בתי זיקוק באספהאן, איראן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami
לאחר שפעלה בכל דרך למנוע את ניצחונו, איראן תיאלץ בכל זאת להתמודד עם נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ. הרבה השתנה מאז שטראמפ עזב את החדר הסגלגל, במיוחד במזרח התיכון, אך נראה שלא צפוי שינוי במדיניותו כלפי טהרן. לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, טראמפ מתכנן להשיב את מדיניות "הלחץ המקסימלי" בעזרת עיצומים.
● פרשנות | 3,000 מינויים מחכים לנשיא המיועד טראמפ, ומי המועמדים המובילים לשר האוצר
● ביקורתית נגד הארגון: המועמדת המסתמנת של טראמפ לשגרירה באו"ם
הנשיא הנבחר לא רק שעזב את הסכם הגרעין ב־2018, הוא גם הטיל על הרפובליקה האסלאמית סנקציות שפגעו אנושות בכלכלתה. בניגוד אליו, ביידן שאף לחזרה להסכם ולכן נמנע מיישום משמעותי של העיצומים ככלל ושל אלו על הנפט בפרט, שמהווה כ־15% מהתוצר האיראני. התוצאה היא שלמרות העיצומים, משטר האייתוללות "חגג" מהכנסות הזהב השחור.
לאורך השנים האחרונות הלכו והתרבו הסנקציות נגד איראן ותעשיית הנפט שלה על כל מקטעיה: החל מההפקה, דרך התעשייה הפטרוכימית ועד צי מכליות הרפאים. כך, למשל, בחודש שעבר הטילה מזכירות המדינה עיצומים על שש ישויות שמעורבות בסחר האיראני בנפט. ביולי 2022 הושתו עיצומים על מפעילי רשת סבוכה של חברות במדינות המפרץ, שפעלה לשווק נפט ומוצרים פטרוכימיים מתוצרת איראן למדינות במזרח הרחוק. כארבעה חודשים לאחר מכן, הוסיפו סנקציות על רשת שילוח נפט שסייעה לכוח קודס ולחיזבאללה לגרוף הכנסות של מאות מיליוני דולרים.
תקציב משמרות המהפכה מובטח באמצעות ההכנסות מנפט כדבר שבשגרה, ולכן פגיעה בסחר בזהב השחור של איראן - משמעותה פגיעה במשמרות המהפכה. במסגרת התקציב לשנה הבאה שנקבע באוקטובר, קרוב ל־20% מהכנסות יצוא הנפט - כ־10 מיליארד דולר - הובטחו למשמרות המהפכה. כך לפי "איראן אינטרנשיונל". כמו כן, לאחר שבתקציב השנה הובטחו לצבא הכנסות מ־200 אלף חביות ביום - בשנה הבאה הם ייהנו מהכנסות מ־430 אלף חביות ביום.
שיטות להסתרת הסחר
את שנת 2023 סיימה איראן עם שיא של חמש שנים ביצוא הנפט: כ־1.29 מיליון חביות ביום. הלקוחה העיקרית שלה היא יבואנית הנפט הגדולה בעולם, סין. עבור יצוא הנפט, צבר משטר האייתוללות ניסיון רב בשנים האחרונות בשיטות להסתרת הסחר עמם. יותר מ־300 מכליות רשומות במדינות זרות ומהוות "צי רפאים", ותנועתן מתבצעת תוך כיבוי או שיבוש מערכות הניווט והזיהוי ורישום כוזב של מסמכים. מהלכים שגרתיים נוספים לטשטוש העקבות כוללים העברת נפט ממכלית למכלית, רישום מדינה שלישית כמקור הנפט ושימוש ברשתות סבוכות להעברות כספים דרך גורמים וחברות שונות.
נתוני המכס הסיני מצביעים, למשל, שהיקף יבוא הנפט ממלזיה עמד בחודש יולי על 1.53 מיליון חביות ביום - פי 12 מלפני חמש שנים, עת טראמפ עזב את הסכם הגרעין. מדובר בהיקף יצוא שגדול פי שלושה מקצב ההפקה המלזי. ההסבר הסביר היחיד לכך הוא שאיראן משתמשת בסוחרים במדינות שונות, בהן מלזיה, כדי "לצבוע" את הנפט כמקומי, בדרך לסין.
כדי לפתות את לקוחותיה לרכוש ממנה נפט על אף הסנקציות, איראן מציעה הנחה של 15% על חביות הנפט. ההנחה הזו, לפי מומחים בשוק, לא מביאה את משטר האייתוללות לכדי הפסדים משום שהעלות השולית של ההפקה באיראן נמוכה ביחס למדינות אחרות.
סגירת השאלטר על יצוא הנפט האיראני עשויה להביא את וושינגטון לא רק למסלול התנגשות עם טהרן, שעל פי ה"ניו יורק טיימס" מכניסה 2 מיליארד דולר בחודש מיצוא נפט לסין (כ־5% מכלל היצוא האיראני), אלא גם להתנגשות משמעותית עם בייג'ינג. לפי מידע שמסרה חברת ניטור הסחר "קפלר" לניו יורק טיימס, סין מייבאת כ־15% מהנפט שלה מהרפובליקה האסלאמית.
