מערכת של חברת BAE / צילום: ap, Business Wire
עם פרוץ המלחמה באוקראינה, גלי האינפלציה שהיא עודדה והעלאות הריבית החדות מצד הבנקים המרכזיים, הובילו את המשקיעים לחפש אפיקי השקעה עתירי תשואה ובטוחים יחסית לשים בהם את כספם. בהסתכלות לאחור מתברר כי מי שהימר על מגזר הביטחון האירופי בבורסות היבשת קלע היטב. מדד מניות הביטחון והתעופה האירופי (SXPARO), הכולל עשרות חברות נשק, ביטחון ותעופה ביבשת, השלים עלייה של קרוב ל־100% מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה, בסוף פברואר 2022.
● ניתוח | רצף של המלצות: מה רואים בנקי ההשקעות הגדולים במניית טבע?
● ראיון | מנהל ההשקעות הבכיר שממליץ לכם לא לקנות דירה להשקעה וגם לא לחקות את וורן באפט
במלחמה מצאה עצמה אירופה מול שוקת שבורה מבחינה ביטחונית. צבאות שצומצמו באופן עקבי במשך עשורים, סדר כוחות שנוון ו"הסתמכות" אירופית על נאט"ו - ועל הכוח הצבאי של ארה"ב בתוכה - שתיחלץ לעזרתה במקרה של מתקפה רוסית, שהפכה מאפשרות זניחה לסיכון סביר. עוד לפני כן נשמעו קולות ליצירת "עצמאות ביטחונית" אירופית. לפי הערכות בלומברג, מאז תום המלחמה הקרה אירופה "החמיצה" 1.4 טריליון דולר בהשקעות נחוצות כדי לשמור על צבא מקצועי וכשיר.
הגישה הזו השתנתה אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה, עם קרן חוץ תקציבית של 100 מיליארד אירו מצד גרמניה, הכלכלה הגדולה ביבשת, ומרוץ חימוש של מדינות הנמצאות בסיכון רוסי. כך פינלנד, שבדיה, דנמרק, פולין ושורת מדינות אחרות הצטיידו במהירות שיא בתותחים, מערכות הגנה אווירית, טנקים ונגמ"שים ועוד. גרמניה הקפיצה את הזמנות הטנקים שלה, ורכשה את מערכת ההגנה האווירית הישראלית־אמריקאית "חץ 3" במיליארדי אירו. לצד הבוננזה הכספית לתעשיות הביטחוניות הישראליות, האמריקאיות ולעתים אלו באסיה, חברות אירופיות בענף גם שגשגו עם רווחים עולים.
זו הסיבה שמדד SXPARO, כמייצג של התעשייה הזו, עלה ב־40% בשנה החולפת, וכ־96% מפלישת רוסיה. בשבועות האחרונים הוא רשם עוד עלייה נאה - לפי אנליסטים, בזכות שתי סיבות עיקריות: בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב בשבוע שעבר והשנייה היא המשבר הפוליטי בגרמניה, שעשוי לבשר על סוף למדיניות "האפס השחור" שלה, ולאפשר לה להיכנס לחובות כדי לממן את צרכי ההגנה שלה.
לגבי טראמפ, הרי שלצד האיומים בתעריפים ומכסי־מגן על חברות אירופיות, אשר הובילו לירידות בבורסות של אירופה ולצניחת ערך האירו מול הדולר ל־1.06 בלבד (לעומת 1.12 לפני הבחירות), אחת מההצהרות העיקריות שלו מתייחסת ל"כיפוף ידה" של אירופה להוציא יותר על ביטחון. בכהונה הקודמת איים טראמפ על מדינות שלא מוציאות לפחות 2% מהתמ"ג באופן שנתי על ביטחון. כעת, הרמזים הם שהרף הזה יעלה ל־2.5%, כלומר עשרות מיליארדים יותר. בעוד שטראמפ מכוון לכך שאירופה תקנה רכש אמריקאי מחברות נשק וביטחון מקומיות, גם חברות אירופיות צפויות ליהנות מתהליך בנייה מחדש של כוח צבאי שמתרחש כיום. בין היתר מקורבים לטראמפ אמרו כי על אירופה לדאוג יותר לחימוש אוקראינה, ולא להטיל את המשימה כולה על ארה"ב. נכון לעכשיו אירופה נושאת בנטל הפיננסי של סיוע לאוקראינה, אולם ארה"ב היא זו שמספקת את רוב הנשק, בעלות של עשרות מיליארדי דולרים.
