הפרלמנט הגרמני מצביע על ההחלטה באשר ל''חיי היהודים בגרמניה'', היום (ה') / צילום: Reuters, Christophe Gateau
למרות המשבר הפוליטי והתפרקות הקואליציה השולטת בגרמניה, הצביע היום (ה') הפרלמנט הגרמני על החלטה היסטורית שמטרה להגן על החיים היהודים במדינה מפני אנטישמיות, במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר 2023. ההחלטה התקבלה לאחר דיונים ארוכים והתייעצות עם מומחים בשנה האחרונה, על־ידי מפלגות הקואליציה (הסוציאל דמוקרטים, יחד עם הירוקים והליברלים) ומפלגת השמרנים (CDU/CSU) שבאופוזיציה. היא מהווה ניסיון להתמודד עם הקריאות לחרם תרבותי ואקדמי על ישראל, עם ההפגנות ברחובות ובקמפוסים נגד ישראל, כמו גם עם תקריות אלימות נגד יהודים וישראל - וקובעת כי ביקורת על ישראל יכולה במקרים רבים להיות אנטישמית, ואינה לגטימית.
● משבר בגרמניה: הקרב על התקציב הוביל לפירוק הממשלה
● כותרות העיתונים בעולם | זו כנראה הטעות הצבאית הגדולה ביותר של איראן
ההחלטה זכתה לביקורת, בעיקר מהצד השמאלי של המפה הפוליטית בימים האחרונים, לאחר טענות שהיא מטרפדת כל ביקורת כלפי ישראל. ההחלטה למעשה מאמצת-מחדש את הגדרת האנטישמיות של ה-IHRA (הברית הבין־לאומית לזכרון השואה), אשר כוללת, בין היתר, את האלמנטים הבאים: "הכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית"; "יישום סטנדרטים כפולים כלפי ישראל בדרישה ממנה לנהוג באופן שאינו צפוי או נדרש מכל אומה דמוקרטית אחרת"; "השוואה בין ישראל לנאצים"; ו"שימוש בסמלים או בדימויים הקשורים לאנטישמיות הקלאסית כדי לאפיין את ישראל". ההחלטה קובעת כי הגדרה זו תהיה "בעלת הסמכות" בנוגע לפעילויות הממשלה נגד אנטישמיות.
ההחלטה שהתקבלה היא הצהרתית בלבד ואינה מחייבת, אך היא משרטטת את גבולות המותר והאסור בביקורת כלפי ישראל וביחס ליהודים בגרמניה אחרי ה-7 באוקטובר. כותרתה היא "לעולם לא עוד זה עכשיו - הגנה, שמירה וחיזוק החיים היהודיים בגרמניה". היא קובעת כי בעקבות העובדה שמספר התקריות האנטישמיות אחרי ה-7 באוקטובר "שבר שיאים", על הממשלה הגרמנית להגן על הקהילה היהודית במדינה.
ההצהרה מתייחסת ישירות לאנטישמיות המגיעה מ"הגירה ממדינות צפון-אפריקה והמזרח התיכון, היכן שאנטישמיות ועוינות לישראל היא גישה נרחבת, בין היתר, בשל אינדוקטרינציה אנטי-ישראלית ואיסלאמיסטית". לכן, קובעת ההצהרה, "יש לבחון את פעילותם של ארגונים קיצוניים, ובמידת הצורך, להוציא אותם מחוץ לחוק". הממשלה הגרמנית כבר הוציאה מחוץ לחוק את סמידון, ארגון המקורב לאחים המוסלמים, בניגוד למדינות אחרות באירופה. בקמפוסים, קובעת ההצהרה, יש להילחם בגילויי אנטישמיות ולכלול סילוק מהאוניברסיטה כצעד אפשרי. כאמור, מדובר בהצהרה שאינה חוק ואין לה משמעות לגבי המצב בשטח, אך היא מגדירה המלצות הנחשבות למקובלות על רוב המפלגות במערכת הפוליטית הגרמנית.
ההצהרה קוראת לשקול להפסיק מימון לפעילות אנטישמיות המסתתרת מאחורי כסות של ביקורת כלפי ישראל, מה שעורר זעם בחוגי שמאל באקדמיה, שהציעו הגדרה אלטרנטיבית. לדבריהם, ההצהרה גורפת מדי ואינה מכבדת את חופש הביטוי. הממשלה נקראת, לפי לשון ההחלטה, "לפתח רגולציה שתוודא כי פרויקטים או מיזמים בעלי מטרה ותוכן אנטישמיים לא יקבלו מימון רשמי". הצהרה קודמת שהתקבלה על־ידי הפרלמנט נגד תנועת ה-BDS נחשבת לאחד הגורמים שבלמו את התנועה בגרמניה.
"האוניברסיטאות צריכות להיות מקום בטוח למרצים ולתלמידים יהודים"
ההחלטה התקבלה היום בבונדסטאג, לאחר כ-90 דקות של דיון. כל המפלגות שהיו אחראיות לניסוח הההצהרה תמכו בה כגוש אחד, וגם מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה", תמכה בה בהצבעה. מהצד השמאלי של המפה, מפלגת "די לינקה" נמנעה ואילו "ברית שרה ווגנקנכט" (BSW), מפלגת שמאל פופוליסטית שהתפצלה ממנה, הייתה היחידה שהתנגדה להצהרה. "מאבק באנטישמיות הוא המשימה המשותפת של כל הדמוקרטים", נכתב בהצהרה.
ההצהרה מציינת כי יש "לבחון לעמוק" את התקריות בדוקומנטה בקאסל (אז קולקטיב אמנים אינדונזי השתמש במוטיבים אנטישמיים ביצירה שהוצגה בתערוכה) ובפסטיבל הקולנוע הבין־לאומי של ברלין ("ברלינלה"), בו נשמעו קריאות נגד ישראל בכמה אירועים רשמיים. "חופש הביטוי וחופש האמנות והמדע הם נכסים חשובים ומוגנים על־ידי חוקי היסוד (של גרמניה)", נכתב, אך "אין מקום לאנטישמיות בתקשורת, בתרבות ובאמנות". ההצהרה גם קובעת כי האוניברסיטאות "צריכות להיום מקום בטוח למרצים ולתלמידים יהודים, ישראלים או לכל מי שמביע סולידריות עם ישראל". בעוד כיומיים, תציין גרמניה את יום השנה לליל הפוגרומים (אותו כינו הנאצים "ליל הבדולח") בו הותקפו ונשרפו בתי כנסת ומוסדות יהודיים ונרצחו יהודים ברחבי גרמניה.
שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, בירך בהודעה שפרסם אחר הצהריים על החלטת הבונסטאג להגנה על חיים יהודיים. "ניתן להילחם באנטישמיות רק על ידי התנגדות אקטיבית ולא על־ידי העלמת עין", אמר, "באימוץ ההחלטה, הבונדסטאג נקט בצעד חשוב במאבק נגד האנטישמיות. ההחלטה מעניקה תמיכה לכל היהודים והישראלים בגרמניה, ואני מודה על כך". לדבריו, אימוץ ההחלטה מהווה גם מסר ברור לאלה שמנסים להפיץ שנאה, "והיו גם הראשונים לבקר את ההחלטה". "זוהי האינדיקציה הטובה ביותר לכמה החלטה זו הינה חיונית, הוסיף, "כעת יש להפוך את המילים למציאות. יהודים וישראלים צריכים להרגיש בטוחים במדינה הזו".