גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להפיל את האתר ולברוח: מתקפות סייבר בשיטה ישנה ואפקטיבית מתרחבות

תקיפות DDoS שמעמיסות על המערכות עד קריסתן הזמנית מלוות אותנו עוד מראשית עידן האינטרנט ● לאחרונה נרשמת עלייה בשימוש בשיטה זו על מנת לפגוע באתרים ישראליים ולהשבית שירותים קרדינליים כגון סולקי אשראי ● מה יוצא מזה לתוקפים, ואיך אפשר להתמגן?

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

מתקפת סייבר לא צריכה להיות מתוחכמת כדי להצליח לעורר פאניקה, כך ראינו השבוע סביב המתקפה על חברות התשלומים והסליקה HYP וקרדיט גארד. עסקאות אשראי רבות נבלמו למשך מספר שעות, שכן תוקפים המזוהים עם איראן השביתו את הפעילות לשירותי הסליקה של קרדיט, בעזרת תקיפת סייבר חזקה ופשוטה. בשביל להבין מדוע מתקפות מניעת שירות הן יעילות, צריך להבין מה המניעים והאינטרסים של אויבי מדינת ישראל.

מתקפת הסייבר ששיבשה את המשק: כמה קל להשבית שירותי תשלום, ומהו הנזק?
מבקר המדינה: ברפאל לא תחקרו כראוי מספר אירועי סייבר
מתקפת ביפרים אבל הפוך. האם גם ישראל חשופה?

מתקפות מניעת שירות, מה שמכונה DDoS, נועדו להעמיס על המערכות של שירות מסוים, והמערכת קורסת בניסיון לשמור על עצמה. המתקפה עצמה היא מתקפה "טיפשה": להבדיל ממתקפות סייבר מתוחכמות, שם התוקף נכנס ממש למערכות - כאן מדובר בהעמסה לשם קריסה רגעית. המומחים מסבירים שזו מתקפה הוותיקה ביותר בספר, וגם אותה מצליחים לשכלל ולהוסיף התחכמויות.

"מתקפות DDoS הן בעצם אי-ספיקה של המערכת", מסביר רפאל פרנקו, מייסד שותף ומנכ"ל חברת ניהול משברי הסייבר Code Blue, ולשעבר סגן ראש מערך הסייבר הישראלי. "אני מדמה את זה להעברת מים מצינור של 4 צול לצינור של 2 צול, וזה יוצר הצפה במערכת. וכדי להתמודד עם זה, המערכת משביתה את עצמה, כדי להגן על עצמה, כמו גוף שמתעלף כדי לשמור על עצמו".

שולחים תעבורה לקורבן

במתקפה טיפוסית כזו, מספר רב של מכשירים (המכונים בוטים), בדרך כלל מכשירים שנפגעו מתוכניות זדוניות ונשלטים מרחוק, שולחים במקביל המון תעבורה נגד הקורבן. אושר עשור, מנהל חטיבת הסייבר ב-Auren ישראל, מסביר כי "ברמה הטכנית המתקפה עצמה אינה מתוחכמת; רוב התחכום מגיע בשלב ההכנה ו'גיוס' רשת הבוטים (Botnet). עם זאת 'האומנות' של התוקף היא לייצר כמות גדולה של בוטים בכמות ובפיזור הגיאוגרפי רחב, מה שהופך את החסימה שלה לאתגר מורכב עבור המגן. ככל שמקורות ההתקפה יהיו מבוזרים יותר, במיוחד ממדינות שונות, כך קשה יותר לסנן ולעצור את שטף התעבורה".

בעולם הסייבר מורכב לגלות בדיוק מי עומד מאחורי המתקפה, ולכן צריך לאסוף מודיעין ולראות דפוסי התנהגות שיכולים לזהות קבוצות מסוימות. פרנקו מסביר: "במקרה של תשלומי האשראי השבוע, אפשר היה לראות רתימה של משאבים שהכינו אותם מבעוד מועד - ולכן אין ספק שזה מיוחד לאיראן. זה אירוע מתוכנן ומתוזמן", מסביר פרנקו. וכדי להבין את המשמעות, צריך להבין את הסיבה והמוטיבציה של התוקפים. "אנחנו לפני שנה כלכלית חדשה, ואנחנו בין מלחמות, ויש כרגע סיפורים סביב לשכת ראש הממשלה. ואם רואים את זה, אז אין ספק שיש פה מטרה אחת ברורה - לפגום ולפגוע באמון הציבור במדינה ובממשלה. חומר בעירה נגד מדינת ישראל".

