פרויקט ''שריקי הילס'' ביישוב צופים. בעיגול: חי שריקי / הדמיה: סנפשוט הדמיות, צילום: שריקי גרופ
הנדל"ן זורם במשפחה? חי שריקי, אח של עודד שריקי בעלי חברת "ארזי הנגב", גם הוא יזם נדל"ן, רק שהוא פועל מתחת לרדאר, ויחד עם חבר ילדותו קובי שריקי (שלא קשור למשפחה) הוא בעלים של חברת שריקי גרופ. החברה עוסקת ביזמות ובהתחדשות עירונית, בעיקר באזור השרון. בבעלותם גם תאגידי כוח־אדם של עובדים זרים שמועסקים באתרי הבנייה של קבלנים שונים ברחבי הארץ.
● השינוי שתבצע הלמ"ס ויקפיץ את מחירי הדירות
● התושבים בשכונת הארגזים בתל אביב יקבלו הטבה ששווה 1.5 מיליון שקל לפחות
"החברה קמה בסוף 2015, כשאני יצאתי מארזי הנגב (החברה שבבעלות עודד שריקי - ע.ד.ל) וקובי הגיע מחברת י.ח. דמרי. הוא שימש כמנכ"ל חברת כוח־האדם שלהם, ואנחנו רכשנו אותה יחד - וזו אחת מהזרועות שלנו בנוסף ליזמות והביצוע", מספר חי שריקי בראיון לגלובס.
כמה שנים אתם בענף הנדל"ן ואיפה אתם פעילים?
"התחלנו ב־2016 עם קרקע שרכשנו ביוקנעם לפרויקט של דירות דופלקס בשישה בניינים. לאחר מכן זכינו במכרז לפרויקט 'קדמת הדרים' בשכונת גבעת אשכול בצד המזרחי של כפר סבא. מדובר בפרויקט התחדשות עירונית רחב היקף שמסרנו את השלב השלישי שלו שכולל 120 יח"ד ובונים בו עוד 62 יח"ד. בשלב הבא נבנה 234 יח"ד במקום 64 ישנות וגם 1,500 מ"ר מסחר".
"אנחנו אוהבים שדברים זזים מהר יותר"
שריקי מספר על התמשכות ההליכים בפרויקטים של התחדשות עירונית: "אנחנו מקדמים התחדשות עירונית בכמה מקומות בארץ. בפתח תקווה אנחנו לקראת היתר לבניין ברחוב ברנדה עם 27 יח"ד. בבת ים אנחנו בשלבי תכנון של פרויקט שיכלול 300 יח"ד בפינוי־בינוי. במקביל אנחנו עם חתימות במתחמים מורכבים שהרשויות המקומיות איגדו בראשון לציון ובאשקלון שכוללים כמה יזמים בכל אחד. בפרויקטים הללו כנראה נמכור לחברות שם את החתימות שיש לנו. אנחנו אוהבים שדברים זזים מהר יותר.
"כיום אנחנו מקימים פרויקט ביישוב צופים במערב השומרון, ליד כוכב יאיר וצור יגאל - קרוב לכפר סבא. שם אנחנו בונים 167 יח"ד בשבעה בניינים מדורגים בני 7־9 קומות. הביצוע מהיר ונאכלס אותו בתוך שנה וחצי מיום קבלת ההיתר.
"זו פעם ראשונה שעושים בנייה רוויה ביישוב הזה. דירות ארבעה חדרים התחילו ב־2.1 מיליון שקל וחמישה חדרים ב־2.6 מיליון שקל. בחודש האחרון מכרנו 14 דירות בפרויקט".
שריקי מספר שהקרקע בצופים נרכשה במרץ 2022, בסכום של 120 מיליון שקל. רגע לפני עליית הריבית במשק שהייתה אפסית שנים רבות.
לא נבהלתם מהמימון?
"היו מכירות מוקדמות ממש בהתחלה אז זה עזר לנו. גם בנק הפועלים מלווה את הפרויקט והיום אנחנו כבר באכלוס. חלק מהבניינים מתאכלסים בחודש הקרוב והשאר עד ינואר 2025".
מי הם הרוכשים ביישוב מעבר לקו הירוק, ליד קלקיליה. הם לא חוששים?
"הרוכשים באים מאזור השרון, בעיקר כי יקר להם לקנות בכפר סבא או ברעננה ולכן הם באים לצופים. זה יישוב בלי מחסום צבאי בדרך אליו, והוא נמצא ממש חמש דקות מכביש 6.
"נכון שאנחנו מחוץ לקו הירוק, אבל המחיר מנצח והיישוב קהילתי מאוד. יש מיליון־מיליון וחצי שקל פער במחיר מכפר סבא וזה עשר דקות נסיעה משם. העניין הזה מביא קהל צעיר, שלא יכול לגור בעיר עם מחירים של 4 מיליון שקל וצפונה.
