שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר
כבר שנים שרשות המסים מנסה להגיע אל הרווחים הישראליים המסתובבים בשוק הקריפטו וחייבים במס בישראל. לפני כשבוע הצביע דוח מבקר המדינה כי מיסוי שכזה עשוי להכניס למדינה 3 מיליארד שקל, אותם היא מאבדת כתוצאה מאי־אכיפה מספקת בתחום.
● המספרים נחשפים: לכמה ישראלים יש עד עשרת אלפים דולר בביטקוין?
● ניתוח | זה היה אחד השבועות הטובים שהיו לוול סטריט. מה צפוי בהמשך?
● מנהל רשות המסים חשף: השינוי שהכניס למדינה 4 מיליארד שקל
כבר ב־2018 פרסמה רשות המסים נייר עמדה לפיו מטבע דיגיטלי נחשב ל"נכס" לצרכי מס והמשקיעים במטבעות הדיגיטליים יחוייבו במס רווחי הון בגובה 25% על רווחיהם, כל עוד פעילותם אינה עולה לכדי עסק. כעת, ימים ספורים לאחר פרסום דוח מבקר המדינה, מפרסמת הרשות תזכיר חוק חדש בו היא מעגנת את עמדתה מלפני שש שנים בחקיקה, וגם מבהירה מתי הרווחים מזירת הקריפטו נחשבים ל"ישראלים" לצרכי תשלום מס.
מה אומר תזכיר החוק, על מי הוא ישפיע והאם מאות מיליוני שקלים מרווחי קריפטו צפויים להיכנס כעת לקופת המדינה? מומחי מיסוי וקריפטו עונים לשאלות, ובדרך מעלים גם חשש כי הדבר יסגור את הדלת בפני משקיעים רבים, ואלו "עלולים לנקוט צעדים דרסטיים על מנת לא להיכלל במעגל המדווחים ומשלמי המסים".
מה קובע תזכיר החוק?
תזכיר החוק שפירסמו רשות המסים ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מגדיר מהו נכס דיגיטלי, וקובע כי מטבע קריפטו ונכסים דיגיטליים, בהם אסימון דיגיטלי או NFT, יסווג כ"נכס" בפקודת מס.
מדובר בעיגון חקיקתי לעמדת מיסוי שפורסמה כטיוטה כבר בתחילת 2017 וכעמדה רשמית של רשות המסים בתחילת 2018, ולפיה מחויבים המשקיעים במטבעות הדיגיטליים במס רווחי הון בגובה 25%, כל עוד פעילותם אינה עולה לכדי עסק. במקרה שהפעילות עולה כדי עסק יחויב העוסק במס דו־שלבי כחברה או במס שולי לפי מדרגות המס ליחיד.
בנוסף, קובע תזכיר החוק את הכללים שלפיהם ייקבע מתי רווח שהופק מנכס דיגיטלי ייחשב לרווח שהופק בישראל. קביעה זו דרמטית להכרעה היכן ישולם המס על רווחי הקריפטו מאחר שעל פי פקודת מס הכנסה, רווח הון חייב במס אם הופק על ידי תושב ישראל או אם הופק בישראל, על ידי תושב ישראל או תושב חוץ.
מתי ישולם מס על רווחי קריפטו בישראל?
על פי תזכיר החוק, רווח הון שהופק ממכירת נכס דיגיטלי ייחשב לרווח שהופק בישראל אם מוכר הנכס היה תושב ישראל במועד הרכישה של הנכס הדיגיטלי. בנוסף, נקבע כי אם הנכס הדיגיטלי משקף זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש שנמצא בישראל, או לתושב ישראל, המוכר יהיה חייב במס רווח הון עבור הרווח ממכירתו.
עו"ד איתי ברכה, שותף מנהל בבוטיק המס ברכה ושות', מסביר בנוסף לכך כי "התיקון בעניין מקום הפקת ההכנסה, נועד להתגבר על פרשנות לפיה מיקום הנכס הינו מחוץ לישראל, המביא לעיתים לפטור ממס בישראל. עוד נועד התיקון להסדיר את המצב המשפטי המעורפל ביחס לעולה חדש המחזיק מטבעות קריפטו ומבצע את מכירתם לאחר העלייה. על פי התיקון המוצע, ככל שהמטבעות שברשותו אינם מקנים בעלות במישרין או בעקיפין בנכס או חברה בישראל, יהיה העולה החדש פטור ממס בישראל במכירת המטבעות אותם רכש טרם עלייתו".
בעניין זה, מציין ברכה, כי יש לשים לב שככל וירכוש העולה החדש מטבעות חדשים לאחר עלייתו, וכיוון שבאותו המועד הוא ייחשב כבר כתושב ישראל, מכירת מטבעות אלו יהיו חייבים במס בישראל, בניגוד לפטור הקיים לעולה חדש ביחס לניירות ערך זרים אותם רוכש העולה החדש גם לאחר מועד עלייתו. לדבריו, "מדובר בעיוות מס".