החשש מישראל השפיע
כבר בחודש שעבר נצפו השפעות של ההתפתחויות הגיאופוליטיות על הנפט האיראני. נוצר חשש שישראל תתקוף מתקני נפט בתגובה למתקפת הטילים ב־1 באוקטובר, ומכליות חששו להיכנס לנמלים. התוצאה הייתה ירידה של 350-200 אלף חביות ביום ביצוא הנפט האיראני באוקטובר, כך לפי אתר "איראן אינטרנשיונל" האופוזיציוני.
בקפלר מצאו, כי העמסות הנפט צנחו מ־1.82 מיליון חביות ביום ל־1.47 מיליון חביות ביום באוקטובר. בד בבד, חברת ניטור השיט וורטקסה העריכה את יצוא הנפט האיראני ב־1.5 מיליון חביות ביום, תוך שציינו כי עיקר הירידה נובעת מהמחצית הראשונה של החודש. מגמת הירידה ברורה באוקטובר, אך בכל זאת מדובר בהיקפים גדולים משמעותית בהשוואה ל־1.29 מיליון החביות שיוצאו ביום ב־2023. קצב ההפקה האיראני עומד על 3.5 מיליון חביות ביום, מהן כאמור כ־1.8 מיליון מופנות ליצוא - קצב יצוא שלא נהנתה ממנו מאז החלטת וושינגטון לעזוב את הסכם הגרעין.
ב"אקונומיסט" העריכו כי ההכנסות של איראן מנפט הסתכמו בשנה שעברה ב־70 מיליארד דולר. בקפלר מציינים, כי הצניחה ביצוא הנפט בחודש שעבר עלתה למשטר האייתוללות 800 מיליון דולר. אם אירוע של חשש מתקיפה ישראלית הביא לפגיעה כזו, אזי החלטה של הבית הלבן על סגירת "ברז" הנפט תשפיע פי כמה על איראן, שכבר כיום כ־33% מאזרחיה חיים מתחת לקו העוני.
הנפט בסימן ירידה
עוד מוקדם לפסוק האם בחירתו של טראמפ לנשיא תגרום לזינוק במחיר הנפט, שהרי מאז יום שלישי מחיר הנפט מסוג ברנט, שנחשב לבנצ'מרק, בכלל ירד בכ־2% ל־73.9 דולר לחבית, ואילו נפט WTI האמריקאי ירד בכ־1.8% לכ־70.3 דולר. ככלל, מחיר הנפט אמנם תנודתי בשנה החולפת בהשפעת מלחמת חרבות ברזל, אבל בניגוד לאירועים דומים בעבר - המגמה היא ירידה. זאת אף שבשוק חזו שאם יתממש התרחיש שבו ישראל תתקוף מתקני נפט איראניים, המחיר יחצה את רף ה־100 דולר לחבית - לראשונה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה.
לאורך השנה החולפת מחיר הברנט ירד בכ־9.4%, בניגוד למשבר הנפט ב־1973 שבו מדינות ערב נקטו אמברגו נפט שהביא לזינוק המחיר פי ארבעה עד ינואר 1974. כיום, מרבית ההשפעה על השוק מגיעה מהמורדים החות'ים וחסימת הים האדום. אלו לא פוגעים בזמינות המוצר, בגלל שבקנה מידה בינלאומי תימן אינה שחקנית משמעותית, אלא משפיעים על שרשראות האספקה. כך, נוצר מצב שקו השיט שבין אירופה לבין המזרח הרחוק התארך, לכל הפחות, בשבועיים, זמינות המכליות פוחתת - ומחיר השימוש בהן עולה.
מי שפחות מושפעת מכך היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם, ערב הסעודית, שכ־75% מיצוא הנפט שלה אשתקד נשלחו למזרח הרחוק. אותו קו לא מושפע מהחות'ים, משום שהוא יוצא ממזרח הממלכה למיצר הורמוז, ומשם מזרחה. זו הנקודה שבה איראן מהווה סכנה גדולה, בשל היותה בעלת הסמכות למעבר במיצר, שמהווה שער כניסה ויציאה מהמפרץ הפרסי. דרך אותו שער חוצים מדי יום קרוב לשליש מהסחר העולמי בנפט. אם תהיה הסלמה צבאית או דיפלומטית שתביא את איראן לסגור אותו, ישתבש כלל יצוא הנפט מהמפרץ הפרסי - כולל זה הסעודי.
בבנק ING ההולנדי צופים, כי ניתוק של יצוא הנפט האיראני מהשוק העולמי יביא את מחיר הברנט ליותר מ־90 דולר לחבית בשנה הבאה. לעומת זאת, מצב שבו 14 מיליון חביות הנפט ביום שחוצות דרך מיצר הורמוז לא יוכלו לצאת, עלול להזניק את מחיר החבית לאזור ה־150 דולר - לראשונה מאז 2008.
טראמפ מקבל את ארה"ב בעמדה של מפיקת הנפט הגדולה בעולם עם 13.4 מיליון חביות ביום, שמהווים 22% מכלל ההפקה העולמית. אולם, זו גם רמת ההפקה המקסימלית שמאפשרות התשתיות שלה, ולכן אם טהרן תחליט להשתמש במנוף נגד וושינגטון בדמות סגירת מיצר הורמוז - לא תהיה לנשיא היוצא ביידן או לנשיא הנבחר טראמפ יכולת למנוע ירידה בזמינות הנפט וזינוק במחירי האנרגיה בעולם.