צילומים: AP, Oded Balilty, Evan Vucci, J. Scott Applewhite, George Walker IV
דונלד טראמפ הניח 'פלאש' על השולחן, או לפחות 'פול'. בתוך 24 שעות ופחות הוא הודיע, או רמז, על חמשת המינויים הבכירים ביותר למערך הביטחון הלאומי של ממשלו.
לא היה שום דבר ספונטני בהודעות האלה. טראמפ ואנשיו התכוננו לקראת הרגע הזה חודשים ארוכים. אבל לפחות חלק מן השמות היו בלתי צפויים לחלוטין, בייחוד זה של פיטר הגסת' (Hegseth), מגיש תוכניות ברשת פוקס, העומד להיות שר ההגנה הבא של ארה"ב. הוא יעמוד בראש המשרד הממשלתי הגדול ביותר עלי אדמות, עם תקציב שנתי של כמעט טריליון דולר, ועם צבא של 1.3 מיליון איש תחת כנפיו.
● טראמפ הודיע רשמית: אילון מאסק ימונה לתפקיד בממשל החדש
קריסטי נואם (Noem), מושלת דרום דקוטה, מדינה מעוטת אוכלוסים וקטנטנת תקציבים בצפון ארה"ב, היא השרה החדשה לביטחון המולדת (מקבילת המשרד לבטחון לאומי בישראל) עם 200 אלף עובדים.
סטיב וויטקוף, סוחר נדל"ן יהודי מניו יורק/פלורידה, שותף בעסקי הקריפטו של משפחת טראמפ, הוא השליח המיוחד החדש לענייני המזרח התיכון, זה שעליו תוטל המשימה של מימוש 'עסקת המאה' מן הנשיאות הקודמת.
מייק האקאבי, כוהן דת אוונגליסטי, מושל לשעבר של מדינת ארקנסו, יהיה השגריר הבא של ארה"ב בישראל.
זה היה יום מצוין לישראל בוושינגטון. שר ההגנה החדש, מזכיר המדינה החדש, היועץ החדש לביטחון לאומי, השגריר החדש בירושלים אינם סתם פרו־ישראלים. הם פרו־ישראלים נלהבים, שמדריכה אותם אמונה דתית עמוקה.
מבלי להתכוון או לתכנן, זה גם היה היום שבו הממשל היוצא פטר את ישראל מן הצורך לעמוד בתנאי האולטימטום שהוא הציב לה על הכנסת סיוע הומניטרי לעזה; וזה היה היום שבו הנשיא היוצא ביידן הסמיק מעונג, כאשר נשיא המדינה הרצוג העניק לו את התואר 'ציוני'. מוטב לזכור שהמושג 'ציוני' שקול בימים האלה כנגד גידוף פוליטי גס בעיני אגף מתרחב של המפלגה הדמוקרטית, שביידן הוא עדיין המנהיג הנומינלי שלה.
רק מחליט אחד
מוטב לזכור שבארה"ב אין ממשלה קבינטית. החלטות אינן מתקבלות בהצבעת רוב השרים. אין הצבעה. בשיטה האמריקאית יש רק מחליט אחד, נשיא ארה"ב. איש אינו מצטרף אל הקבינט מבלי לקבל עליו את מרות הנשיא. זה אמור בכל נשיא, וזה אמור שבעתיים לגבי הנשיא הזה, המאמין שהוא שילם מחיר כבד על חוסר נאמנות מצד ממוניו בתקופת כהונתו הקודמת. מנוי וגמור איתו שלא לסבול הפעם כל גילוי של חוסר נאמנות.
זה אומר, לפחות תיאורטית, שאם דונלד טראמפ יחליט להפוך את עורו, גם כלפי ישראל, איש לא יוכל לעצור אותו.
אבל כאמור, לפי שעה לפחות, זה עניין תיאורטי בלבד. כאשר נשיא מקיף את עצמו בשרים, ביועצים ובשגרירים המסורים לעניין הציוני אפילו יותר מאביו של ג'ו ביידן, סביר בהחלט להניח שהוא אינו עושה כן כדי לשסות אותם בישראל, אלא ההיפך.
כתבנו כאן על מינוייהם הצפויים של מרקו רוביו למזכיר המדינה ושל מייק וולץ ליועץ לביטחון לאומי. רוביו הוא סנאטור ותיק ממדינת פלורידה, שהתחרה בעצמו על הנשיאות נגד טראמפ לפני שמונה שנים. הוא מעולם לא החמיץ שום הזדמנות להביע תמיכה בישראל, אם כי באפריל השנה הוא הצביע נגד חבילת סיוע חוץ שכללה את ישראל, לצד אוקראינה וטייוואן. הוא עשה כן על פי רצונו של טראמפ כשטראמפ היה באופוזיציה. נקל לשער איזה משקל יהיה לטראמפ בבית הלבן.