"במכירות אנחנו רואים שמגיעים שניים שלושה חברים צעירים עם משפחות, שבאו יחד לגור ביישוב. הם רוצים לקנות עכשיו, כי הם הבינו שתכף המחיר ישתולל כלפי מעלה. בנוסף ישנם רוכשים מהיישוב".
"אני מקווה שלא יחזרו לתלות בפלסטינים"
איך אתה רואה את מצב הענף, איפה אתם חושבים להתמקד?
"המשרדים שלנו אמנם בנתיבות, אבל אנחנו מתמקדים בעיקר באזור השרון. הזרוע הביצועית שלנו פעילה בשרון והפרויקטים נבנים על ידה ויותר קל להתמקד באזור אחד בצופים ובכפר סבא. אבל אנחנו לא שוללים מכרזים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). אנחנו בודקים את המכרזים ומשתתפים בחלקם. בתקופה שהמחירים השתוללו - ב־2021־2022 - ניסינו ולא הצלחנו לזכות במחירים האלה. במקביל המשכנו לקדם התחדשות עירונית".
יש לכם עוד עסקים?
"יש לנו שני תאגידי כוח־אדם שכוללים כ־1,000 עובדים זרים בענף הבנייה והם עובדים בחברות הגדולות, גם ארזי הנגב של עודד וגם חברות כמו דמרי, אביסרור ואחרות. העובדים שלנו בעיקר מסין וממולדובה, אבל בשנה האחרונה נכנסו עובדים גם מהודו ומסרילנקה. הרישיון שלנו בכוח־אדם הוא רק לעובדי בניין ג'1 ומעלה, למגורים - לא מתעסקים בתשתיות".
איך העובדים שהגיעו מהודו ומסרי לנקה?
"יש חבלי קליטה אבל הם משתלבים לא רע באתרי בנייה. יש לנו גם עובדים מאוזבקיסטן, ואנחנו עתידים לקבל כ־250 עובדים מסין, מאוזבקיסטן וממולדובה עד סוף השנה".
המחסור בעובדים בטח העלה את הרווחים שלכם בחברת כוח־האדם?
"מי שבנה על כוח־האדם הפלסטיני - עלויות הביצוע שלו עלו האופן משמעותית מאז שנאסרה הכניסה שלהם לישראל. הביקוש לעובדים זרים גבוה והמחירים עולים בהתאם. עובד סיני ממוצע מרוויח 900־1,000 שקל ביום, כאשר לפני המלחמה הוא היה מרוויח כ־650 שקל ביום.
"העובדים הסינים מתוחכמים והנתח הגדול של עליית המחיר הלכה אליהם. כמובן שגם אנחנו מרוויחים יותר, אבל הנתח הגדול הלך אליהם. אם היו מסירים חסמים והיו באים יותר עובדים זרים - זה היה נשאר במספרים שלפני המלחמה. אני מקווה שלא יחזרו לתלות בפלסטינים. המדינה צריכה שכל הביצוע יהיה עם עובדים זרים כי אי אפשר שכל בעיה במצב ביטחוני תסגור את אתרי הבנייה".
אם עובד זר לא עובד מספיק טוב, הוא חוזר למדינתו?
"נכון להיום, אף חברת כוח־אדם לא משחררת עובדים חזרה למדינה שלהם. גם אם העובד פחות מקצועי, יש מלא עבודות בבניין ועושים התאמות, אז הוא מנקה או עוזר לרצף".
זו הטענה שאנחנו שומעים, שהם בעיקר מנקים באתרים.
"זה לא נכון - זאת הכללה. אצלנו יש עובדים בתחום השלד מהודו והם השתלבו לא רע. יש קבוצות בארץ שהודים עושים פרויקטים מא' עד ת'".
ספר על המשפחה בנתיבות. למה אתם לא ממזגים את העסקים?
"אנחנו שבעה אחים שגדלנו יחד בנתיבות. ההורים שלנו עלו ממרוקו וחיו במושב ליד נתיבות ולאחר החתונה הם עברו לעיר. אני לא גר בנתיבות כי אשתי מאזור אשקלון, אבל משרדי החברה שלי בנתיבות.
"אני ועודד, כל אחד בנפרד בעסקים שלו, וכל אחד מסתכל על דברים אחרת. אנחנו חברים טובים וכל האחים בקשר מצוין. הכי כיף ככה שיש רק חברות, בלי לערב עם עסקים".
משהו לסיום?
"שתהיה אחדות בעם - זה מה שאנחנו מתפללים כולנו".