בגרמניה במיוחד, הסיכוי כי הממשלה שתיבחר בבחירות המוקדמות במדינה (שככל הנראה יתקיימו ב־23 בפברואר) תבטל או תשעה או תקבל את הרוב הדרוש כדי להעמיק את הגירעון והחוב למטרות הגנה, גרם לזינוק במניות הביטחון. "ריינמטאל", החברה הביטחונית הגדולה ביותר באירופה, זינקה ב־20% בשבוע החולף אחרי ההודעה על פירוק הממשלה בגרמניה. עשר החברות המובילות את המדד הביטחוני הן: איירבוס, ספרן, רולס רויס, BAE, ריינמטאל, MTU, תאלס, לאונדרו, מלרוז ו־SAAB.
מה יכול לצנן את הביקושים
ביממה החולפת (ג') ירד המדד המדובר ב־2.4%, אך עדיין קרוב מאוד לרמה הגבוהה ביותר אי פעם. אנליסטים הזהירו כי למרות הציפיות, יכולה להיות תנודתיות רבה וסקטור ההגנה האירופי יכול לסבול מקשיים מרכזיים. אם המשבר הכלכלי בגרמניה יימשך, היא תיכנס שוב באופן רשמי למיתון ויהיה צורך לקצץ מהתקציב הממשלתי. ייתכן שהסיוע שלה לאוקראינה יפחת. כך גם אם ייבחרו מפלגות הסקפטיות יותר לגבי הסיוע למדינה בבחירות הקרובות. בנוסף, אפשרות של הקפאת המצב באוקראינה והסכם אי־לחימה, כפי שמבטיח הנשיא האמריקאי, גם היא עשויה לצנן את הביקושים, לפי אנליסטים. "ייתכן שיהיו רעידות בתחום בעוד ממשלות נאלצות לבצע קיצוצים", נכתב ב"פיננשל טיימס" לגבי סקטור הביטחון האירופי לפני כחודשיים.
במקביל לזינוק במדד האירופי, בארה"ב עלה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה מדד S&P Aerospace & Defense ב־54.5%. המדד כולל בתוכו 33 מניות של חברות מהתעשייה שנסחרות בארה"ב. בין החברות הציבוריות הבולטות בתעשיות הביטחוניות ניתן לציין את RTX , שנסחרת בבורסת ניו יורק בשווי של 164 מיליארד דולר אחרי עלייה של כ־47% מתחילת השנה, את לוקהיד מרטין ששוויה 134 מיליארד דולר אחרי עלייה של כ־25% מתחילת השנה ואת L3Harris שנסחרת בשווי 49.6 מיליארד דולר אחרי עלייה של 24.3%.
בהקשר הישראלי, מניית אלביט מערכות נסחרת במקביל בנאסד"ק ובבורסה של ת"א לפי שווי של 10.7 מיליארד דולר, לאחר עלייה צנועה יותר של 13.2% מתחילת השנה. מניית לאונרדו DRS שנסחרה עד השנה שעברה בת"א, אחרי שרכשה את ראדא הישראלית, נסחרת היום רק בנאסד"ק בשווי 9.6 מיליארד דולר אחרי שעלתה ב־80% השנה.
דרכי החשיפה לתחום העולמי
למעוניינים להיחשף למניות האירופיות וגם למניות משאר העולם (ובהן אלביט), ניתן לרכוש את קרן הסל החדשה יחסית של חברת ניהול ההשקעות VanEck שהוקמה לפני כשנה וחצי, והסימול שלה הוא DFNS. קרן הסל הכפילה את שוויה מאז השקתה.
מי שמעוניין דווקא במניות אמריקאיות בלבד יכול להיחשף למשל לקרן הסל של אינווסקו (PPA), בה כלולות בין היתר לוקהיד מרטין, ג'נרל אלקטריק, בואינג ועוד. זו רשמה בשנה וחצי האחרונות תשואה של כ־53%.