ובסוכה שלך.
"כן, אבל זה רק העסק. אני כבן אדם לא הייתי הולך למסיבה כמו של דידי אפילו אם היו מזמינים אותי. כלומר הם כן מזמינים אותי! אבל אני לא בא. הם מזמינים אותי מתוך נימוס.
"אני חושב שיהיה עכשיו בקהילה גל נוסף דומה לגל של המי טו. זו תהיה תקופה של הכרה בהתנהגות של סלבריטאים ומה הם עושים לאנשים אחרים. דידי וקבוצתו מואשמים בדברים נוראים, והמערבולת הזאת סוחפת איתה מעגלי השפעה רחבים. זו תהיה תקופה מעניינת".
"המנתחים בישראל מצוינים, הרגולוציה מגבילה אותם"
אפשר לדבר עם סלזהאור שעות על אנשי עולם הזוהר שעוטף אותו - אבל כשחוזרים לשוק הניתוחים דווקא מסתמן סמי-משבר. "עכשיו אנחנו בתקופת האטה, אחרי שנתיים מצוינות ב-2022-2021, כי אנשים חיפשו על מה להוציא את הכסף שלהם בקורונה. אני כבר עברתי מיתון אחד, והיום אני יותר חכם. במיתון אנשים לרוב עוצרים את השיווק כדי לא לפטר עובדים, ואז העסק קטן, מפטרים בכל זאת, מורידים מחירים כדי לשרוד וזו ספירלה כל הדרך למטה. אני לא מתכוון להוריד מחירים. אתמקד בקהל העשיר עד שהתקופה הזאת תיגמר".
מהם הטרנדים החמים בניתוחים פלסטיים?
"אחד מאוד ברור - ניתוחים בעקבות טיפול בתרופות GLP1 להרזיה, טיפול בעודפי עור ומיצוק אחרי ירידה כזו במשקל זה השוק הכי גדול. עוד טרנד הוא קיפול של צלע פנימה. אנחנו עושים את זה כשנשים רזות רוצות להיראות רזות יותר, כלומר הן לא רוצות את הגזרה הנערית, אלא את גזרת שעון החול". סלזהאור ידוע גם בזכות ניתוחי ה-BBL, "הרמת ישבן ברזילאית", ניתוחים שנחשבים מסוכנים וקטלניים במיוחד, אבל הוא מתגאה שאצלו מעולם לא נפטרה מטופלת.
נוסף על כך, סלזהאור לא מטפל בנשים מעל גיל 50 ונמנע מניתוחי פנים להצערה. הוא טוען שהסיבה היא לא רק חיבתו ללקוחות הצעירות, אלא גם כי הוא אוהב פרוצדורות מורכבות ואינטנסיביות של עיצוב הגוף, כאלו שמאפיינות את הנשים הצעירות. בעבר אמר כי הוא מרגיש שהתוצאות של ניתוחי הפנים לאנשים מבוגרים לא טובות מספיק, וכי ניתוחים אסתטיים "מבוזבזים" על קהל מבוגר.
אילו הבדלים יש בין ישראל לארה"ב בתחום?
"המנתחים בישראל מצוינים. הם מוגבלים בקשר שלהם עם בתי החולים, ובחדרי הניתוח הפרטיים שלהם אין להם עוזרים, וזה מגביל את כמות הפרוצדורות שאפשר לעשות בו זמנית. אני חושב שהמנתחים הישראלים צריכים לעשות לובי כדי לשחרר קצת את ההגבלות הרגולטוריות.
"חוץ מזה, הייתה הזדמנות גדולה להפוך את ישראל לטורקיה, למכה של תיירות הרפואה הפלסטית. למה למישהו ללכת להתנתח בטורקיה? זה מלחיץ. הרבה יותר מפתה ללכת למנתח יהודי, בישראל. תשתמשו בסטראוטיפים לרווחתכם, תהפכו את אילת לבירת הניתוחים הפלסטיים, יש לכם שדה תעופה שעומד כאן ריק. כן, זה עדיין רלוונטי גם אחרי המלחמה, כמו שישראל הפכה לבירת הייטק 20 שנה אחרי האינתיפאדה השנייה. מי היה מנבא את זה?".
מחכה ליום שהכסף הסעודי והמוח היהודי יתאחדו
ולמרות החיים הגדולים שהוא חי, כשרופאים ישראלים מתייעצים עם סלזהאור על הגירה לארה"ב, הוא לא ממליץ. "החיים של יהודי יותר טובים בישראל. לא כי התפילין שלו יותר קדושות, אלא בגלל האנטישמיות, ההתבוללות, חיי המשפחה. יש יותר עתיד ליהודים בישראל".
