גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שמסביר למה יש דיליי כשאנחנו רואים כדורגל ואיך זה קשור לסייבר

פרופ' עופר הדר מאוניברסיטת בן גוריון חוקר טכנולוגיות חדשות של דחיסת תמונות ואת השילוב שלהן עם בינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מספר איך היכולות החדשות ישנו את לוחמת הסייבר ואת זירת הקרב ● וגם: מה גורם לבעיית הדיליי בשידורי כדורגל, ומי בהוליווד באמת צריך לחשוש לפרנסתו

כטב''מ בשמי הארץ / צילום: Reuters, Raneen Sawafta
כטב''מ בשמי הארץ / צילום: Reuters, Raneen Sawafta

בספר "תנינה במישור החוף", מאת טלי כהן־צדק, מגלה יום אחד גיבורת הספר, שירה, שנתניה נעלמה לה. היא נוסעת בכביש החוף, והעיר פשוט אינה נמצאת. בהדרגה, מתברר שבוצעה בשירה מניפולציה שגורמת למוח שלה לא לראות דברים מסוימים שהיא ביקשה להסתיר מעצמה. במקרה הזה, עיר שלמה.

היום עדיין קשה לגרום לעיניים שלנו לא לראות דברים, אם כי כולנו הפכנו מומחים בלהדחיק את מה שאיננו רוצים לראות. אבל בקרוב, עם התקדמות הטכנולוגיה, אנחנו צפויים לראות פחות דברים במו עינינו, ויותר באמצעות מכונות, ונהיה חשופים מאוד למניפולציות מהסוג הזה.

חזית המדע | המדענית בת ה־36 שפיתחה תרופה לסרטן שכבר נמכרת במיליארד דולר
חזית המדע | למה מדינות מסוימות הן עשירות ואחרות עניות? התיאוריה שזכתה בנובל, הגרסה הישראלית
חזית המדע | "הצלת בעלי חיים הייתה סוג של תיקון": המחקר שבחן את היחס שלנו לחיות במלחמה

לרמות את המכונה עם מדבקה

קחו לדוגמה תמרור. הוא נראה רגיל. יש עליו קצת לכלוך, אולי מדבקה שמישהו הדביק עליו מסיבותיו הוא. מצוידים בעין אנושית בלבד, לא נחשוב שחתיכת הלכלוך הזאת היא התקפת סייבר מתוחכמת. אך כאשר מערכת בינה מלאכותית לנהיגה אוטונומית תביט בתמרור, לא רק שהיא לא תוכל לזהות אותו, אולי היא תראה בו תמרור אחר לגמרי ותגרום תאונה. המתקפה הזאת, בסך־הכול מדבקה על חפץ פיזי, מבוססת על הבנה עמוקה של ההבדלים בין האופן שבו מכונה רואה לבין האופן שבו בני אדם רואים.

התקפות כאלה, מזהיר פרופ' עופר הדר, חוקר ומרצה בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון, הן הדור הבא של לוחמת סייבר.

הדר הדגים במעבדה שלו כיצד יכולה להתבצע התקפה כזאת, במסגרת מאגד Trust AI במימון רשות החדשנות. הוא הדביק מדבקות על תמרורים במקומות שנחסמו לצורך כך, ובשעות שבהן התנועה דלילה, והראה כיצד הוא יכול לגרום לרכב אוטונומי לטעות, וגם כיצד הוא יכול למנוע את המניפולציה.

"אנחנו יכולים לאמן את מערכות הבינה המלאכותית על מערכות 'מקולקלות', כדי שהן יוכלו קודם כול לזהות דפוסים של מניפולציה ולהבין אילו תמונות הן לא צריכות להביא בחשבון. ואז, אנחנו יכולים באמצעות בינה מלאכותית ג'נרטיבית ללמד אותן כיצד להשלים את החסר ולראות את התמונה הנכונה".

