שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הפנים משה ארבל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילומים: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת, איל יצהר, Shutterstock
תזכיר חוק שפרסם משרד האוצר במסגרת תוכנית תקציב המדינה לשנת 2025 כולל מנגנון חדש שנועד להרחיב את העצמאות התקציבית של הרשויות המקומיות: במקום הצורך באישור פרטני להעלאות ארנונה חריגות, שרי האוצר והפנים יוכלו לקבוע מראש מסגרת כללית שתאפשר לרשויות להעלות ארנונה על־פי שיקול־דעתן. המהלך, שלא הופיע בנוסח התקציב שאושר בממשלה, מצטרף לשורת צעדים המרחיבים את סמכויות הרשויות המקומיות - וצפוי להוביל לעלייה בתשלומי הארנונה למגורים ולעסקים.
● בלעדי | באוצר מחזירים לתקציב את התייקרות הארנונה, אחרי שכבר נגנזה
● כמה זה מיליון שקל ל־30 שנה? המספרים שמאחורי המשכנתאות החדשות
על־פי הנוסח, השרים יוכלו לקבוע עד ה־30 במאי של כל שנה אישור כללי להטלת ארנונה לשנת הכספים הבאה. רשות מקומית שתטיל ארנונה בהתאם להנחיות שיפורסמו בהמשך, לא תידרש לקבל אישור פרטני נוסף מהשרים, ותהיה חופשייה להעלות את התעריף.
זהו שינוי מהותי מהמצב הנוכחי, בו רשות מקומית המבקשת להעלות ארנונה מעבר לשיעור העדכון האוטומטי, נדרשת להגיש בקשה מפורטת שנבדקת באופן פרטני על־ידי משרדי האוצר והפנים בתהליך מורכב. לפי דברי ההסבר לתזכיר, מדי שנה מוגשות לשרים בקשות רבות לאישורים חריגים הנבדקות בתהליך ארוך, כאשר המועד האחרון לקבלת החלטה הוא 15 בדצמבר.
בתזכיר החוק מוסבר כי המנגנון החדש נועד להקל על התהליך הבירוקרטי הארוך של אישור בקשות פרטניות. עם זאת, משמעותו המעשית היא שרשויות מקומיות יוכלו להעלות את הארנונה בשיעורים גבוהים יותר מהמקובל כיום, כל עוד הן עומדות בתנאי האישור הכללי שיפרסמו השרים.
"העלאה דרמטית"
הסעיף החדש לא הופיע במפורש בהצעת התקציב שהוגשה לשרים, והוא מהווה הרחבה של האפשרויות להעלאת ארנונה מעבר למה שכבר אושר בממשלה. המנגנון הזה מצטרף לשני מסלולים נוספים להעלאת ארנונה שכבר נכללו בתוכנית התקציב: האפשרות להעלות את הארנונה למגורים בשיעור של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי - זאת במטרה להתמודד עם מה שמוגדר בתזכיר כ"עיוות" במצב הקיים - ושינוי שיטת המדידה שעשוי להוביל להגדלת השטח החייב בארנונה בערים הגדולות. משמעות שינוי המדידה עשויה להיות הגדלה משמעותית של השטח החייב בארנונה, במיוחד בערים הגדולות כמו תל אביב, ירושלים וחיפה.
במגזר העסקי מביעים התנגדות למהלך של האוצר. נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מסר כי "הניסיון של הממשלה להעניק לשר האוצר ושר הפנים אישור כללי וגורף להעלאת הארנונה לתושבים ולעסקים מעבר לטייס האוטומטי, עומדת בניגוד מוחלט וחד להצהרות של הממשלה כי היא פועלת להפחתת יוקר המחיה, ולהצהרתו של ראש הממשלה בפרט טרום הבחירות כי יקפיא את תשלומי הארנונה".
לדברי תומר, "אנחנו צופים כי נסיון זה רק יוביל להעלאה דרמטית ועקבית בתעריפי הארנונה, הגבוהים מאוד גם כך. אלה יובילו בהכרח לעלייה ביוקר המחיה על גבם של האזרחים והעסקים - זאת בנוסף לגזירות הכלכליות הרבות שכבר הושתו על האזרחים, הפגיעה בפעילות הכלכלית והיצוא והגידול בעלויות עשיית עסקים בישראל - ולכן יש לעצור תיקון זה באיבו. במקום להשית עלינו עוד גזירות כלכליות קשות, על הממשלה להתמקד בצעדים שיעודדו צמיחה, מבלי להגדיל את נטל המס על האזרחים והעסקים בישראל".
למרות הגזירה הפוטנציאלית על משלמי הארנונה, קיים רציונל מאחורי הצעד. המנגנון החדש משתלב בתפיסה רחבה יותר של ביזור סמכויות לשלטון המקומי. ישראל נחשבת למדינה ריכוזית במיוחד ביחס למדינות ה־OECD, כאשר רוב הכוח הכלכלי מרוכז בידי השלטון המרכזי.
הרחבת האוטונומיה של הרשויות בנושא הארנונה נועדה לפתור בעיה מבנית: כיום ההכנסות מארנונה למגורים נמוכות מעלות השירותים שהרשויות מספקות לתושבים. מצב זה יוצר תמריץ שלילי לרשויות לאשר בנייה למגורים, ומעודד אותן להעדיף שטחי מסחר ותעסוקה - מה שתורם בהמשך לעליית מחירי הדיור.
אחריות לצד סמכות
העברת הסמכות להעלאת ארנונה לידי הרשויות המקומיות, גם אם תחת מסגרת שיקבעו השרים, מבטאת עיקרון של אחריות לצד סמכות. ראשי הרשויות, הנבחרים ישירות על־ידי התושבים, יצטרכו לשאת באחריות הציבורית להחלטותיהם בנושא הארנונה. זאת בניגוד למצב הנוכחי, בו לעתים נמנעות רשויות מהעלאת ארנונה נדרשת, ביודען שהגירעונות יכוסו בסופו של דבר על־ידי תקציב המדינה.
התזכיר החדש משלים שורת צעדים נוספים להגברת העצמאות הכלכלית של הרשויות, ובהם הקלות בהשכרת נכסים והרחבת האפשרויות לשיתופי־פעולה עם המגזר הפרטי. אלה נועדו לאפשר לרשויות לבצע פיתוח כלכלי עצמאי, תוך הפחתת התלות באישורים מהשלטון המרכזי.
במקביל, פרק אחר בתקציב מיועד לאפשר הקמה של רשויות תחבורה מטרופוליניות, צעד אליו התנגדו מסורתית במשרד התחבורה, מכיוון שיבזר כוח מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי בניהול התחבורה בערים.