מכולות אורניום מועלות לספינה, בנמל בסנט פטרסבורג / צילום: ap, Dmitry Lovetsky
רוסיה הודיעה בשבוע שעבר על הגבלה "זמנית" של יצוא אורניום מועשר לארה"ב, במסגרת תגובה להחלטת ממשל ביידן במאי האחרון לאסור את יבוא האורניום הרוסי למדינה - בצל המלחמה באוקראינה. אולם, האיסור האמריקאי נועד להיכנס לתוקף במלואו רק בשנת 2028, זאת כיוון שארה"ב תלויה באופן משמעותי באורניום המועשר של רוסיה, בו היא משתמשת לצורך הפקת חשמל בתחנות כוח גרעיניות. כך, בשנה שעברה היווה האורניום הרוסי מקור ל־27% מהאורניום לצורכי חשמל בארה"ב.
● כותרות העיתונים | נשק ב-20 מיליארד דולר על הפרק: אחד הרגעים הגורליים של ישראל מתקרב
● אוקראינה התחילה להשתמש בטילים ארוכי-טווח. האם זה מאוחר מדי?
בעקבות המהלך, צפויה ארה"ב לפנות למקורות אחרים במקום רוסיה, כאשר האופציות עשויות למנות את קזחסטן, קנדה ואוזבקיסטן. אולם, לא מדובר במשימה פשוטה. ארה"ב היא צרכנית אורניום מועשר בהיקפים גדולים במיוחד בקנה מידה בינלאומי, ועל כן עליה למצוא גיבוי להיקף שרוסיה סיפקה לה עד כה. כך או אחרת, מדובר בטלטלה לשוק כולו.
אורניום מועשר הוא קריטי לארה"ב, כאשר אנרגיה גרעינית היוותה בשנת 2023 מקור לכ־9% מתצרוכת החשמל המקומית שלה. אולם, המהלך הרוסי לא צפוי לעורר מחסור מיידי בחשמל, שכן ארה"ב מייצרת אותו באמצעות מקורות מגוונים, כמו גז טבעי (כ־40%), פחם (כ־20%) ורוח (כ־10%). עם זאת, עבור מענה מיידי עד השלמת חוסר באורניום מועשר, היא עלולה לפנות לרכישת כמות פחם גדולה יותר - וכך להגביר את הזיהום מייצור החשמל.
גם 2.2 מיליארד דולר לא יעזרו
העשרת אורניום היא פעולה שבה מגבירים באופן משמעותי את שיעור האיזוטופ הבקיע - אורניום־235. עבור תחנת כוח גרעינית אזרחית שגרתית, נדרשת העשרה לשיעור 3%־5%. ארה"ב מפעילה כיום 93 יחידות ייצור גרעיניות, הרבה יותר מכל מדינה אחרת. לצורך ההשוואה, סין וצרפת מפעילות כל אחת 56 תחנות "בלבד".
ביוני האחרון הפנה ממשל ביידן 2.2 מיליארד דולר עבור תוכנית להרחבת תשתיות העשרת האורניום המקומיות של ארה"ב. אולם, גם התוכנית הזו עשויה שלא להספיק מול התלות הממושכת במקור הרוסי. השורשים של התהליך נטועים ב־1993, כאשר ארה"ב ורוסיה חתמו על הסכם HEU-LEU, שבמסגרתו נלקח אורניום מועשר לשיעורים צבאיים (85%-90%) מהתקופה הסובייטית, והומר לשיעורים נמוכים שמיועדים לתחנות כוח.
השימוש הממושך והנרחב באורניום המועשר הרוסי יצר תלות לא רק בקרב הגורמים הממלכתיים האמריקאיים, אלא גם בקרב חברות פרטיות. אחת מהן היא צנטרוס אנרג'י, שהיא יבואנית האורניום האמריקאית הגדולה ביותר. מצד אחד, צנטרוס היא מראשונות החברות האמריקאיות שפועלות להקמת מתקני העשרה מקומיים חדשים, אולם מנגד, היא קיבלה אישור להמשיך ביבוא האורניום המועשר ממוסקבה בשנה הבאה. החברה מתכננת לפנות לוושינגטון בבקשה להתרת המשך היבוא עד 2027.
30% מהתצרוכת של האיחוד האירופי
כעת יידרשו בממשל טראמפ השני לטפל בכמויות יבוא האורניום האמריקאי, שחוצות אף את חוקי ארה"ב עצמה. החוק האמריקאי מתיר לרכוש 476.5 טונות אורניום מועשר ב־2024, ומיועד לרדת באופן הדרגתי עוד לפני מימוש החלטת ממשל ביידן. אולם, לפי ארגון שמירת הסביבה הנורבגי "בלונה", מדי שנה רוכשת ארה"ב היקף שגדול פי 1.5, ובשנה שעברה למשל נחצה רף ה־700 טונות.
כך, לאחר שארה"ב מיהרה להשית סנקציות על מגזרי הנפט והגז הטבעי של רוסיה, היא שילמה בשנה שעברה כמיליארד דולר לתאגיד הממלכתי הרוסי לאנרגיה אטומית, רוסאטום. התאגיד מהווה גם מקור לכ־30% מהתצרוכת של מדינות האיחוד האירופי, שמשלמות לו מדי שנה כחצי מיליארד דולר. בסך הכל, מוסקבה הניבה ב־2023 יותר מ־4 מיליארד דולר ממכירות בתחום הגרעין למדינות מערביות, כרבע מכלל הכנסותיה.
האתגר העולמי הוא שהביקוש לאנרגיה גובר בשל כמה גורמים, כמו העלייה באיכות החיים וריבוי האוכלוסין - זאת לצד העובדה שבמדינות המערב שואפים להגיע לאפס פליטות פחמן נטו ב־2050. על כן, מדינות רבות מפנות את תשומן ליבן לייצור חשמל מאנרגיה גרעינית. לפי נתוני התאחדות הגרעין הבינלאומית, המדינות המובילות בייצור חשמל מאנרגיה גרעינית הן ארה"ב (772.2 טרה־וואט שעה), סין (395.4 טרה־וואט שעה) וצרפת (282.1 טרה־וואט שעה).
בה בעת, "המנוע" הגדול של השוק טמון בבייג'ינג. מבחינת מתקנים שבנייתם החלה ב־2023, סין ניצבת מקדימה עם חמישה מתקנים בהספק כולל של כ־6,245 מגה־וואט.
ועדיין, רוסיה היא שחקנית משמעותית בתחום. מכון המחקר הבריטי RUSI פרסם בשנה שעברה כי התאגיד הרוסי רוסאטום הניב ב־2022
הכנסות בסך 2.2 מיליארד דולר ממכירת מוצרי וחומרי אנרגיה גרעינית. מנכ"ל רוסאטום, אלכסניי ליחצ'וב, אמר לעיתון "איזבסטיה", כי היעד של החברה הוא שסך ההכנסות מעסקאות בינלאומיות יסתכם בתוך עשור ב־200 מיליארד דולר.