פרופ' עופר הדר / צילום: דני מיכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

בעתיד, אומר הדר, מלחמות יתקיימו באמצעות רובוטים במקום חיילים. כבר היום כטב"מים לא מאוישים הם גורם מכריע במלחמה, ומשתמשים לא מעט בעיבוד מבוסס בינה מלאכותית של תמונות וידאו, אך בעתיד כלים רבים יותר גם על הקרקע יתומרנו על ידי מפעילים מהעורף. בעולם כזה, היכולת לעבוד על מערכת הבינה המלאכותית שמולך ולומר לה שכטב"ם הוא ענן, או שחייל הוא סלע, תהיה הבסיס להצלחה במלחמה.

"אנחנו מעריכים שהכטב"ם שתקף את הבית של ראש הממשלה בנימין נתניהו אומן למצוא אותו לא רק באמצעות מערכת זיהוי מיקום, אלא גם באמצעות תמונה, שהנחתה אותו כיצד להיכנס בדיוק לתוך חלון מסוים בבית. אם אנחנו רוצים להימנע מכך, אנחנו יכולים לשים על החלונות שלנו כל מיני מדבקות משבשות־תמונה, שישכנעו את הכטב"ם שכאן בכלל לא נמצא חלון".

איום מפיקסלים של תמונות

המעבדה של הדר עוסקת בעיבוד תמונה ובהעברת תמונות על גבי רשתות, ובוחנת בין את השאר היבטים הקשורים לבטיחות. מדבקה על תמרור היא דוגמה אחת לצורת תקיפה חדשה, אבל היא לא היחידה.

גם תמונה או וידאו יכולים להיות גורם תוקפני. "וידאו ותמונות מכילים הרבה מידע שיש בו יתירות", אומר הדר. "על כך מבוססות טכנולוגיות הדחיסה שמאפשרות את התעבורה המטורפת של מידע בווידאו ובתמונות על גבי הרשתות שלנו. אם לא הייתה יתירות ולא הייתה דחיסה, ילדה אחת עם טיקטוק הייתה מייצרת מידע בכמות שיכולה להפיל את כל שרתי האינטרנט בעולם. אבל היתירות משמעותה גם שאפשר לדחוף לתמונה או לווידאו מידע שלא נראה בעין האנושית.

"לדוגמה, אם אנחנו משנים רק במעט גוון אפרפר של פיקסל בתמונה מסוימת", אומר הדר, "אף אחד לא יראה שמשהו מיוחד בתמונה הזאת. אבל אם אנחנו רוצים לשלוח מסר מוצפן, אנחנו יכולים בשינוי הפיסקל הזה בעצם להעביר אינפורמציה, ומי שיודע זאת בצד השני יכול לקרוא את התמונה ולחלץ ממנה אינפורמציה. יש אפילו טענה שאל־קאעדה השתמש בשיטות הללו כדי להעביר מידע בין הפעילים לפני התקפות 11.9".

"בווידאו אפשר להכניס המון מידע"

גם מכונות יכולות לקרוא את המידע הסודי המוצפן. "אם אנחנו יכולים לשתול אצל הצד השני קוד זדוני קטן, אנחנו יכולים כעת להתחיל להזרים לו מידע דרך תמונות שאנחנו משדרים לו", אומר הדר. "נניח שהצלחתי להשתיל קוד זדוני במקום שמאובטח במצלמות, ועכשיו אני כל יום עובר בסביבה כשאני לבוש בחולצה שיש עליה תמונה מסוימת של חתול חמוד. אני בעצם משתמש במצלמות האבטחה כדי להזין את הקוד הזדוני שלי בהמון מידע, שבו הוא יכול להשתמש כדי לתכנן ולתזמן התקפה. התמונה יכולה להיות פיזית או דיגיטלית, כל עוד מוצאים את הדרך לשכנע את המערכת שהיא צריכה לקרוא אותה. בתמונת סטילס אפשר להכניס מעט מידע, ובווידאו - המון".

