דנו בן חור, יועץ למנכ''ל הלמ''ס בסוגיות מתודולוגיות / צילום: הלמ''ס
מחירי הטיסות נעים בתנודתיות אדירה בשנה האחרונה, כאשר מדד המחירים לצרכן מציג עליות וירידות של עשרות אחוזים במחירן - דבר שמשפיע מהותית על כיוון המדד ולצד זאת מביך את החזאים משוק ההון שמנסים להעריך את גובה האינפלציה. אחת השאלות המהותיות בנוגע למדד היא עד כמה הוא משקף את המציאות. בין ספטמבר 2023 לספטמבר האחרון, לדוגמה, הוא מראה שמחירי הטיסות ירדו - בעוד שהציבור הישראלי מרגיש מגמה הפוכה לחלוטין בכיס.
● למרות הקושי לחזות: מה צפוי במדד המחירים לצרכן ביום שישי?
● מהפסדים לרווחים: טיפים שיעזרו לכם לחסוך מס על השקעות
התנודתיות נובעת משינוי מתודולוגי בשיטת המדידה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתחיל בספטמבר 2023, רגע לפני המלחמה. כדי להבהיר כמה חדה התנודתיות הזאת, נציין שעל פי מדד אוגוסט זינקו מחירי הטיסות ב־22%, ואילו בחודש ספטמבר הם צנחו ב־17%. באוקטובר הם זינקו ב-17% ותרמו 0.32% למדד. טלטלה נוספת צפויה במדד אוקטובר, שיתפרסם ביום שישי, בעקבות עליות מחירים משמעותיות בשל חגי תשרי.
ההשלכות דרמטיות: המדד משפיע באופן ישיר על המסים, הקצבאות, הארנונה, השכר במשק, מחירי השכירות המוסדית, הלוואות צמודות למדד (כולל משכנתאות) וכמו כן על קבלת החלטות שנוגעות ליוקר המחיה - כולל ריבית בנק ישראל. כשאלה מתייקרים, הדבר יוצר תגובת שרשרת שמתגלגלת לכיס של הצרכנים.
אך לדברי דנו בן חור, יועץ למנכ"ל הלמ"ס בסוגיות מתודולוגיות, שיצר את המתודולוגיה החדשה למחירי הטיסות, המציאות היא זו שתנודתית, ויש יעדים שבכלל הוזלו. עם זאת, הוא מודה בראיון לגלובס - המדד לא מצליח לתפוס נושאים חשובים כמו השתלטות אל על על השוק.
"צפינו שינויים גדולים"
שיטת המדידה הקודמת, מספר בן חור, הייתה מקובלת בהרבה מדינות אבל הפסיקו להשתמש בה לפני כעשור. "מדדו את מחירי הטיסות לפי החודש שבו נקנתה הטיסה, על בסיס מחירונים שפרסמו חברות התעופה. החיסרון הבולט הוא שמחירי הטיסות משתנים לפי מועד הטיסה, ופחות לפי מועד ההזמנה", הוא מסביר. "טיסה לכרתים באוגוסט בהכרח יקרה יותר מטיסה לשם בנובמבר. בעיה נוספת היא שלא התחשבנו בטיסות לואו־קוסט, עקבנו אחרי מחירונים של חמש חברות גדולות בלבד".
בשיטה החדשה נשאב מידע ישירות מהחברות, כך שהמחירים שמגיעים למדד זהים לאלה שהן מפרסמות ברשת. הטיסות משויכות לחודש ההמראה ולא לחודש הקנייה, וכל טיסה מחולקת לשלושה מועדי קנייה: חודש, שלושה חודשים ושבעה חודשים לפני ההמראה, עם משקל דומה לכל מועד.
הפיילוט לשיטה החדשה החל כבר ב־2022. "כבר אז ידענו שזה צפוי ליצור שינויים עונתיים גדולים", מספר בן חור. "בעבר מחירי הטיסות היו 'מתערבבים', טיסות שהוזמנו באותו החודש לעונה זולה ולעונה יקרה שכנו יחד באותו המדד".
את התנודתיות שרואים כעת, כשהמדד מייצג את חודש הטיסה בפועל, רואים גם במערב: "באיחוד האירופי הייתה ירידה של 16% במחירי הטיסות, בדומה למצב אצלנו. בארה"ב העונתיות הפוכה, דווקא בחורף הטיסות יקרות יותר, אבל התנודתיות בהחלט קיימת גם שם", אומר בן חור. "ספציפית בישראל יש עוד גורם לתנודתיות, וזה לוח השנה העברי. לפעמים חגי תשרי נופלים על ספטמבר ולפעמים על אוקטובר, וזה משפיע מאוד על המחירים באותם חודשים.
"אפשר כמובן למדוד מדי חודש, אבל זה יעלה את כמות הנתונים ממאות אלפים למיליונים ולא בהכרח יוסיף הרבה דיוק. אין הבדל גדול בין חודש לפני הטיסה לבין חודשיים קודם או יום אחד קודם. אנחנו גם מתחשבים בשער הדולר ביום הקנייה כדי ליצור את המדד המדויק ביותר".
אז למה הסעיף הזה תנודתי כל כך?
