שר הביטחון יואב גלנט / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
בג"ץ דחה הערב (ה') את העתירות לפיטורי שר הביטחון יואב גלנט בידי ראש הממשלה. זאת, לאחר שמוקדם יותר היום, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הודיעה לבג"ץ כי לעמדתה פיטורי שר הביטחון יואב גלנט על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו הם חוקיים, וביקשה לדחות את העתירות.
● "יס מן" של רה"מ, לעומתי לדרג תחתיו: הרזומה שמביא איתו כ"ץ למשרד הביטחון
● באיראן מתקשים לנתח איך ייראה היום שאחרי הדחת גלנט ובחירת טראמפ
● "רעידת אדמה פוליטית בישראל": כך מסקרים בעולם את פיטורי גלנט
● לידיעת ישראל כ"ץ: זה מה שעלה בגורלם של שרי הביטחון של בנימין נתניהו
יעל וילנר, בהסכמת השופטים יוסף אלרון ורות רונן, קבעו כי אין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטת נתניהו לפטר את גלנט. נקבע כי לראש הממשלה יש שיקול דעת בהפעלת סמכותו, נוכח מעמדו הייחודי של ראש הממשלה בנוגע להרכבה, כמו גם בשל אופייה הפוליטי.
וילנר הדגישה כי בהתאם לכך, "אמת המידה לביקורת שיפוטית על החלטה זו היא מצומצמת למדי, ומוגבלת למקרים שבהם החלטתו של ראש הממשלה להפעיל את סמכותו ולהעביר שר מכהונתו בלתי־סבירה באופן קיצוני".
לכן, קבעו השופטים כי אין עילה להתערבות בהחלטת ראש הממשלה, שנימק את החלטתו במשבר האמון בינו לבין שר הביטחון, ונוכח הפערים המשמעותיים בין עמדותיהם בסוגיות שונות, לרבות בסוגיות מדיניות וביטחוניות שבליבת ניהול המלחמה.
צוין כי מדובר בשיקולים רלוונטיים, אשר עשויים להשליך על תפקודה התקין של הממשלה, בהתאם לאמת המידה שנקבעה בפסיקה בהקשר זה.
לצד זאת, השופטים קבעו כי המקרה "מעורר תהיות ייחודיות, הנעוצות בעיתוי ההחלטה להעביר את השר מתפקידו במהלכה של מלחמה ממושכת, נוכח תפקידו החשוב של שר הביטחון בניהול המלחמה הנמשכת מעל שנה". אולם, בשים לב למכלול השיקולים - לא מדובר במקרה הבא בגדר המקרים העולים כדי חוסר סבירות קיצוני.
השופטים פנו בפסק הדין לקרובות המשפחה של החטופים, מבין העותרות, הביעו את תקוותם לחזרתם במהרה של יקיריהן בשלום ואת תנחומיהם למשפחות החטופים הנרצחים, שאיבדו את היקר להם מכל.
משמר הדמוקרטיה הישראלית מהעותרים מסר בתגובה לפסק הדין: "בית המשפט העליון שגה שגיאה חמורה בכך שצימצם את המלחמה הרב-זירתית שבה שקועה מדינה ישראל, למילה אחת אגבית: 'עיתוי'. צמצום הנסיבות הביטחוניות הקשות והקיצוניות שהמדינה נתונה בהן, למילה האגבית 'עיתוי הפיטורים', הוא שגיאה חמורה מצד בית המשפט. מתן רשות לראש הממשלה להעדיף בכל עת שיקולים פוליטיים, על פני כל שיקול אחר של טובת המדינה, עוד יגרום לציבור לשלם מחירים כבדים".
התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה לפסק הדין: "בית המשפט בחר להתמקד בסמכותו הפורמלית של ראש הממשלה לפטר שרים, תוך התעלמות מהשלכותיה החמורות של ההחלטה על ביטחון המדינה בעת מלחמה, ומהעובדה שהפיטורים נועדו לקדם את חוקי ההשתמטות, בניגוד לפסיקת בג"ץ ולהנחיות היועמ"שית".
העתירות שהוגשו נגד פיטורי גלנט
כאמור, מוקדם יותר היום, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הודיעה לבג"ץ כי לעמדתה פיטורי שר הביטחון יואב גלנט על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו הם חוקיים. לכן, ביקשה לדחות את שתי העתירות שהוגשו בעניין.
"משלא הוצגה תשתית ראייתית לפעולה המנוגדת לדין, אין עילה להתערבות בהחלטתו של ראש הממשלה, ודינן של העתירות להידחות על הסף, בהיעדר עילה משפטית כלשהי להתערבות", נכתב בתשובת היועמ"שית. עוד נכתב כי "סיכוייהן של העתירות קלושים
ושיקולי מאזן הנוחות אינם תומכים בקבלת הבקשות".
אתמול (ד') הוגשו שתי עתירות נפרדות לבג"ץ נגד פיטורי שר הביטחון יואב גלנט על־ידי ראש הממשלה. בית המשפט התבקש להקפיא את הפיטורים. נטען כי הפיטורים נעשו משיקולים זרים ופוליטיים שמטרתם קידום ההשתמטות בני הישיבות משירות צבאי.
העותרות - עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית והתנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן לישראל - טענו כי מדובר באי סבירות קיצונית.