למשל, הודעת ביפר שאומרת שעכשיו הגיע הזמן להתפוצץ.
"בביפר אין כמובן תמונה, אבל זה הרעיון. אנחנו שותלים את מערכת ההפעלה של ההתקפה במוצר מראש, ואז מעבירים, במקרה שלנו באמצעות התמונה ובמקרה של הביפרים כנראה דרך הודעה, את המסר שעכשיו הגיע הזמן לפעול".

כשמערכות צריכות לקבל החלטה על בסיס תמונות, זו עוד פירצה שמאפשרת "לשחק להן בראש". "נניח, מערכת רפואית שמאבחנת גידולים כסרטניים או שפירים. בשינוי של כמה פיקסלים בתמונה, אפשר להוביל לאבחנה לא נכונה, למנוע טיפול בסרטן או לגרום לטיפול מיותר, וכך לפגוע באדם בלי שיידע שמישהו בכלל פגע בו. או אם מישהו רוצה שיאבחנו אותו במחלה שאין לו כדי להגיש תביעת ביטוח שקרית. הרעיון הוא שהשינוי הוא מזערי, ופתולוג בן אנוש כלל לא יראה אותו.

"ניתן גם למלא מערכת כזאת במידע מוטעה, או בהמון תמונות רועשות שיפגעו באפשרות שלה ללמוד ולקבל החלטות. מי שיש לו עניין בכך הוא למשל גורם שרוצה לפגוע באמון הציבור במערכות הללו, כמו סוכני הכאוס ברשתות החברתיות".

אתה לא חושש לדבר על האפשרויות הללו ולתת לאנשים רעיונות?
"זו תמיד השאלה עבור חוקרי סייבר. אנחנו חייבים להיות יצירתיים יותר ולחשוב על התקפות שטרם נעשו, כדי להקדים את התוקפים. יש חוקרים שרק מציעים דרכי תקיפה, ואילו אני אוהב להציג את דרכי התקיפה רק לאחר שכבר פיתחתי אפשרויות של פתרון".

הסיבה לדיליי במשחק כדורגל

הדר חוקר את הממשק בין בינה מלאכותית לבין תמונות לא רק בתחום הסייבר. כחוקר של טכנולוגיות דחיסה, הוא אחד בין כמה ישראלים שחברים בוועדת התקינה של פורמט הדחיסה JPEG. "ישראלים שולטים ב־JPEG", הוא אומר בגאווה ומוסיף שתחום הדחיסה עומד לעבור שינויים מפליגים בזכות הבינה המלאכותית.

דחיסה מבוססת על העובדה שמידע רב בתמונות ובווידאו חוזר על עצמו. בתמונה, אנחנו יכולים לומר למשל למערכת שבלוק שלם של שמים הוא בגוון אחד של כחול. בסרטון וידאו, שהוא בעצם אוסף של תמונות בזו אחר זו, לפעמים ההבדל בין שתי תמונות עוקבות הוא מזערי. במקום להעביר שוב את כל התמונה, אפשר רק לשאול 'מה נשתנה' מהתמונה הראשונה לשנייה.

"טכנולוגיית הדחיסה כבר יודעת לחלק את התמונה לבלוקים ולחפש בפריים הנוכחי איפה נמצא הבלוק המתאים מהפריים הקודם, ומה השתנה בו, ואז לשדר רק את המיקום הבא ורק את השינוי".

גם הדיליי בשידורי טלוויזיה קשור בדחיסה. "נניח שהחלטנו לשדר פריים מלא אחד מכל 16 פריימים, ובשאר הפריימים לשדר רק את ההפרשים, אבל אז פתאום בפריים 4 היה קאט. ייתכן שהפריימים 5־15 הרבה יותר דומים לפריים 16 מאשר לפריים הרפרנס הראשון. מבחינת דחיסה, משתלם לנו לחכות לפריים ה־16 כדי לבדוק זאת, אבל המחיר יהיה דיליי בשידור".

