קנצלר גרמניה, אולף שולץ / צילום: Associated Press, Ebrahim Noroozi
קנצלר גרמניה אולף שולץ פיטר בצעד מפתיע את שר האוצר כריסטיאן לינדנר, אחרי שזה קרא לממשלה לשנות כיוון באופן מהותי ו"פוצץ" את השיחות על התקציב הגרמני לשנה הבאה. שולץ, מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית המובילה את הקואליציה שבה חברים גם "הירוקים" ו"הליברלים" בראשות לינדנר, הודיע כי יבקש הצבעת אמון מהפרלמנט בתחילת השנה הבאה. אם הממשלה תיפול בהצבעה זו, בחירות חדשות יתקיימו במרץ הקרוב, וזו תהיה הפעם הרביעית בלבד שבה גרמניה תלך לבחירות מוקדמות מאז הקמת הרפובליקה הפדרלית ב-1949.
● חברות האנרגיה יתחזקו, הבנקים ירוויחו יותר: השפעת החלפת הממשל על הענפים והמניות
● אנבידיה, מאחורייך: האם העולם צועד לקראת מחסור בשבבים?
● הטייקון שהימר נכון וזכה בגדול: מה ירוויח אילון מאסק?
ההודעה תפסה את המערכת הפוליטית בגרמניה בהפתעה מסוימת. חיכוכים פנימיים בתוך הקואליציה היו קיימים פחות או יותר מרגע הקמתה ב-2021. בשנה האחרונה העריכו הפרשנים כי העובדה ששלוש המפלגות החברות בה שוברות שיאי חוסר פופולריות, וצפויות למפלה בבחירות מוקדמות, היא גורם מייצב שמונע פירוק. בשבועות האחרונים כבר הלך והתברר כי קואליציית הרמזור (המכונה כך בשל הרכב צבעי שלוש המפלגות) הגיעה לסוף דרכה, אבל הפיטורים עדיין היו מוקדמים מכפי שחזו.
הדיונים על התקציב התפוצצו
הרקע לפיטורים ולמשבר הפוליטי שבו נמצאת כעת גרמניה הוא בעיקרו כלכלי. לפני כשנה דחה בית המשפט לענייני חוקה את כוונת הממשלה להשתמש בעשרות מיליארדי אירו ש"נותרו" מתקופת הקורונה למטרות אחרות. הדבר גרם לתקציבים העתידיים של הממשלה להצטמק בין לילה ב-60 מיליארד אירו, וגרם לעימותים בנוגע לקיום הבטחות הבחירות של המפלגות החברות בקואליציה.
כשר האוצר, לינדנר הציג את עצמו כמי שנלחם על שמירת מסגרת התקציב כפי שמעוגן בחוקה הגרמנית (האוסרת להיכנס לגירעון משמעותי). מולו, הירוקים דרשו הוצאה גדולה על המהפכה הירוקה ועל תשתיות, והסוציאל דמוקרטים על תשלומי רווחה, העלאת שכר מינימום והגדלת פנסיות.
הדיונים על התקציב התפוצצו כמה פעמים על רקע חילוקי דעות בנושאים אלו, והקנצלר שולץ כינס כמה "פסגות חירום" שבהן השתתפו לינדנר ומנהיג הירוקים רוברט האבק. בזו שהתקיימה אתמול ככל הנראה לינדנר הגדיש את הסאה, סירב לגמישות ואפילו איים בבחירות חדשות. מפלגתו נמצאת מתחת לאחוז החסימה, ויש פרשנים שהעריכו כי קריאתו לגבש "כיוון כלכלי חדש" לגרמניה נועדה להחיות את התמיכה בה. לאחר הפסגה הודיע שולץ על הפיטורים המיידיים לנשיא המדינה.
"כל מי שאינו מנסה למצוא פתרון למצב מתנהל באופן חסר אחריות", כתב שולץ ברשת החברתית X בנוגע ללינדנר, "אין יותר בסיס לאמון משותף". הוא התייצב בפני המצלמות לנאום קצר שבו השתלח בלינדנר ואמר כי הוא פעל לטובתו הפוליטית. לינדנר מצדו, האשים את שולץ בכך שדרש ממנו "לעבור על החוקה" ולהשעות את הסעיף האוסר כניסה לגירעון. שולץ התייחס בעקיפין לסיכויים לבחירות חדשות שבהן יודח ואמר "נשבעתי שתמיד אשים לנגד עיניי את טובתה של המדינה".
