צילומים: שלומי יוסף, מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט, כדיה לוי, קובי גדעון/לע''מ, דני שם טוב/דוברות הכנסת, ארכיון Group 11
לאחר שבעה חודשי מחקר ולאחר שהבדיקה המתינה על שולחנו שמונה חודשים לפרסום, משרטט אחר הצהריים (ג') מבקר המדינה את שרשרת הכשלים שהובילה את מדינת ישראל להתדרדר בכל מדדי הבינה המלאכותית הבינלאומיים החשובים. מאחורי המצב העגום בניהול התחום הכלכלי שצפוי לשלוט בכל היבט של חיי האזרחים בשנים הקרובות עומד סדר עדיפות נמוך באג'נדה הממשלתית, תת-תקצוב, ניהול חובבני, מחסור בבקרה ועודף גופים פוליטיים המפוזרים בין משרדי ממשלה רבים. במידה רבה, מאיר מבקר המדינה את הדרך שבה מטופלים נושאים אסטרטגיים בידי ממשלות ישראל בדור האחרון.
● בלעדי | בעיכוב של שנתיים: מחשב העל של ישראל יוצא לדרך
● בלעדי | מעל 1,000 עובדים עזבו את אינטל, והחברה יורדת לשפל חדש בישראל
את הביקורת שלו על ניהול תחום הבינה המלאכותית בממשלה, משחרר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בעיתוי שנוי במחלוקת: ערב הקמת מטה בינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, שמכפיף תחת מנכ"ל המשרד, יוסי שלי, פעילות שמתקיימת כיום ברשות החדשנות ובמשרד המדע. אופן הקמת המטה ללא מעורבות אותם בכירי רשות החדשנות ומשרד המדע שכבר גיבשו מספר תכניות אסטרטגיות ויישמו אותה באמצעות תקציב בן מיליארד שקל, מעוררת חשד במערכת כאילו במשרד ראש הממשלה מעוניינים לקחת לעצמם סמכויות ותקציבים הנמצאים כיום בקרב הגופים המקצועיים.
שנים של הזנחה ותת תקצוב
בכירים בענף ההייטק מודאגים מכך שראש הממשלה מעוניין להקים לעצמו מטה חדש בתחום הבינה המלאכותית על מנת למתג את עצמו סביב תחום טכנולוגי חם, ולהקים אותו בתוך משרד שהתקשה להקים מנהלות אחרות בעבר, כמו מנהלת תקומה ומנהלות השיקום בצפון ובדרום שחווים דרך ייסורים בהקמתם; המל"ל, שזכה לביקורת על כך שהוא חסר השפעה במערכת הביטחון ואף עמד במוקד מספר חקירות; רשות הרגולציה; ומנהלת תחליפי הדלקים. מנגד, סבורים במשרד ראש הממשלה ובאגף החשכ"ל במשרד האוצר כי משרד המדע, רשות החדשנות ופורום התשתיות הלאומיות (פורום תל"ם) המטפלים בנושא לא הוכיחו את עצמם בניהול התחום, ועל כן יש להפקיע מידם את תכלול הנושא.
כך או כך, התוצאה מדברת בעד עצמה: שנים של הזנחה ותת תקצוב הובילו את ישראל לרדת במדדי הבינה המלאכותית המובילים. במדד אוקספורד, למשל, התדרדרה ישראל מהמקום ה-20 בשנת 2022 ל-30 בסוף שנת 2023. שם ממוקמת ישראל בין סעודיה לבין צ'כיה, כאשר הרחק מעליה מדינות חלשות ממנה מבחינה טכנולוגית כמו מלזיה, ספרד ולוקסמבורג. גם בדירוגים נחשבים נוספים כמו זה של טורטוס מדיה, מדד החדשנות העולמית ומדד AIPRM המתייחס למדיניות ציבורית בתחום, ישראל רשמה התדרדרות משמעותית. בדירוג האחרון, למשל. ממוקמת ישראל במקום ה-20 בין פרו לאסטוניה, כאשר היא המדינה היחידה מבין 30 הראשונות שנטען כלפיה כי היא חסרה באסטרטגיית AI לאומית.