מה תעשה הבינה המלאכותית? "נניח שאנחנו רואים כעת פריים. יש לנו (ובוודאי ל־AI) יכולת לא רעה לנבא איך ייראה הפריים הבא ו'לג'נרט' אותו. נניח שהמערכת מג'נרטת את הפריים הבא באופן זהה גם במקום שבו מתרחש השידור וגם אצלנו בבית, ואז המערכת במקור השידור משווה את הניבוי למה שקרה בפועל, ומעבירה לנו רק את ההפרש. למשל, עם תחילתו של מהלך במשחק כדורגל, הבינה המלאכותית תוכל למעשה לג'נרט את התמונה של האופן שבו היא מעריכה שהמהלך יתפתח. אנחנו נראה תמונה מנובאת. המידע שישודר בפועל יהיה רק התיקון במקום שבו הייתה הפתעה. הרבה מהווידאו שלנו עומד להיות ג'ינרוט־תיקון, ולא העברה של מידע 'אמיתי'.

"האיכות צפויה לעלות דרמטית עם ירידה ברוחב הפס", מסביר הדר מה אנחנו מרוויחים מזה. "ואולי העתיד הוא שבכלל מה שיעבור על גבי הרשת הוא תסריט, טקסט מפורט, והבינה המלאכותית תג'נרט את כל הסרט אצלנו בבית. גם זה סוג של דחיסה. עד עכשיו הגורמים בתעשיית הקולנוע ששבתו בגלל החשש מבינה מלאכותית היו התסריטאים, אבל בתרחיש הזה התסריטאי הוא היחיד ששומר על עבודתו".

הקשר בין קצב מעבר הווידאו להצלחה בקרב

הטכנולוגיות האלה חשובות גם לרכב האוטונומי. "ברור שעם תחילת השימוש בכלי הרכב הללו יהיו גם תקלות, ואחד המענים לתקלה הוא לאפשר לבן אנוש להשתלט על הרכב מרחוק ולכוון אותו למקום מבטחים. כמובן, הוא יצטרך לראות את מה שרואה הרכב בזמן אמת וברזולוציה גבוהה. ערכנו מחקר שבו טייבנו את הדחיסה של תמונה כזאת על גבי תשתית סלולרית לא כל־כך טובה, והיה צריך להקדיש הרבה מחשבה לגבי איזה מידע חשוב ולא חשוב לאדם בסיטואציה כזאת".

ואם נחזור לזירה הצבאית, כאשר רובוטים ישדרו את שדה הקרב לחמ"ל, וחיילים יתפעלו אותם מרחוק, קצב מעבר הווידאו יוכל לקבוע את הצלחת התקיפה.

התחכום של טכנולוגיות הדחיסה עשוי להיות גם עקב אכילס שלה בתחום הפרת הפרטיות. היום תקשורת הווידאו היא מוצפנת, כך שגורם שרק קולט את המידע או אפילו הגורם שהסמכנו אותו להעביר את המידע לא אמור לדעת מה אנחנו רואים. אבל אם מנתחים פרטמטים שונים של הווידאו שעובר, למשל באילו שיטות הוא דחוס, ועד כמה, אפשר לגלות איזה סוג של תוכן רואה הצ ופה (למשל, אם זה פורנו).

"כך גורמים שרק מהווים אמצעי תעבורה לתוכן, ולא אמורים לדעת מה הוא, יכולים למכור את המידע לגורם שלישי כדי להתאים עבורכם את הפרסומות", אומר הדר. ביכולת הזאת ניתן להשתמש לטובה או לרעה.

עוד כתבות

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

האזעקות ברחבי הארץ נמשכות; הערכה בישראל: חמינאי חוסל

התרעות הופעלו ברחבי הארץ אחרי שיגורים מאיראן • פיצוצים בבסיס האמריקני בבחריין, וגם באבו דאבי • דיווח: התקיפות הישראליות מתמקדות במערך הטילים, האמריקאיות - בגרעין ובמשטר האיראני • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • הנשיא טראמפ בקריאה היסטורית לעם האיראני: "יש לכם הזדמנות שאסור לפספס" • עדכונים שוטפים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה