יחסים מסוכנים / עיבוד: Shutterstock
זו אולי מערכת היחסים החשובה ביותר בעולם כיום. בינואר הקרוב, כשהנשיא הנבחר של ארה"ב דונלד טראמפ ייכנס לבית הלבן, כל העיניים יהיו נשואות לדרך שבה יתנהלו היחסים בינו לבין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. בכהונה הראשונה של טראמפ הנושא עמד במרכז חקירה של ה־FBI בנוגע לקנוניה אפשרית בין הצדדים, עם דיווחים על "קומפרומט" (חומר מפליל) רוסי מצד אחד, שבחים הדדיים מנגד ושיחות בארבע עיניים שאף אחד עדיין לא יודע מה נאמר בהן. אך התשובה לשאלה כיצד השניים יתנהלו ביניהם בכהונה השנייה - עם מלחמה פעילה באוקראינה ועימות בין-גושי מתעצם - עשויה להשפיע על שלום העולם אפילו עוד יותר מבעבר.
● פרשנות | הפוליטיקה האמריקאית, עם עותק של התנ"ך
● ראיון | שגריר אוקראינה בישראל: "יש לנו את אותו האויב"
● WSJ | אפל הימרה בענק. טים קוק מסביר למה זה ישתלם
חלק גדול מהשאלות נוגע לאופיים של שני המנהיגים. פוטין (72), לפי הדיווחים, התבודד במהלך מגפת הקורונה, קרא הרבה, הקיף עצמו במלחכי פנכה ושכנע את עצמו כי תפקידו ההיסטורי הוא להשתלט מחדש על אוקראינה, חזון שאותו הציג שנים קודם לכן. כמעט שלוש שנים אחרי הפלישה הרוסית, ואחרי 150-100 אלף הרוגים ופצועים לצבא הרוסי לפי הערכות, הוא עדיין שולח חיילים לחזית. טראמפ (78), מנגד, מגיע לסיבוב השני כנשיא כשהוא עוד יותר בטוח בעצמו מאשר בראשון, אחרי שהשלים קאמבק פוליטי. חופשי מחקירות ומזוכה בעיני עצמו מעבירות כמו תשלום דמי שתיקה ליצאנית - הוא נבחר בתחילת החודש ברוב שהביס את התחזיות.
עד כה השניים נפגשו באופן אישי לפחות שש פעמים. הפעם הראשונה הייתה ב-2017 בגרמניה, בפסגת G20 שאירחה הקנצלרית דאז אנגלה מרקל. כל מנהיגי הכלכלות המובילות ראו בה כיצד לקראת סוף ארוחת הערב טראמפ לקח כיסא והתיישב לצד פוטין, כאשר רק המתורגמן הרוסי משמש את שני הצדדים, בניגוד למקובל. הפגישה ביניהם נמשכה יותר משעה.
לאחר מכן היו פגישות בפורומים דומים בבואנוס איירס ובווייטנאם וכמובן הפסגה הבילטרלית בין שני המנהיגים בהלסינקי ב-2018. בסופה התקיימה מסיבת עיתונאים יוצאת דופן שבה טראמפ הטיל ספק בהערכות של אנשי המודיעין שלו עצמו לגבי התערבות של רוסיה בבחירות בארה"ב, וחלק שבחים לפוטין. "הנשיא פוטין אומר שרוסיה לא התערבה, ואין לי סיבה להאמין שהיא עשתה זאת", אמר אז.
"הוא הנשיא היחיד שקיים פגישת אחד-על-אחד עם ולדימיר פוטין, ואז אמר לכל העולם שהוא מאמין לפוטין יותר מאשר למודיעין של ארצו", אמר ראש ה־FBI לשעבר אנדרו מקייב בראיון למגזין פוריין פוליסי שהתפרסם בחודש שעבר. כמו רבים אחרים ממערכת אכיפת החוק, גם מקייב התראיין בהרחבה בשבועות שלפני הבחירות בארה"ב, בניסיון לשרטט את הנתיב שעליו יעלו יחסי רוסיה־ארה"ב בכהונה שנייה אפשרית. במידה רבה הוא ואחרים עדיין לא התגברו על הטראומה של הכהונה הראשונה, כשהחקירה המיוחדת שהובילו הסתיימה בלי האשמות ברורות כלפי טראמפ עצמו, והסתפקה בהאשמת רוסיה בהתערבות בוטה בבחירות, בשיתוף פעולה בין אנשי הקמפיין של טראמפ לבין גורמים רוסיים ובעדויות שקר בעניין.