על מי ישפיע התיקון?
לפי עו"ד ברכה, "התיקון ישפיע על כל סוחרי ומחזיקי הקריפטו אשר עד היום סברו, בעצמם או על ידי קבלת חוות דעת כזו או אחרת, כי ניתן להגדיר את הביטקוין כמטבע ולא כנכס, ומשכך עליית שווי הביטקוין שברשותם תהיה פטורה ממס בישראל".
האם התיקון יוביל לתשלומי מס של מאות מיליוני שקלים מרווחי קריפטו?
ההערכות ברשות המסים מדברות על כך שבשנים האחרונות נגרעו מקופת המדינה מיליארדי שקלים מרווחים שמומשו בזירת הקריפטו ולא שולם עליהם מס. באוצר וברשות המסים מקווים כי אסדרת החקיקה בתחום תקנה יתר וודאות לתחום פעילות זה, ותסייע לצמיחתו והתפתחותו בישראל, ולצד זאת תבטיח ניהול מושכל של הסיכונים הגלומים בפעילות זו למשק, כגון העלמת מס ושימוש בנכסים דיגיטליים לצורך הלבנת הון. כלומר: תגביר את גביית המס בזירת הקריפטו.
עו"ד (רו"ח) רחלי גוז־לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים בכירה בעמית פולק מטלון מציינת, כי "התיקון עשוי להגדיל את מעגל המדווחים, היות שהוא יקבע בחקיקה את סיווג המטבע הדיגיטלי כנכס וכן שמי שרכש בעת היותו תושב ישראל נכס דיגיטלי ויעזוב את ישראל יהיה חייב במס בישראל בעת מכירת הנכס. בנוסף, משקיעים באסימונים הקשורים לרכוש בישראל או בחברות ישראליות יצטרכו לשלם מס רווחי הון בעת מימוש הרווחים".
מהי הביקורת על התיקון?
עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל בפלטפורמת הקריפטו הישראלית Bit2C, אומר כי "העובדה שהתיקון נוקט בגישה מצמצמת מאוד ומוגזמת לעניין הגדרת 'נכס דיגיטלי', לפיה רק מטבע קריפטו שהונפק על ידי גוף מדינתי מוסמך ייחשב כ'מטבע חוץ' אשר יקנה פטור ממס לעניין רווחי הון, עלולה לשפוך את התינוק עם המים. זאת מאחר ומטבעות קריפטו שכבר קיימים בשוק מזה שנים, כדוגמת הביטקוין, לעולם לא יקנו פטור ממס בישראל למי שמתעשר ממכירתם. הגדרה מצמצמת וחד משמעית זו תסגור את הדלת בפני משקיעים רבים אשר עלולים לנקוט צעדים דרסטיים על מנת לא להיכלל במעגל המדווחים ומשלמי המסים".
עו"ד ברכה מצטרף לביקורת. "רשות המסים מתעלמת לחלוטין מהחסמים הקיימים בתחום, ומכשלים בחקיקה בישראל בתחום המקשים על פעילות סוחרי הקריפטו. תיקון חקיקה נכון, ראוי שיביא, מצד אחד, לוודאות מיסויית גדולה יותר, אך מנגד, יביא לפתרון בעיות והסרת חסמים הקיימים כיום. החסם המרכזי בישראל הוא היכולת לקלוט את התמורה ממסחר בקריפטו במערכת הבנקאית בישראל. מדובר בחסם משמעותי אשר מוביל את סוחרי הקריפטו להחזיק את את רווחיהם מחוץ לישראל, או לחילופין למצוא פתרונות אלטרנטיביים לצורך העברת הכסף לישראל תוך תשלום עמלות גבוהות ביותר לחברות שונות".
עו"ד עידן בן־יעקב, חבר בוועדת הקריפטו הארצית בלשכת עורכי הדין, מוסיף כי "נוסח תזכיר החוק המוצע מייצר לקונה מהותית לגבי אופן יצירת וקביעת החבות לתשלום המס. על פי הנוסח המוצע, מבססת רשות המיסוי את חבות התשלום על הזיקה למדינת ישראל, בניגוד לרווחי הון, למשל, אשר בהם ברוב המקרים המיסוי מבוסס על תושבות הנישום - נקודה מהותית בכל הקשור לנכסים דיגיטליים. כמו כן, נקודת הייחוס צריכה להיות מועד המכירה, בה מתבצע אירוע המס (ומימוש הרווח), ולא הרכישה - ולפי זה לחשב את המס. כך מקובל ברוב הנחות המוצא לגבייה וחיוב במס, ויש לעשות כך גם במקרה של נכס דיגיטלי".