לדבריו, "באיראן מאמינים שאם יפגעו ברציפות תפקודית, בסמלי שלטון ובפעולות בסיסיות לאזרח, זה כלי נוסף בתוך המערכת שבין ישראל לאיראן. אם אני לא יכול לשלם, זה אומר שהמדינה לא יכולה לשמור עליי, ושהכסף שלי לא בטוח ואז גם אני לא בטוח. הדבר שהכי קרוב לחיי אדם, זה בריאות וכסף".

"משך המתקפה משתנה"

רון מירן, סמנכ"ל מודיעין סייבר בחברת Radware, חברת סייבר המגינה מפני התקפות באינטרנט, מסביר כי "יש תוקפים שמבינים שמספיק להפיל את האתר לעשר דקות, ויש כאלה שצריכים לחלק את המשאבים שלהם בהרבה מקומות. יכול להיות שהתוקפים יחליפו וקטורים של תקיפה, והמתקפות יהפכו לחכמות יותר".

מירן משתף עוד, כי יש קבוצות אקטיביסטיות שעושות מזה מוניטיזציה, כסף. "הקבוצות האלו תוקפות כדי להראות יכולות, ויש להן מחירון למי שרוצה. המחירון שלהם ליום עומד על 50-70 דולר עבור מתקפה, ואפילו כ-100-200 דולר עבור שבוע של מתקפות. כל שעל הלקוח לעשות זה להכניס את שם הקורבן, באיזה היקף תעבורה לתקוף ומתי, ולהעביר את הכסף".

אומנם מדובר במתקפה "מיושנת", אבל זו התקפה שנועדה לעשות רעש והיא אפקטיבית במיוחד. אומנם אין הגנה של 100%, אבל בהחלט אפשר להתמגן.

"ארגון צריך להבין אילו נכסים פגיעים וחשופים למתקפה. כל חברה צריכה לעשות הערכת סיכונים זהירה, ואז להצטייד בטכנולוגיות הרלוונטיות", טוען פרנקו יתרה מכך, "על כל ארגון לייצר חלופות ואלטרנטיבות לעבודה בצורות אחרות, לדעת לעשות הסטה ולפעול לפי הצורך כדי לייצר המשכיות עסקית חלופית".

"משחק חתול ועכבר"

עשור מסביר, כי "ההגנה מפני מתקפות DDoS מתבצעת לרוב בשכבות, כאשר הרחבת משאבים ופיזור עומסים בין שרתים מהווים אסטרטגיות מרכזיות. עם זאת, המתקפות יוצרות 'משחק חתול ועכבר' מתמשך בין התוקף והמגן. לא פעם מה שמכריע הוא לאו דווקא הטכנולוגיה אלא המשאבים הכלכליים והיכולות התשתיתיות. ארגונים בעלי תקציב רחב מסוגלים להתמודד מול מתקפות בקנה מידה גדול, לעומת עסקים קטנים אשר מתקשים לעמוד בהוצאות".

כמה המתקפות האלו נפוצות? לפי נתוני Radware, מספר מתקפות ה-DDoS נגד גופים ישראליים מתחילת 2024 עומד על 1,534, בהשוואה ל-1,212 ב-2023. שלושת הסקטורים המותקפים ביותר השנה בישראל במתקפות מניעת שירות הם השכלה גבוהה, פיננסים (בנקאות וביטוח) וסוכנויות ממשל. עוד עולה מנתוני החברה, כי ב-2023 ישראל תפסה את המקום הראשון במתקפות.

כדי להבין בדיוק למה זה קורה, צריך להבין את המוטיבציה של קבוצות שונות. המרכזיות שבהן, שתוקפות כיום את ישראל, אלו קבוצות אקטיביסטיות, אסלאמיות ופרו-רוסיות. "אקטיביסטים משתמשים במתקפות מהסוג הזה כדי לייצר עניין ציבור ולתקשורת, כי זו המטרה שלהם - להעביר מסרים. זאת הסיבה לכך שראינו את זה באירוויזיון בשבדיה או במשחקים האולימפיים בפריז. במקרה של ישראל, כשיש עימות או ההתפתחות בקרב, אז האקטיביסטים מייד פועלים".

המטרה היא התקשורת והרעש שנוצר. לדוגמה, סביב המחאות באוניברסיטאות נגד מדינת ישראל, כשהאוניברסיטאות ניסו לבלום את המחאה, קבוצות תקיפה השביתו ושיתקו את מערכות המידע שלהן. "הם התנקמו בזה שניסו להשתיק את המחאה. ולמה? כי המתקפות האלו רועשות, ואפשר לראות את זה בישראל", אומר מירן.

עוד כתבות

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"