על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● בלבנון מזהירים מ"מהלכים קיצוניים של ישראל". זו הסיבה
● באיראן מתקשים לנתח איך ייראה היום שאחרי הדחת גלנט ובחירת טראמפ
1"ההימור של איראן על טילים בליסטיים להרתעה עומד במבחן קיומי"
בשל סנקציות בינלאומיות, יחסים גיאו-פוליטיים מורכבים וסוגיות כספיות, איראן "נאלצה" להמר על טילים בליסטיים בתור נשק שישמש אותה להגנה באמצעות איום על מדינות עוינות, אסטרטגיה שכעת עומדת למבחן קריטי; זו המסקנה של דיווח בביזנס אינסיידר המסתמך על שיחות עם מומחים איראניים מחוץ למדינה.
לפי הדיווח, "הטעות הגדולה ביותר של איראן היא שלא הצליחה לפתח חיל אוויר חזק". איראן עדיין מסתמכת על מטוסים שנרכשו בתקופת השאה. איראן הצליחה לרכוש מערכות הגנה אוויריות תוצרת רוסיה, S-300, ולשדרג מערכות קודמות, אך אלו נפגעו קשות לפי הדיווחים בתקיפה האחרונה של חיל האוויר הישראלי.
מערכות ההגנה האיראניות הן "ערב-רב" של רכיבים ממדינות שונות ומייצור מקומי, נכתב, והיא "מסתמכת בעיקר על טילים בליסטיים להרתעה". הרצון שלה לקבל מטוסי קרב מרוסיה נתקל בקשיים בגלל הצורך הרוסי במטוסים למלחמה באוקראינה. בשורה התחתונה, מסכימים המומחים, "ללא כוח צבאי 'מסורתי', איראן פנתה לפיתוח יכולות א-סימטריות כדי לספק הרתעה. (אבל) הגבולות של האסטרטגיה הזו הופכים לברורים כעת". לדברי אחד מהם, "לרוע המזל, אם האסטרטגיה הנוכחית שלה תמשיך להיכשל, הצעד הלוגי הבא של איראן הוא להשיג נשק גרעיני".
מאת פול אידון. מתוך הביזנס אינסיידר. לקריאת הכתבה המלאה.
2בארה"ב מנסים להבין מיהו שר הביטחון החדש של ישראל
"יס-מן שיעניק לראש הממשלה נתניהו חופש רב יותר בשדה הקרב ויסייע לו לשרוד פוליטית", כך הגדיר הוושינגטון פוסט הבוקר (ה') את שר הביטחון הנכנס ישראל כ"ץ, כשהוא מצטט אנליסטים שהתראיינו לעיתון. "בעוד גלנט שירת כאלוף, לכ"ץ אין ניסיון בתחום הביטחוני", נכתב בעיתון, שהדגיש כי ישראל נמצאת כרגע במלחמה בכמה זירות במקביל. "הוא נאמן לביבי" אמרה לעיתון דליה שיינדלין, עמיתה במכון "מתווים". העיתון גם ציין את שורת התמונות המיוצרות בבינה מלאכותית שכ"ץ הפיץ ברשת X בתפקידו האחרון כשר החוץ של מדינת ישראל, כולל "הלחמה של ראשו של ממונה על מדיניות החוץ של האיחוד בורל לגופו של עלי חמנאי". בניו יורק טיימס ציינו את הכהונה של כ"ץ כשר האוצר בעבר, וכי הציע לקרוא לתחנת רכבת על שמו של הנשיא האמריקאי טראמפ, אחרי שזה העביר את השגרירות לירושלים.
מאת לאבדיי מוריס. מתוך הוושינגטון פוסט. לקריאת הכתבה המלאה.
מאת איב סמפסון. מתוך הניו יורק טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.
3סערה בצרפת אחרי שאוהדי פריז-סן-ז'רמן פרשו דגל "Free Palestine"
כרזה גדולת-מימדים שכיסתה כמעט יציע שלם, ושעליה נכתב בגדול "Free Palestine", הונפה על ידי אוהדי קבוצת הכדורגל פריז-סן-ז'רמן (PSG) לפני פתיחת המשחק של הקבוצה בליגת האלופות נגד אתלטיקו מדריד אמש, ועוררה סערה במדינה; כך מדווח היום (ה') העיתון לה פריזיאן.
מעל הכיתוב בכרזה הוצג מסגד אל-אקצה, והאות I מציגה מפה של ארץ ישראל השלמה, או פלסטינה המנדטורית, כשהיא מעוטרת בכאפייה. גם דגלי לבנון ופלסטין מוצגים בכרזה. שר הפנים הצרפתי ברונו רטאליו גינה את המעורבות הפוליטית ואמר כי "אם יהיה צורך, נטיל סנקציות". תקנות ליגת האלופות אוסרות הצגת מסרים פוליטיים. "זה בלתי מתקבל על הדעת", אמר שר הפנים, ועידכן כי יפנה לקבוצה. הנהלת PSG, קבוצה הנמצאת בבעלות קטארית, אמרה כי לא ידעה על תוכנית האוהדים להניף את הכרזה העצומה. הקבוצה הפסידה ליריבה מספרד בתוצאה 2:1.
מאת ויקטור קוזן. מתוך לה פריזיאן. לקריאת הכתבה המלאה.
4מי עקר אבני זיכרון לקורבנות הנאצים בעיירות במזרח גרמניה?
אלמונים עקרו אבני זיכרון לקורבנות הנאצים מכמה ערים ועיירות במדינת המחוז סקסוניה-אנהלט בשבועות האחרונים; כך מדווח העיתון הגרמני בילד. בדיווח נכתב כי כמה "אבני נגף", המצופות בלוחות פליז שעליהם שמות הקורבנות ומוטמעות במדרכה מול בתיהם לשעבר, נעקרו לפני כשבועיים בעיירה צייץ. לאחר מכן אירעו מקרים דומים בהאלה ובאושרסלבן.
האבנים מונחות לרוב על ידי האמן גונתר דמינג, שיזם את הפרויקט, ושהציב עד כה יותר מ-110 אלף אבנים כאלה ברחבי גרמניה. לפי העיתון, במהלך השנים נעקרו כ-900, והן הוחלפו לרוב על ידי אבנים חדשות. בעוד יומיים תציין גרמניה את יום השנה לליל הפוגרומים (שהנאצים כינו "ליל הבדולח"), שבו נשרפו בתי כנסת ומרכזים יהודיים ברחבי המדינה. בתאריך זה לרוב מצוחצחות האבנים על ידי מתנדבים ופרחים מונחים עליהן.
מאת קארסטן קהר. מתוך הבילד. לקריאת הכתבה המלאה.