טראמפ רוצה עסקה
כעת, כאשר רוסיה במלחמה עם אוקראינה, עם ברית הגנה הדדית שנחתמה עם צפון קוריאה וברית שיתוף פעולה צבאי עם טהרן, היחסים שטראמפ ניסה לכונן עם הדיקטטור הצפון קוריאני קים ג'ונג-און ועם זה הרוסי ולדימיר פוטין שבים לעמוד במרכז העניינים.
אך בניגוד לעבר, כאשר סוגיות של ריגול, אנרגיה וצמצום נשק גרעיני היו בלב המגעים, כעת הנושא המשמעותי ביותר בין המדינות הוא אוקראינה. טראמפ ומקורביו הבטיחו כי הוא ישים קץ למלחמה "אפילו לפני" שהוא נכנס למשרד הסגלגל ב-20 בינואר הקרוב.
ארה"ב היא המממנת והמחמשת הגדולה ביותר של קייב. ללא עזרה ממנה אוקראינה תקרוס מבחינה צבאית וכלכלית. האיחוד האירופי יכול אולי לערוב לחובותיה ולתמוך בה פיננסית, אבל אף אחד מלבד האמריקאים לא יכול לספק לה את כלי הנשק שהיא צריכה כדי לנצח בקרב.
מאחורי הקלעים כלי התקשורת מדווחים כי מה שמקורבי טראמפ מציעים הוא הפסקת אש ושליטה רוסית ב-20% מאוקראינה שנכבשו עד כה. במקביל היא תתחייב לא להצטרף לנאט"ו למשך עשורים וגם תכיר בשייכות של חצי האי קרים לרוסיה. לפוטין זה בוודאי יכול להישמע כפתרון טוב. טראמפ, שמנסה שוב ושוב להצטייר כ"אמן העסקה", עדיין לא דיבר בפומבי על תוכניתו.
מה שתורם לאווירת החשד הכללית בנושא הוא ספר שיצא בספטמבר האחרו וכתב העיתונאי האמריקאי הוותיק בוב וודוורד. הוא כתב בו כי טראמפ ופוטין שוחחו ביניהם לפחות שבע פעמים מאז שהנשיא האמריקאי פרש לאחוזתו במאר-א-לאגו. על מה היה לשניים לדבר, בתקופה שבה טראמפ היה חשוד בסדרת פרשות פליליות, מוקצה מהחיים הפוליטיים, לעתים לא פופולרי במפלגתו שלו ורוטן על העולם כולו? לפחות באחת השיחות, לפי הדיווח של וודוורד, עוזר קרוב של טראמפ התבקש לעזוב את החדר "כדי שנוכל לדבר בפרטיות". חבר קונגרס מקורב לטראמפ אמר לעיתונאי כי הוא לא דיבר רעות על פוטין במהלך כל השנים הללו. "הוא כל הזמן ניסה ליצור קשר ולא אמר שום דבר רע עליו, אותי זה הדאיג", אמר.
טראמפ הבהיר בראיון לבלומברג בנושא כי אינו מאשר או מכחיש את הדיווחים הללו. "אני לא מעוניין להגיב על כך, אבל אם הייתי (בקשר טלפוני) הרי שזה דבר חכם לעשות. אני ידידותי, ואם אני יכול לקיים מערכת יחסים עם אנשים, הרי שזה דבר חיובי - ולא שלילי - במונחים של המדינה". לפי דיווחים אחרים, אחד מסמלי הידידות הללו היו בדיקות לאבחון קורונה שטראמפ והבית הלבן שיגרו באופן אישי לנשיא הרוסי בשנת 2020. במהלך קמפיין הבחירות הקפיד טראמפ לכנות את פוטין "חכם" ו"קשוח", מרחק רב מהגדרותיו של ביידן: "רוצח" ו"פושע מלחמה", בין השאר.
אין משאבים לחקר האמת
לטראמפ הייתה מערכת יחסים ענפה עם אוליגרכים רוסים בזמנו, הרבה לפני שרץ לנשיאות. החקירה של התובע המיוחד רוברט מולר, שמונה כדי לבדוק את הטענות לקנוניה משותפת של הרוסים ושל קמפיין טראמפ בבחירות 2016, מצאה 14 מקרים שבהם היה קשר ישיר בין גורמים רוסיים למקורבים לטראמפ, כולל לבתו איוונקה, סביב עניינים עסקיים. כאמור, בכהונה הראשונה שלו זה היה הנושא העיקרי שקידמו היריבים הדמוקרטים.