"התנודתיות נובעת משינוי אמיתי במחירי הטיסות, ענף מאוד עונתי. אם תדחה טיסה מאוגוסט לספטמבר, היא תוזל משמעותית. גם חודש אפריל, שבו בד"כ יוצא חג הפסח, יקר יותר ואילו חודשי החורף זולים מאוד".
זה די מקשה על האנליסטים בשוק.
"אתה צריך לראות את הווטסאפ שלי. שואלים אותי 'מה התחזית שלך לגבי אוקטובר?' אבל אין לי תחזית, אני יודע בדיוק מה יקרה, ואסור לי להגיד. אני מבין את הקושי. אבל זה שקשה לחזאים לחזות את המדד, לא אומר שהוא לא נכון. אם כבר, הבעיה היא שעדיין אין לנו את כל נתוני העונתיות שמאפשרים תחזית להמשך, כי רק עכשיו השלמנו שנה תחת המדד החדש, ואנחנו מסתכלים על מחירים הטיסות עד 7 חודשים מראש. כלומר, יש עדיין חודשים שאין לנו עליהם את הנתונים המלאים. בשנה הבאה יהיה יותר קל".
לא היה עדיף לחכות שנה כדי שיהיו יותר נתוני עונתיות?
"יכולנו לחכות עוד שנה אבל המדד הקודם לא היה טוב. החלטנו שאפילו אם בהתחלה יהיו קשיים ונלמד תוך כדי, זה יהיה מדויק יותר מהמדד הישן. זה יוצר בעיה לחזאים, אבל לא למדד. המדד עצמו נכון ומדויק, וזה חשוב לי יותר מאשר שלחזאים יהיה קל".
הטיסות אכן הוזלו?
בשורה התחתונה, בין ספטמבר 2023 לספטמבר 2024 רואים ירידה במחירי הטיסות. זה הגיוני? זה לא מה שאנשים מרגישים.
"יש כמה סיבות, העיקרית שבהן היא שמתחילת המלחמה ועד עכשיו, אחוז הטסים באל על זינק מ־30% ל־80% באותו הקו. המשמעות היא שטיסה שיוצאת שבע פעמים בשבוע תשפיע על המדד בדיוק באותה מידה שטיסה שיוצאת פעם בשבוע משפיעה. גם גודל המטוס לא משפיע.
"זה אומר שאם המחיר של אל על לא השתנה, אלא הם התרחבו והגבירו תדירות כדי לפצות על חברות אחרות זולות יותר שיוצאות מהשוק, לא נראה את זה במדד. אל על יקרים יותר כי הם מחויבים ביותר רגולציה, מדיניות החזרים קשוחה והוצאות בטחון גבוהות. זה שאנשים עברו מלואו־קוסט לאל על לא אומר שהמחיר עלה. בכל מקרה, בדקנו ניתוחי רגישויות לגבי משקלות שונות לתדירויות שונות - והמדד נשאר יציב".
סיבה נוספת לתנודתיות, מפרט בן חור, היא השינוי ביעדים המועדפים: "בתחילת המלחמה רוב היעדים היו קרובים יחסית, כמו אתונה ואיסטנבול, והיום יותר טסים ליעדים מרוחקים כמו תאילנד וארה"ב. אם נסתכל על אותו היעד המחירים לא כל כך עולים, ויש יעדים כמו פרנקפורט, ציריך ומינכן שאפילו הוזלו. גם אל על עצמה הורידה מחירים של טיסות מסוימות כדי למנוע ביקורת ציבורית".
בדיעבד, הייתה טעות ליזום את שינוי המתודולוגיה מתי שזה קרה?
"להיפך! אנחנו מברכים על כך. אנחנו לא יודעים איך היינו מחשבים בשיטה הישנה בתקופת המלחמה. היינו מקבלים מחירונים לא אמינים ולא מעודכנים, והיה לנו מדד שטוח או כזה שלא נותן שום דבר. השיטה החדשה הצילה אותנו. היא מודדת את מה שקורה בפועל. היא לא פוגעת במדד, אלא מדייקת אותו. התנודתיות נובעת מזה שהמחירים באמת תנודתיים".
יש התאמות נוספות ששוקלים לעשות למתודולוגיה או לשיטת האיסוף כדי לצמצם את התנודתיות?
"אפשר לנכות עונתיות ומגמה, אבל אנחנו לא רוצים, זה לא נכון. המדד כולל את השינויים העונתיים, הוא מודד את האמת גם אם היא עונתית. בעתיד החזאים פשוט יכירו את זה ויחטפו פחות הלם. הם יידעו מה קורה לפי החודשים בשנה, ויעדכנו את התחזיות בהתאם".
שאלה בהקשר קצת אחר: בענף הנדל"ן המודל של מכירת דירות במסגרת מבצעי קבלן הולך וצובר תאוצה, ולא משתקף במדד מחירי הדירות. איך בכוונתכם להתמודד עם זה?
"בימים הקרובים צפויה רשות המסים להוסיף למערכת הדיווח המקוונת דרישת מידע על הטבות מימון, אם ישנן. הדיווח יכלול מידע גם על סוג הטבת המימון - למשל 20:80, 10:90 וכו'. לאחר מכן, תבחן הלמ"ס שיטות אפשריות לשקלול ההטבות במדד".
צילום: איל יצהר