המעבדות בביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני
המל"ג אישר היום (ג') את הקמת בית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן. זאת כשנה בלבד לאחר שהבקשה הקודמת נדחתה, בטענה כי האוניברסיטה אינה עומדת בתנאי הסף. כעת, בעקבות שינוי של תנאי הסף, וכן השקעה של עשרות מיליוני דולרים מטעם רייכמן בבנייה של מעבדות, גיוס מרצים ושריון שדות קליניים בתמיכת משפחת רקנאטי, התוכנית אושרה.
● מחדל ה-AI הממשלתי: כך התדרדרה ישראל למקום ה-30 בדירוג העולמי
● החברה הישראלית שמייצרת תחליף לסוכר: "אבקה לבנה שעושה טוב לאנשים"
בתוכנית הארבע שנתית ילמדו 80 סטודנטים, והיא תתחיל כבר בפברואר השנה, וכך בית הספר לא יאבד שנת לימודים שלמה. יתרון נוסף של ההתחלה בפברואר הוא שסטודנטים שהיו אמורים להתחיל שנת לימודי רפואה בחו"ל ובמקום זאת הגיעו לארץ להתגייס, יוכלו להמיר את לימודיהם בחו"ל בלימודים ברייכמן, וכך לא להפסיד את כל השנה. שכר הלימוד יהיה כ-90 אלף שקל בשנה, לעומת כ-15-16 אלף לשנה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה ציבורית בישראל, ולעומת כ-70 אלף שקל בשנה באוניברסיטת צ'רלס בצ'כיה, הנחשבת לאחד המקומות המועדפים על סטודנטים ישראלים לרפואה בחו"ל.
לדברי פרופ' אוריאל רייכמן, מייסד ויו"ר האוניברסיטת: "יש לי איזו תחושה של עשיית מעשה ראוי והבאת רוח אופטימית לתוך המציאות, ושמחה על כך שאפשר לעשות את השינוי מחוץ לממסד".
הקמת בית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן, לצד שתי פקולטות חדשות במוסדות ציבוריים (בית ספר לרפואה של אוניברסיטת חיפה ובית ספר לרופאים-חוקרים במכון ויצמן), מגיעה על רקע מחסור עמוק ברופאים. בישראל יש כ־30 אלף רופאים - 3.29 רופאים לאלף נפש, בהשוואה ל־3.49 בממוצע במדינות המפותחות.
כ־60% מהרופאים לומדים בחו"ל, ויותר ממחציתם לומדים במוסדות שתואר ברפואה מהם כבר לא יחשב קביל לצורך קבלת רישיון רפואה ישראלי, במסגרת "רפורמת יציב" שצפויה להיכנס לתוקף ב-2026. נוסיף לכך פרישה צפויה של רופאים רבים, גידול באוכלוסייה והשפעות המלחמה, ונגיע ל־2.9 רופאים לאלף איש. המטרה כעת היא להגיע ל־2,000 רופאים חדשים מדי שנה. זה לא המצב הרצוי, אך זה היעד של המדינה וגם הוא שאפתני.
"הסתבר שזו הייתה מהומה על לא מאומה"
הדיון לפני שנה היה סוער ביותר. הדיקאן המיועד של הפקולטה, ארנון אפק, יצא ממנו נסער ואמר כי "נפנפו אותי, לא עזר כל מה שאמרנו. נציגי האוניברסיטאות לא הקשיבו בכלל והגיבו בזלזול". לאחר ששר החינוך יואב קיש הפעיל לחץ להקים ועדה לבחינה מחדש של תנאי הסף, אמרו האוניברסיטאות המתנגדות כי קיש מקדם את הנושא בניגוד למנהל התקין. העימות בין המל"ג לקיש בנושא זה היה חלק ממאבק רחב יותר בין הצדדים, שכלל גם התנגדות של האוניברסיטאות להתערבות של קיש בפעילותן.
אך בסופו של דבר הוועדה כונסה, תנאי הסף הותאמו, רייכמן קיבלו את האישור וכעת נראה כי אפילו המתנגדים הנחרצים ביותר הרימו ידיים או אפילו שינו את דעתם. "נלחמתי נגד הקמה של פקולטה פרטיזנית, על חשבון בתי הספר לרפואה הקיימים", אמר לנו אחד המתנגדים הנחרצים שהתראיין לכתבות הקודמות בנושא. "הם השקיעו מיליונים, פתחו מעבדות ועומדים כעת בדרישות של המל"ג, אז אין לי בעיה עם זה. יהיו שם בסה"כ 80 סטודנטים והפעילות תצמח בהדרגה. זה לא הרבה. בסוף הסתבר שזו הייתה מהומה על לא מאומה".
אז למה היו התנגדויות בשנה שעברה? הסיבה הרשמית לפסילת מועמדותה של רייכמן תחילה, הייתה כי אין לה תואר ראשון בביולוגיה, ואין לה מעבדות (זהו חסר שכעת היא השלימה כאמור, ולכן קיבלה את האישור). אבל זה לא היה כל הסיפור. הכניסה של מוסד פרטי לעולמות לימודי הרפואה הייתה גם היא סדין אדום למערכת. באוניברסיטאות חוששו שלימודי רפואה פרטיים יעמיקו את המחסור ברופאים בפריפריה. ידוע שמי שעובדים בפריפריה הם בדרך כלל מי שגדלו שם. האם סטודנט לרפואה שיכול לשלם שכר לימוד של 90 אלף שקל בשנה יגיע ליישובים האלה בתום לימודיו? ברייכמן בנו תוכנית מענקים שנועדה לעודד זאת, אבל באוניברסיטאות האחרות לא האמינו שזה יעזור. כעת מדווחת האוניברסיטה גם על הקמת מעונות מפנקים עבור הסטודנטים שירצו להישאר להתגורר בקמפוס.