מולר מונה כבר ב-2017 לחקור את העניין. אחרי 22 חודשים של חקירה הדוח המסכם לא מצא מספיק עדויות להצדיק כתבי אישום פליליים סביב החשד שהקמפיין של טראמפ תיאם עם מוסקבה פעילויות שנועדו להבטיח את ניצחונו, או שהרוסים סייעו לפריצה לשרתי הקמפיין של יריבתו דאז הילרי קלינטון. החוקרים אמרו, עם זאת, שהתמונה שהתבררה להם הייתה מורכבת. כמה בכירים בקמפיין הורשעו בעדויות שקר, או בעבירות אחרות, על רקע ניסיון הטיוח של קשרים כלשהם.
ברקע הדברים היה גם מה שכונה בתקשורת "תיק סטיל", טענות של איש ביון בריטי לשעבר בשם כריסטופר סטיל, שלפיהן הקרמלין החזיק בתיק חשאי המתעד מעללים מיניים של טראמפ במוסקבה, ומשתמש בו כדי לסחוט אותו. ההאשמות בתיק הזה הופרכו במהלך השנים, והאמינות שניתנה בתחילה לסטיל התנפצה. בינתיים כמעט כל מי שהיה מעורב בחקירה האמריקאית פרסם ספר עליה. דעת הקונצנזוס היא שלא היו מספיק משאבים להגיע לחקר האמת המלאה, ושהמנדט היה מוגבל בזמן. כעת, כאשר טראמפ שב לשלטון והוא שממנה את אנשי החוק, רבים ממי שהיו מעורבים אז בחקירה - אם לא פרשו - חוששים לעתידם המקצועי.
ובינתיים מערכת היחסים בין טראמפ לפוטין ממשיכה להתקדם. מאז הבחירות לפני כשבועיים השניים שוחחו לפחות פעם אחת בטלפון, לפי דיווחי התקשורת האמריקאית. הקרמלין מכחיש זאת. "טראמפ ייעץ לנשיא הרוסי שלא להסלים את המלחמה באוקראינה, וציין באוזניו את הנוכחות הצבאית הגדולה של וושינגטון באירופה", אמר מקור בצד האמריקאי לוושינגטון פוסט. עוד דווח כי טראמפ אמר לפוטין שהוא מעוניין לקיים שיחות טלפון נוספות עמו כדי לדון "על פתרון למלחמה באוקראינה בקרוב".
מהצד הרוסי, הרי שפוטין כינה את טראמפ אחרי הבחירות כ"אמיץ", והתייחס לדרך שבה התמודד עם ניסיון ההתנקשות בו. "ההתנהגות שלו ברגע שבו ניסו להתנקש בחייו השאירה עליי רושם טוב. התברר שהוא אדם אמיץ". באופן כללי יותר יש מי שראו חשיבות רבה יותר בדברים האחרים שאמר: "(לטראמפ) יש את הרצון לשקם את היחסים עם רוסיה, לסיים את המשבר האוקראיני, ולדעתי יש להעניק לכך תשומת לב".
איתותים מוושינגטון
המהלך הבא שנבחן כעת ביחסים המתהווים בין המדינות ובין האישים נוגע למינויים בממשל טראמפ ההולך ונבנה. בתחילה היה נראה כאילו טראמפ לא מהסס למנות "ניצים" אנטי-רוסיים, כמו המועמד לתפקיד שר ההגנה פיט הגסת'. החייל לשעבר ומגיש רשת פוקס בהווה, קרא לנשיא הרוסי "פושע מלחמה", והביע תמיכה באוקראינה בתחילת המלחמה. ברוסיה לא קיבלו באופן חיובי את המינוי הזה, שהתקבל גם במערכת האמריקאית בהרמת גבות בשל החוסר בניסיון ביטחוני.
תומאס ייגר, מאוניברסיטת קלן, אמר לתקשורת הגרמנית כי המינוי של "נץ ביטחוני" כלפי רוסיה ללא ניסיון צבאי הוא בהחלט מפתיע מצד ממשל טראמפ. לכך התווספו המינוי של מייקל וולץ לתפקיד היועץ לביטחון לאומי ומרקו רוביו לתפקיד שר החוץ. שלושתם התבטאו בביקורתיות כלפי רוסיה והפלישה שלה לאוקראינה.
מנגד נמצאים המינויים של האחראית על המודיעין והתובע הכללי, חבר הקונגרס השנוי במחלוקת מאט גייטס מפלורידה, שנחשד בעבירות מין ונחשב למפיץ תיאוריות קונספירציה. אלה נראים כאצבע בעין לכל מי שחשד כי הייתה קנוניה רוסית, וכניסיון להבטיח ששום דבר בהקשר הזה לא ייחקר יותר בעתיד. לתפקיד הממונה על המודיעין, שאחראית על כל 18 סוכנויות המודיעין האמריקאית - שמטרת-העל שלהן כבר עשורים היא רוסיה - מונתה טולסי גבראד, אוהדת פוטין במשרה מלאה.