הביקורת מוטחת בגופים רבים - בהם רשות החדשנות, משרד המדע, פורום תשתיות לאומיות (תל"ם), המל"ל - אך נראה שחילופי הממשלות, סדר עדיפויות נמוך וחובבנות בניהול נושאים אסטרטגיים הם אלה שהובילו למחדל. הטיב לתאר זאת אנגלמן בעצמו: "אין הצדקה לכך שחילופי ממשלות יגרמו לעצירת תכנית שאיננה קשורה לוויכוח פוליטי ומטרתה להצעיד את ישראל קדימה באחת המהפכות העולמיות שתתעצם עוד יותר בשנים הקרובות", כתב. "לא קיימת בישראל אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח בתחום הבינה המלאכותית. כאשר זה המצב אין פלא שירדנו במדדים הבינלאומיים".
מהלכים רבים שנוהלו בממשלות נתניהו לא פעלו כשורה
האתגר הגדול בתכלול נושא מורכב כמו בינה מלאכותית הוא בריבוי התחומים, התשתיות, המשרדים ותקציב הגדול שהוא גוזר. הממשלה נדרשת לעמוד במשימה שהיא איננה רגילה לעמוד בו: לתכלל היבטים של מדיניות ארוכת טווח הנוגעת לתשתיות לאומיות פיזיות, רגולציה וחקיקה, וסיוע לתעשייה ולאקדמיה. במטה ראש הממשלה נותנים את מערך הסייבר כדוגמה לכך, אולם מדובר במערך בעל משימה ספציפית של הגנה על תשתיות קריטיות ממשלתיות כמו מקורות וחברת חשמל. מלבד זאת, מערך הסייבר נוסד בעיתוי הנכון כשתעשיית הסייבר החלה לצמוח ולא כיום - כאשר הבינה המלאכותית היא עובדה מוגמרת וכאשר מנהלת ממשלתית אחרת מטפלת בה בתקציב של מיליארד שקל שאושרה על ידי אותו ראש הממשלה. נוסף על כך, התחום חווה סטגנציה במשך שנים והתעורר רק בנובמבר 2022, לפני שנתיים בלבד, עם השקת מנוע השיחה ChatGPT.
בהתאם לזאת, נראה שעל פי המבקר מהלכים רבים שנוהלו בממשלות נתניהו - למעט ממשלת בנט בשנים 2021-2022 לא פעלו כשורה. בראש ובראשונה, טוען המבקר, אין גורם ממשלתי אחד שאמון על הובלת תוכנית לאומית בתחום ה-AI, למרות סיכום בין נתניהו למל"ל משנת 2019 ולמרות העובדה שהממשלה הטילה ב-2022 על משרד החדשנות להכין תכונית שכזו. על פי המבקר, לאחר הקמת ממשלת נתניהו הנוכחית, משרד החדשנות לא פעל כפי שנקבע בהחלטת הממשלה הקודמת, התכנית לא עלתה על משימת יישום ממשית ולמעשה לא קודמה. "המשרד צמצם את פעילותו לנושאים ספציפיים בתחום הבינה המלאכותית ולא הוביל את קידום התחום ברמה הלאומית. משרד החדשנות לא היה גורם ממשלתי מתכלל הנושא באחריות כוללת שאמון על גיבוש הובלת תוכנית לאומית, על איגום תקציבים ועל בקרה ופיקוח על היישום וההתקדמות של התוכנית".
למעשה, טוען המבקר, כי הממשלה אישרה תקציב של מיליארד שקל לקידום התחום בין השנים 2022 ל-2027 ללא שאושרה תוכנית לאומית כוללת לקידום התחום. "התוכנית הלאומית שהשיקה שרת החדשנות דאז (אורית פרקש-הכהן - א"ג) ביולי 2022 נותרה 'אות מתה' מאחר שלא יושמה לאחר חילופי הממשלות".
בשל המלחמה הקמת מחשב העל ירד בסדר העדיפויות
גם המל"ל אינו יוצא נקי מביקורת: כוונתו המקורית של נתניהו עוד בממשלותיו הקודמות הייתה להקים את מטה הבינה המלאכותית במל"ל ואף הפקיד על מקימי מערך הסייבר - איציק בן ישראל ואביתר מתניה - את המשימה. על המל"ל הוטל להקים צוות בין משרדי ולהגיש את המלצותיו לנתניהו, אך לטענת המבקר לאחר שהושלמה עבודת המחקר וגיבוש המדיניות ראש המל"ל דאז, מאיר בן-שבת, לא פעל להשלמת ההליך. "אי העברת מסקנות הדוח אשר ישב על המדוכה במשך שנתיים, לממשלה, מטעמים מינהליים אשר אינם נוגעים לתוכן עבודת המיזם, פגעה ביכולתה של הממשלה להפיק את התועלת המרבית מתוצרי עבודתם של מאות מומחי ידע מהשורה הראשונה אשר מונו על פי החלטת ראש הממשלה", כותב המבקר.
שרת המדע בתקופת ממשלת בנט, אורית פרקש-הכהן הכינה תכנית לאומית מפורטת על בסיס עבודת המחקר שעשתה ד"ר ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית, אך זו לא אושרה בממשלה בסופו של דבר בשל נפילתה, ולוואקום נכנסו רשות החדשנות שמרכזת את מנהלת הבינה המלאכותית הממשלתית באמצעות פורום תל"ם - פורום וולונטרי המאגד את משרד האוצר, מפא"ת, ות"ת, ומשרד החדשנות. הפורום נחשב למקצועי, אך איננו בר סמכות לבקר ולהטיל סנקציות על משרדים שאינם ממלאים את הוראותיו. מימון הקמת מחשב העל הועברה למפא"ת, אך בשל המלחמה הדבר ירד בסדר העדיפויות ולבסוף נאלצה רשות החדשנות לחלצו ממפא"ת ולממנו בעצמה באיחור של שנתיים. כעת, על פי חשיפת גלובס, מתקיים מכרז בין אמזון לגוגל להקמת מחשב על ממשלתי בתקציב של 300 מיליון שקל.
החובבנות בניהול התחום האסטרטגי בא לידי ביטוי בתקציבים: בעוד איציק בן ישראל ואביתר מתניה ביקשו תקציב רב שנתי של 10 מיליארד שקל למטה, התכנית של ד"ר ארנה ברי הורידה את תקציב היעד ל- 5 מיליארד שקל ולבסוף אושרו, כאמור, רק מיליארד שקל לאורך שבע שנים, סכום זעום בקנה מידה בינלאומי לפיתוח התחום. זאת על אף תכנית שגובשה בתקופת הממשלה הנוכחית לתקצוב התחום ב- 2 מיליארד שקל.
לא קודמה רגולציה לפי התקן האירופי
כך קרה שפרויקטים רבים בתחום שתוקצבו כבר ב-2022 לא קמו עד היום: מחשב על שהקמתו, כאמור, התעכבה עד סוף 2024; מודל שפה בעברית וערבית שהעבודה עליו החלה רק בסוף 2023 ביוזמת מפא"ת ולא יושק לפני אמצע 2025; השקעה בסך 40% בלבד מתוך 550 מיליון שקל שהוקצו מתוך מיליארד שקל עד 2023. ברשות החדשנות טוענים, עם זאת, שמדובר בטעות, מאחר והתכנית החלה לפעול באיחור של שנה כך שהיא צפויה להסתיים רק ב-2024 בהשקעה מלאה של הסכום כולו; ואי קליטת חוקרים באקדמיה בתחום על ידי ות"ת ומתן מלגות בהיקף של 5% מהיעד שנקבע על ידה - שני סעיפים שברשות החדשנות העדיפו להמיר למחקרים מדעיים פורצי דרך בשל מחסור בביקוש למלגות; נוסף על כך, לא קודמה רגולציה לפי התקן האירופי, אך בפורום תל"ם מעדיפים ככל הנראה להמתין עם חקיקה על מנת לא לדכא חדשנות, ובכלל להעדיף את מודל החקיקה המקובל באוסטרליה ולהמתין ולראות כיצד תתפתח חקיקה בתחום בארה"ב.