היו גם סיבות יותר פרקטיות להתנגדות. באוניברסיטאות חששו גם מכך שבית ספר פרטי יוכל לשלם למרצים שכר גבוה יותר וזה יהיה על חשבונן. אפק אומר היום כי הפקולטה מוכנה כעת עם כל המרצים הדרושים לה, שרובם או צעירים שלא השתלבו עדיין במוסדות האחרים, או פנסיונרים שכבר פרשו מהם. "לקחנו אולי עשרה אנשים מהצוות של תל אביב שמונה מעל 1,000 מורים ומרצים", הוא אומר.
המחלוקת המרכזית הייתה על שעות ההוראה היישומית בבתי החולים (המכונות שדות קליניים), הנחשבות צוואר הבקבוק של המערכת בגלל העומס על רופאים. האוניברסיטאות טענו שלו היו יותר שדות קליניים זמינים באזור מרכז הארץ, הן עצמן היו מנצלות זאת כדי להגדיל את בתי הספר לרפואה שלהן. רייכמן יצרה קשר עם בית החולים שיבא, עם הכללית ומספר בתי חולים שלה וגם עם קופת חולים מכבי, כדי לבנות מערך של שדות קליניים שלא על חשבון אלה הקיימים. "הם משלמים על זה המון כסף", אומר הגורם שבעבר התנגד וכעת הסיר את התנגדותו. גם האוניברסיטאות הציבוריות משלמות עבור השדות הקליניים, אך מדובר בחוזים מורכבים יותר הכוללים גם מחקר משותף ותארים אקדמיים.
דוח לבחינת מצב כוח האדם ברפואה שכתבה ועדה בראשות מנכ"ל איכילוב לשעבר פרופ' רוני גמזו, הראה כי ניתן להרחיב משמעותית את מספר השדות הקליניים בבתי הספר לרפואה בישראל, על ידי שינוי שיטת התמריצים לבתי החולים בעבור הוראת רפואה. בעקבות זאת אכן הוגדל במעט מספר הסטודנטים השנתי בגם בפקולטות הציבוריות לרפואה באזור המרכז, מה שעזר להפחית את ההתנגדות.
"בסופו של דבר המערכת צריכה אבל לא יכולה לגדול ביותר מ-10% בשנה", אומר גורם מתוך מערכת הבריאות המכיר את הנושא. "אוניברסיטת אריאל קיבלה אישור לגדול מ-80 ל-120 סטודנטים בשנה, והם בעצמם לא הגיעו לסף הזה. כך שרייכמן מצד אחד באמת לא מגיעים על חשבון אף אחד, ומצד שני הם לא באמת פותרים את הבעיה, כי הקיבולת שלהם קטנה. השאלה המסקרנת כעת תהיה אם המעבדות שם יתרוממו, אם יגייסו מענקי מחקר וסטודנטים ויפרסמו מאמרים מצויינים. אם כן - ישראל הרוויחה. אם לא - אז המבוכה תהיה שלהם".
שר החינוך ויו"ר המל"ג, יואב קיש, אמר היום כי "פתיחת הפקולטה לרפואה היא הישג אקדמי משמעותי וצעד קריטי להבטחת עתיד הבריאות בישראל. בתקופה שבה אנו מתמודדים עם אתגרים ביטחוניים ומשבר בריאותי הנובע מהמלחמה, מערכת הבריאות עומדת בפני אתגר כפול: מחסור חמור ברופאים לצד גידול באוכלוסייה ופרישת רופאים ותיקים. הקמת הפקולטה מספקת מענה איכותי, חדשני וארוך טווח שמבטיח מערכת בריאות חזקה ומוכנה לאתגרים של העשורים הבאים. זהו מהלך שיתרום לחיזוק החוסן הלאומי ומביא בשורה אדירה לאזרחי ישראל".
פרופ’ יוסי מקורי, יושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב, אמר כי "ההחלטה על פתיחת בית ספר נוסף לרפואה בישראל מהווה אבן דרך חשובה במאמצי הוות"ת לצמצום הפערים במחסור ברופאים. בשנים האחרונות עמלנו על הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בשיתוף עם כלל הגורמים המעורבים. אני גאה בכך שהמהלכים הללו לא רק מספקים מענה למחסור בכוח אדם רפואי, אלא גם מציבים את ישראל בחזית ההכשרה הרפואית המתקדמת, תוך חיזוק מערכת הבריאות כולה".
מנכ"לית מכבי שירותי בריאות, סיגל דדון-לוי, הודיעה: "אין ספק כי מדובר בצעד הכרחי למערכת הבריאות הישראלית שסובלת ממחסור חריף בכוח אדם רפואי בשלל תחומים. שיתוף הפעולה בין מכבי לרייכמן יביא להכשרת רופאים מצוינים שיצטרפו למערכת ויהיו ממוקדים ברפואת הקהילה אשר מעניקה את הרוב המכריע של הטיפול הרפואי לאזרחי ישראל".