''תאונת מס'' / איור: Shutterstock
עו"ד (רו"ח) רחלי גוז־לביא היא שותפה מנהלת ושותפת מסים בכירה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות'. עו"ד יאיר אברהם הוא שותף מסים וליטיגציה במשרד
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של אישה לחייב את הגרוש שלה לשלם לה יותר מ־1.3 מיליון שקל עבור מסים ישראליים ואמריקאים שנגרמו לה בעקבות מכירת אחד הבתים שהיו בבעלותם המשותפת.
● אחרי 30 שנה: התושבים בשכונת הארגזים בת"א יקבלו הטבה ששווה 1.5 מיליון שקל לפחות
● דירה בב"ש נרכשה ב-620 אלף שקל ועברה שיפוץ. בכמה היא נמכרה?
ההחלטה התקבלה על בסיס הסכם ממון שקבע כי הבעל יישא בכל חבות מס שתיווצר בגין זכויותיה בנכסים. הבעל ניסה לטעון כי לא התחייב לשלם את המיסוי האמריקאי, אך בית המשפט פסק כי התחייבותו כוללת כל מיסוי, וקיבל את תביעת הגרושה נגדו.
עובדות המקרה: מדובר בזוג יהודי אזרחי ישראל וארה"ב שהיו בעלים של שני בתים באזור השרון. בני הזוג חתמו על הסכם ממון ב־2006 ונישאו בנישואים אזרחיים ב־2008. על רקע משבר ביחסים, הצדדים חתמו ב־2011 על הסכם ממון נוסף, אשר קבע גם הסדרים למקרה של פירוד.
לפי הסכם הממון השני, במקרה של גירושים האישה תקבל את חלקו של הבעל בבית המגורים, ובנוסף תקבל את חלקו בבית השני וגם תיהנה מדמי השכירות מאותו בית עד למכירתו. בכל הנוגע לשאלת המיסוי, ההסדר התייחס לשני הנכסים בצורה מאוחדת וקבע כי במקרה שבגין מכירת זכויות האישה תחול חבות כלשהי במס, הבעל יישא לבדו בכל סכום שבו האישה תחוב.
לאחר מכירת הבית הראשון ב־2013, הבעל שילם את מלוא המסים שהאישה חבה בהם בגין המכירה. ב־2019 נמכר הבית השני, והאישה דרשה מהבעל לשלם מס ישראלי ואמריקאי בסך 1.35 מיליון שקל, אך הוא סירב וטען כי הדרישה אינה מוצדקת, שכן האישה קיבלה נכסים בשווי של כ־16 מיליון שקל במהלך הנישואים.
לבעל יש אזרחות דואלית
האישה שילמה את המסים והגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. סגנית הנשיא השופטת מירה דהן דנה במחלוקת וקבעה כי לשון הסכם הממון השני והנסיבות הכוללות מלמדות כי הבעל התחייב לשאת בכל מס שיוטל בגין מכירת הבתים, וכי בהליך שלפניה הבעל מנסה לחמוק מהתחייבותו זו.
ההחלטה: בית המשפט דחה את טענת הבעל כי המס האמריקאי אינו נחשב בתוך ההתחייבות בהסכם שנעשה בישראל. בהתאם לשיטת המס בארה"ב, כל אדם בעל אזרחות אמריקאית נחשב כתושב ארה"ב לצורכי מס. נקבע כי הבעל, שהיה במועד הרלוונטי בעל אזרחות דואלית ישראלית־אמריקאית, ידע שיש עליו חובת מס גם בארה"ב.
בהמשך, בית המשפט דן בטענות הבעל, לפיהן האישה לא נשאה במלוא המסים שתבעה ממנו. ראשית, הבעל טען כי האישה קיבלה זיכוי בגין המס ששילמה בארה"ב כמקדמה בסך 190 אלף דולר, ולכן לא שילמה את מלוא הסכום שתבעה ממנו.
בית המשפט דחה טענה זו בעיקרה וקבע כי רק סכום הזיכוי הצפוי לאישה, בסך 26 אלף דולר, יוחזק בנאמנות אצל עורך דינה, ובמידת הצורך יוחזר לבעל, כולו או חלקו, בהתאם לסכום הזיכוי שהאישה תקבל בפועל.
שנית, הבעל טען כי ניכוי הוצאות הפחת מהכנסות השכירות על־ידי האישה הגדיל את המס החייב בגין המכירה. גם טענה זו נדחתה, שכן בהתאם לחוק בארה"ב, היה על האישה להפחית את הוצאות הפחת מעלות הנכס (באופן שמביא להגדלה של סכום המס, המחושב לפי הפער בין מחיר העלות למחיר המכירה), כך שהתנהלות האישה לא היא שגרמה להגדלת המס החייב בגין המכירה.
לסיכום, בית המשפט קיבל את תביעת האישה וחייב את הבעל בהוצאות משפט ושכר־טרחת עורכי דין.
משמעות: פסק הדין מדגיש את מורכבות מיסוי הנדל"ן בעסקאות בינלאומיות, במיוחד עבור בעלי אזרחות כפולה המחויבים במסים בשתי מדינות. במקרה זה, עסקת הנדל"ן הובילה מבחינת הבעל לתאונת מס בהיקף של למעלה ממיליון שקל בשל חבות מס בארה"ב שהוא נטל על עצמו בהסכם הממון, ללא יכולת שליטה על מאפייני המיסוי.
המקרה ממחיש את הצורך בליווי מקצועי בתכנון עסקאות נדל"ן ובניסוח הסכמי ממון ברורים, המותאמים למיסוי בינלאומי, כדי למנוע מחלוקות יקרות ונזקים כספיים כבדים.
תמ"ש 24343-09-20