מפורום תל"ם נמסר בשם משרד המדע, רושת החדשנות, ות"ת-מל"ג, מפא"ת ומשרד האוצר כי :"לתחושתנו מרבית מהמסקנות המוצגות בדו"ח המבקר אינן משקפות את תמונת המצב האמיתית: על אף שהוצגו בפני צוות מבקר המדינה כלל הפעולות והמהלכים שנעשו בשנים האחרונות, במסגרת התכנית הלאומית לבינה מלאכותית, לא ניכר כי העובדות קיבלו ביטוי במסקנותיו. ישראל מדורגת בעקביות בעשירייה הראשונה במדדים בינלאומיים מובילים בתחום הבינה המלאכותית, והמצב שלנו בהשוואה למדינות העולם נחשב למצוין.
"הממשלה הקצתה לנושא זה מיליארד שקל בשתי פעימות במסגרת תוכנית לאומית המובלת ע"י מנהלת בראשותו של ד"ר זיו קציר ועל ידי חברי הפורום לתשתיות לאומיות הכולל את משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, רשות החדשנות, ות"ת-מל"ג, מפא"ת, משרד האוצר ובשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, משרד המשפטים, משרד החוץ ומשרדים רלוונטיים נוספים ובהנחיית וועדה מקצועית מייעצת ברשות פרופ' יואב שוהם מבכירי התעשייה הישראלית בתחום. תוכנית זו פועלת בשלוש השנים האחרונות על פיתוח תשתיות המו"פ הלאומיות בתחומי הבינה המלאכותית והישגי התוכנית עולים על היעדים שנקבעו לה.
"הפעימה הראשונה כללה הקמת מעבדות בינה מלאכותית ייעודיות, פיתוח תשתיות אימון מודלי בינה מלאכותית, פיתוח תשתיות עיבוד שפה טבעית בעברית וערבית, ויצירת שיתופי פעולה רחבים עם המגזר הציבורי, האקדמיה והתעשייה.
"לאחרונה יצאה לדרכה הפעימה השנייה של התוכנית, הכוללת תכולות משמעותיות נוספות לרבות הקמת מכון לאומי לבינה מלאכותית, תמיכה בפרויקטי Moonshot בחזית המחקר העולמי, הגדלת כמות מומחי ה-AI לתעשיית ההייטק, השקעה בהנגשה של מידע ונתונים, השקעה משמעותית בקידום ההטמעה של בינה מלאכותית בעבודת הממשלה, וצעדים נוספים לטובת יצירת קפיצת מדרגה בתחומי תעשייה עתירי חסמים. פעימה זו עתידה להוביל אותנו עוד שלב קדימה ולהבטיח את מעמדנו המוביל בזירה הבינלאומית.
"אנו מאמינים כי התוכנית הנוכחית, במבנה הניהולי הקיים, הרכב השותפים יחד עם השקעת המשאבים הממשלתית הנרחבת, מייצרת בסיס יציב ואיתן לביצועים בתחום. מחויבותנו היא לשמור על מעמד ישראל כמובילה עולמית בבינה מלאכותית, ולהמשיך בקידום מצוינות במו"פ, תשתיות מתקדמות והטמעה בתעשיית ההייטק ובממשלה.
חשוב לציין כי צעדים חשובים כמו חתימה על האמנה בינלאומית הראשונה בתחום וצעדים נוספים שנעשו השנה למרות המצב המלחמתי, יחד עם העובדה שהיום פועלות בישראל אלפי חברות הייטק המיישמות בינה מלאכותית בתחומי פעילות מגוונים - הן הסיבות העיקריות לדירוגה הגבוה של ישראל במרוץ הגלובלי".