איך אתה חווה את הקיטוב בישראל, שנוצר לא פעם על רקע דתי?
"כאמריקאי קשה לי להבין מדוע הדת היא נושא כל כך כאוב בישראל. כשחווים את היהדות כמיעוט, מבינים שההבדלים בין היהודים הם קטנים. שום יהודי מעולם לא בא אליי בטענות בארה"ב על מה שאני עושה ברשתות. הקהילה בארה"ב היא מאוד 'חיה ותן לחיות'. יהודים דתיים פה הם מאוד ראש פתוח. הם ישימו לך תפילין בזמן שאתה אוכל חזיר".
בוא נדבר באמת על הזהות הדתית שלך. איך אתה מגדיר את עצמך?
"באמריקה זו שאלה פחות מורכבת כי לזרמים הדתיים השונים אין משמעות פוליטית. אבי היה חילוני שהגיע לארה"ב מתל אביב, ואמי יהודיה אמריקאית מהזרם החרדי בית יעקב. אני עצמי בהחלט יהודי ציוני אורתודוקסי. גדלתי בבתי ספר דתיים לאומיים שבהם רוב התלמידים הולכים לישיבות או לצה"ל לפני שחוזרים לקולג'. למעשה אני בעל תשובה באמצעות חב"ד. הפכתי דתי יותר בתקופה שלי כמתמחה ברפואה".
האם אי פעם חשת קונפליקט בין הדת למקצוע שלך?
"כן. כשהתחזקתי שאלתי את עצמי שאלות רבות. אפילו הלכתי לרבי, וקצת קיוויתי שהוא יגיד לי שלא מתאים שאדם דתי יהיה מנתח פלסטי. אבל הוא אמר לי שזה דווקא יעזור לזוגות יהודים רבים, בשידוכים ושלום בית. אין לי שיקולי צניעות, כי רופאים מסתכלים על גוף האדם אחרת. הפעילות שלי במדיה החברתית היא בוודאות לא 100% כשרה. עדיין יש לי קונפליקט פנימי משמעותי לגבי זה, אך זו הדרך היחידה להתחבר למטופלים שלי ולהסביר ניתוחים פלסטיים לציבור".
ובתוך הקונפליקט וההגדרה העצמית סלזהאור בכלל מפנטז על מגורים בישראל. "קנינו מקום בבית שמש, עכשיו הבת שלי תגור שם. הסיבה היחידה שאני לא מנתח בישראל היא כדי לא להתחרות במנתחים המקומיים". אחד החלומות של סלזהאור הוא לגור בישראל ולנתח במדינות המפרץ. יש לו אפילו משרד בריאד. "כשהתחלתי להיות פופולרי בסנאפצ'ט, זו הייתה אחת הפלטפורמות היחידות המותרות בערב הסעודית. ב-2019-2018, לפני הסכמי אברהם, הם בכלל לא הכירו סלבריטאים אמריקאים. הגעתי לשם לביקור והייתי כמעט המערבי היחיד בשדה התעופה. ניגש אליי שוטר, וממש רעדתי, ואז הוא אומר לי - אפשר סלפי?".
ניתוחי ישבן ושדיים מעניינים את הנשים הסעודיות העטופות תמיד?
"זה באמת שוק בתולי, אבל עדיף להמר על שוק מתפתח מאשר להתחרות על שוקי ענק אך מלאי תחרות כמו דרום קוריאה או ברזיל. בסעודיה שילמו לי ממש טוב".
המחויבות שלו לפעילות במפרץ הייתה עמוקה. "אפילו למדתי לקרוא ולכתוב בערבית. אני עוד לא מדהים בזה, אבל אני מנסה. יש לי חברים במדינות האלה, כולל בקטאר. אבל האם אחרי 7 באוקטובר אוכל לדרוך שם שוב? נראה. קטאר אשמה מאוד במה שקרה. לגבי סעודיה, אני מודה שאני קצת חושש לחזור. הסעודים מבטיחים שאין בעיה של ביטחון, אבל אין מישהו שלא יודע שאני ציוני".
ולמרות זאת, הוא רואה עתיד בחלק ממדינות המפרץ. "מה שיעשו יום אחד הכסף הסעודי והמוח הישראלי - זה אדיר. במפרץ רוצים לעשות כיף. הסעודים רוצים להתקדם. קטאר שונה - היא מקרה אבוד. הם קטנים מאוד עם המון כסף ועם תפיסת עולם צרה. זו המדינה היחידה שבה עשו לי בעיות עם העובדה שהבת שלי בישראל. כשהזכרתי את זה, הם התנהגו כאילו עשיתי פלוץ באמצע השיחה".