הקנצלר הודיע כי יעמיד את ממשלתו להצבעת אמון ב-15 בינואר, אחרי חופשת חג המולד והשנה החדשה. לשתי המפלגות שנותרו בקואליציה אין מספיק מושבים בפרלמנט כדי להשיג רוב בהצבעה הזו. מפלגות האופוזיציה, ובראשן ה-CDU, כבר קראו בעבר בעקביות לבחירות חדשות והן צפויות להצביע נגד אמון בקואליציה הנוכחית. אם הממשלה תיפול, העריכו כלי התקשורת, בחירות חדשות עשויות להתקיים במרץ הקרוב, כחצי שנה לפני המועד המתוכנן. אתמול כבר קראו מפלגות האופוזיציה להקדים את מועד הצבעת האמון לחודש הנוכחי.
לינדנר עלה גם הוא להתקפה בהמשך הערב אמש, ואמר כי הצעותיו של שולץ בענייני התקציב היו "חסרות השראה, ולא תרמו כלום להתמודדות עם הבעיה המרכזית של המדינה שלנו, שהיא כיצד לעודד צמיחה במטרה לשמור על השגשוג, הביטחון החברתי והאחריות הסביבתית. שולץ הראה כי אין לו את העוצמה לאפשר התחלה מחדש לגרמניה". לא במקרה נשמע כאילו קמפיין הבחירות שלו כבר החל. כך גם לגבי המפלגות האחרות.
"האיש החולה של אירופה"
אם תלך לבחירות מוקדמות, הרי שגרמניה תעשה זאת במצב כלכלי עגום. בשנה שעברה היא רשמה מיתון רשמי והשנה הצמיחה שלה צפויה להיות אפסית. הציבור עדיין מתאושש מגל האינפלציה הגדול מזה ארבעה עשורים, ששחק את כוח הקנייה שלו. האנרגיה הזולה שהגיעה מרוסיה באמצעות "נורד-סטרים" נפסקה, והתעשייה הגרמנית סוגרת מפעלים ועוברת לאסיה ולארה"ב, בהן האנרגיה זולה והמסים על פליטות פחמן לא קיימים. תעשיית הרכב הגרמנית עומדת בפני שוקת שבורה על רקע התחרות הגדולה מסין ומארה"ב, ועל רקע דעיכת הביקוש מהשוק הסיני, מעליו מרחף מיתון. בנוסף, הוצאות הביטחון הגרמניות שוברות שיאים, בשל הצורך לשוב ולבנות את הצבא הגרמני שהוקטן וצומצם בעשרות השנים שאחרי קריסת ברית המועצות. כותרות העיתונים האירופיים מזכירות תכופות כי גרמניה היא שוב "האיש החולה של אירופה", והנתונים של הכלכלה הגדולה באיחוד האירופי גוררים למטה את אלו של הגוש כולו.
בנוסף, סוגיות חברתיות של הגירה, פשיעה וביטחון מככבות בסדר היום, והציבור הכללי "שבר ימינה" בדרישה למדיניות קשוחה הרבה יותר נגד הגירה לא-חוקית. תוצאות בחירות במדינות מחוז שהתקיימו השנה הראו כי מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" מהימין הקיצוני שוברת שיאים מבחינת תמיכה, עם כשליש מהמצביעים. גם מפלגה מתנגדת להגירה משמאל, "ברית שרה ווגנקנכט" הצליחה לצבור תמיכה רבה בעזרת מצע הכולל התנגדות למלחמה באוקראינה והתנגדות לקבלת פליטים במתכונת הנוכחית. ראשי המפלגה בירכו אתמול על "סופה של קואליציית הרמזור" וקראו לבחירות חדשות.
הציבור דורש רפורמה בתחום ההגירה
לפי הסקרים האחרונים, מי שמובילה בדירוג התמיכה הציבורית היא המפלגה השמרנית בראשות פרידריך מרץ (CDU/CSU) שהבטיחה רפורמה עמוקה בתחום ההגירה, וזוכה ל-32% מקולות הבוחרים. אחריה ניצבת אלטרנטיבה לגרמניה עם 18% מהקולות ובמקום השלישי הסוציאל-דמוקרטים עם 16%. הירוקים יורדים ל-10% וברית שרה ווגנקנכט (BSW) ל-8%. לפי נתונים אלו, ייתכן כי אפשרות של "קואליציה רחבה" כמו זו ששלטה בימיה של הקנצלרית מרקל תהיה תסריט מועדף על הבוחרים, אם שתי המפלגות יצליחו לשתף פעולה.
המשבר הפוליטי, שמתלכד עם המשבר הכלכלי, מתרחש בגרמניה ערב עלייתו של ממשל טראמפ לשלטון בארה"ב, שצפוי להיות עוין יותר כלפי האיחוד האירופי והסחר בין הגושים. בחירתו של טראמפ, ציין המכון הכלכלי בקיל אתמול, קולעת את גרמניה ל"איום הכלכלי הגדול ביותר בהיסטוריה שלה", בעקבות הבטחותיו למכסי מגן ותעריפים על יצוא אירופי בכלל וגרמני בפרט.