גבארד הייתה חברת קונגרס מהוואי ש"ערקה" מהדמוקרטים לרפובליקנים ואחד הקולות הבולטים ביותר בעד רוסיה במערכת הפוליטית האמריקאית. היא אפילו נפגשה עם הרודן הסורי בשאר אל-אסד והגנה עליו מפני ההאשמות (המוכחות היטב) שלפיהן השתמש בנשק כימי נגד אוכלוסייה אזרחית. היא גם כינתה את ההתנקשות האמריקאית בקאסם סולמינאי האיראני כ"צעד בלתי־חוקתי". גבארד אף צייצה בעד רוסיה אחרי פלישתה לאוקראינה, אימצה בשתי ידיים את תיאוריית הקונספירציה הרוסית על "מעבדות חימוש ביולוגי" שמפעילה ארה"ב באוקראינה והאשימה את ממשל בייידן בניסיון "להפיל" את משטר פוטין. אפילו בתוך מפלגתה הואשמה ב"ציטוט תעמולה רוסית".
ההלם בקהילת המודיעין האמריקאית, זו שהזהירה מקנוניה רוסית, זו שמצאה עדויות לכך שהרוסים "התערבו בגסות" בבחירות ב-2016, הוא עצום. "המלחמה הזאת והסבל הכרוך בה היו יכולים להימנע אם ממשל ביידן ונאט"ו היו פשוט מכירים בדאגות הביטחוניות הלגטימיות של רוסיה", כתבה אחרי הפלישה הרוסית.
יתרה מכך, מי שבישר לאומה האמריקאית על המינוי היה לא אחר מאשר רוג'ר סטון, לוביסט ודמות צללים בפוליטיקה האמריקאית. על סטון נגזרו שלוש שנות מאסר על רקע אי־סדרים שנמצאו בקמפיין של טראמפ וסביב חקירת הקשרים שלו לרוסיה ועדות שקר לקונגרס. המינוי והדרך שבה הוכרז היו נראים כמו מסר ברור ומהדהד מהנשיא הנבחר.
מן הצד השני, גם ההחלטה של הנשיא המכהן ג'ו ביידן לאשר לאוקראינה לתקוף בעומק רוסיה בעזרת טילי ATACMS מתקדמים יכולה לשנות את הדינמיקה שבין רוסיה לארה"ב ולהגביר משמעותית את המתיחות. דובר הקרמלין דמטרי פסקוב האשים השבוע את "הממשל היוצא בארה"ב" שהוא "שופך דלק למדורה ומנסה ללבות את המתחים סביב העימות הנוכחי".
שאלה קיומית לאירופה
מי שעוקבים בעניין הרב ביותר אחר היחסים בין נשיא ארה"ב הנבחר לבין נשיא רוסיה הם דווקא האירופאים. המלחמה באוקראינה מאיימת בעיקר על מדינות היבשת הישנה. העובדה כי צבאות מערב אירופה פשוט אינם מוכנים ליום שבו טנקים רוסיים יאיימו על הגבול המזרחי של אירופה, ותלויים לחלוטין בהרתעה האמריקאית, הופכת את מערכת היחסים הזאת לשאלה קיומית בעבורם. זו הסיבה שבגרמניה, למשל, התייחסו בהתלהבות למינוי של רוביו - שיזם ב-2023 חוק האוסר על נשיאים אמריקאים לפרוש מנאט"ו ללא אישור של הקונגרס. "הזדמנות נוספת ליחסים הטרנס־אטלנטיים", כתב העיתון הגרמני FAZ על המינוי. וזו הסיבה שמקווים כי מינויה של גבארד ייתקל בקשיים.
נכון לעכשיו הדינמיקה של היחסים בין המנהיגים גורמת לצד הרוסי לנסות ולצבור כמה שיותר הישגים לקראת אפשרות שהאמריקאים בהובלת טראמפ ידחפו לקיים שיחות במטרה לסיים את המלחמה. "הקרמלין יראה בגישה של טראמפ וברצון שלו לגבש עסקאות הזדמנות בעבורו", נכתב בוול סטריט ג'ורנל השבוע. עם זאת, העיתון העיד שלמרות השבחים ההדדיים, השיחות החשאיות והאינטרסים המשותפים, ארה"ב ורוסיה - טראמפ ופוטין למעשה - לא הצליחו להגיע להסכמות בכהונה הראשונה של טראמפ על שורה של סוגיות כמו צמצום נשק גרעיני. הפעם, כשהשלום באירופה ועצמאות אוקראינה ניצבים על הכף, רבים מקווים כי הדבר ישתנה.