הידיעה על מינוי רוביו הופיעה בכל התקשורת האמריקאית, ו"אושרה משורה של מקורות", כפי שאומרת הנוסחה המקובלת. אבל במהלך יום ג' התעוררו ספקות אם טראמפ אמנם ימנה אותו. גם אם רוביו לא יהיה האיש, ממשלת ישראל תוכל להתנחם ללא קושי בבכירים האחרים, הממתינים להודעה רשמית על מינוים (חלקם, לא כולם, זקוקים לאישור הסנאט).
"ידיד אישי קרוב"
דונלד טראמפ נוטה להקיף את עצמו באנשי־סוד מעולם העסקים, ולהעניק להם כהונות בממשלו, שאין להן כל קשר לנסיונם הקודם.
בנשיאותו הראשונה הוא מינה שני עורכי דין יהודיים, שהתמחותם היתה דיני פשיטות רגל, לכהונות דיפלומטיות בכירות: שגרירו בישראל דייוויד פרידמן והשליח המיוחד למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט.
השליח החדש הוא סטיב וויטקוף, בן 67, שפילס את דרכו בעולם הנדל"ן של ניו יורק בית אחר בית והלוואה אחר הלוואה. הוא עומד בראש אימפריה שהמגזין פורצ'ן מעריך את שווייה בחצי מיליארד דולר. מנהל אותה בפועל בנו אלכס, ואחד מסגניו הוא נכדו זאק (witkoff.com).
בספטמבר, וויטקוף חנך עסק חדש של מטבעות קריפטו יחד עם דונלד ואריק, בניו של טראמפ. במעמד החנוכה של החברה, הנקראת 'וורלד ליברטי פייננשל', טראמפ עצמו נשא נאום נלהב בזכות קריפטו. בשעתו הוא היה מתנגד חריף. לפי דיווחים בתקשורת, דונלד ואריק, יחד עם בנו הצעיר של טראמפ, בארון, הם ששינו את דעת אביהם על קריפטו.
השינוי אצל טראמפ האב היה כה מפליג עד שהוא הכריז ביולי, כי בדעתו להפוך את ארה"ב ל"בירת הקריפטו של כדור הארץ ולמעצמת העל של הביטקוין".
קשרי העסקים עם סטיב וויטקוף התפתחו לידידות אישית, אצל טראמפ הביטוי הרגיל שלה הוא משחקי גולף. בחודש ספטמבר גילה העולם כולו את קשרי הגולף האלה, כאשר אנשי ביטחון תפסו מתנקש פוטנציאלי סמוך לגדר במועדון הגולף הפרטי של טראמפ בדרום פלורידה בשעה ששיחק שם עם וויטקוף.
וויטקוף תיאר את החוויה הזו בראיון לסוכנות AP: "זכיתי לראות אדם שהיה מלא שקט עצמי, אמיץ, העדיף את שלום חבריו על פני שלומו שלו. הוא שימש השראה לכל מי שהיה סביבו. מה טוב היה אילו ארצנו כולה הייתה יכולה לצפות במה שקרה אתמול, כי הם היו רואים מנהיג אמיתי".
וויטקוף דיבר בשבח טראמפ גם בוועידת המפלגה הרפובליקאית במילווקי, בחודש יולי. "אני עומד בפניכם כמי שהיתה לו הזכות לקרוא לנשיא טראמפ ידיד אישי קרוב", אמר וויטקוף.
הוא דיבר שם על הטרגדיה של משפחתו: בנו הצעיר אנדרו מת ממנת יתר של אופיואיד. "טראמפ התחיל את מסע הצלב נגד אופיואיד", אמר וויטקוף, והזכיר שטראמפ והגברת הראשונה מלאניה הזמינו אותו לנאום בוועידה על אופיואיד ב־2018. "היו לי האמצעים לשלוח את בני לגמילה, ואף על פי כן איבדתי אותו. נקל לשער מה מצבן של משפחות שאינן יכולות להרשות לעצמן", הוא אמר.
משפחת וויטקוף מילאה תפקיד פעיל בגיוס כספים למסע הבחירות של טראמפ. וויטקוף דיבר על תפקידו בגלוי בראיון לרשת פוקס, ביולי שעבר, וגמר את ההלל על הופעותיו של טראמפ בעצרות הבחירות שלו. "חשמל", "אנרגיה", "מדהים", היו כמה מן המילים שבהן השתמש.
וויטקוף טוען שהוא עבד לפנים בשביל ג'ייקוב ג'אביץ, הסנאטור היהודי הרפובליקאי ממדינת ניו יורק. בניגוד לפרידמן, שהיה תומך כספי של ההתנחלויות בשטחים לפני מינויו לשגריר בישראל, ידוע אך מעט על השתתפות של וויטקוף בענייני ישראל או המזרח התיכון. אבל הוא לא יהיה השליח חסר הניסיון הראשון של נשיא אמריקאי. יתרונו העיקרי יהיה הקשר הבלתי אמצעי עם טראמפ. בוושינגטון זה לעתים קרובות נכס גדול יותר מניסיון או מידע.
נראה שלאלכס, בנו של וויטקוף, יש קצת יותר ניסיון במזרח התיכון מאשר לאביו. הוא היה אחד הנואמים העיקריים בוועידה על עתיד הנדל"ן בנסיכות קטר בחודש אוקטובר.
המלחמה נגד השמאלנים
המינוי המדהים ביותר הוא זה של פיטר הגסת' לכהונת שר ההגנה. הוא בן 44, יש לו ניסיון קרבי, באפגניסטן ובעיראק. הוא היה מפקד מחלקה במשמר הלאומי, וקיבל שני עיטורי הצטיינות. אבל פרסומו בא לו בעיקר מהשתתפותו ברשת פוקס ומשורה של ספרים פוליטיים עם תוכן דתי. מחוץ לניסיון קצר וכושל להתמודד על מושב בסנאט של ארה"ב, להגסת' אין כל ניסיון ציבורי או פוליטי.
כתיבתו טבועה בחותם דתי משיחי עמוק. הוא שייך לימין הנוצרי, שכתבי הקודש הנוצריים והיהודיים מדריכים את השקפותיו. ספרו החדש נקרא 'המלחמה נגד לוחמינו: מאחורי הבגידה באנשים השומרים על חירותנו'. זה כתב אשמה ללא סייגים נגד השמאל, שעליו הוא מטיל את האחריות להחלשתה השיטתית של אמריקה. הספר הזה עורר את תשומת לבו של טראמפ, שהזכיר אותו ביום ג' בהודעה על המינוי.
מוטיב מרכזי בספר הזה הוא גדעון, השופט המקראי, גיבור המלחמה נגד המדיינים. הגסת' כותב: "סיפורו של גדעון מזכיר לנו, כי מלחמה לנו לא רק נגד אויבים חיצוניים. לפעמים המלחמה חייבת להתחיל במאבק נגד אויבים פנימיים, אלה המפירים את האמנה, המאחדת אותנו כקהילה של מאמינים ומברכת אותנו".
הוא מבהיר במקום אחר מיהם האויבים הפנימיים: "כן, מרקסיסטים הם אויבינו". טראמפ חזר וכינה את קמלה האריס 'מרקסיסטית' במהלך מערכת הבחירות. הגסת' מוסיף: "השמאלנים גנבו הרבה מאיתנו, אבל אנחנו לא נניח להם לקחת את זה. הזמן לסיבוב שני - אנחנו לא נחמיץ את המלחמה".
מינוי הגסת' הוא קריאת תיגר על רוב הנורמות המקובלות של מינויים לקבינט האמריקאי. שרי הגנה קודמים באו עם ניסיון ענף בענייני צבא, כלכלה, עסקים, שירות המדינה ופוליטיקה. אין כמעט ספק שהסנאט (עם רוב רפובליקאי החל מינואר), יאשר את המינוי. אבל גם מועט הספק שבשבועות הבאים המינוי הזה יניב מחלוקת נוקבת, אשר תעזור לאפיין את נשיאותו הבאה של טראמפ.
הדמוקרטים ניסו להזהיר, ללא הצלחה, כי טראמפ יפעיל כוח צבאי נגד יריבים פוליטיים. עכשיו הוא מעמיד בראש הכוחות המזוינים של ארה"ב אדם, המודיע במפורש על כוונתו לצאת למלחמה נגד "אויבים פנימיים", ולטהר את הצבא מ"מרקסיסטים".
שעות אחדות לפני מינויו, הוול סטריט ג'ורנל גילה כי תוכנית מתגבשת בממשל החדש לטהר את הצבא באופן שיטתי מ"גנרלים שמאלניים" (woke, באנגלית). מועמד מיידי להדחה, על פי הדיווח, הוא מפקד חיל האויר, גנרל סי.קיו. בראון, שדיבר בפומבי על קשייו כאדם שחור. אכן, עידן חדש מפציע באמריקה.
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.