שר הביטחון לשעבר יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו | צילומים: מארק ישראל סלם ("ג'רוזלם פוסט), AP; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הדיווחים על צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון לשעבר יואב גלנט כבשו בתוך דקות בודדות את הכותרות של כלי התקשורת הבינלאומיים, ובמיוחד האירופיים. כמעט כולם הציגו את תמונתו של ראש הממשלה נתניהו, תחת הכותרת לפיה "בית הדין בהאג הוציא צו מעצר לראש ממשלת ישראל". חלקם הקפידו לדווח כי צו מעצר הוצא גם נגד מנהיג חמאס מוחמד דף, שלפי הודעה ישראלית כבר חוסל אך אין ודאות בנושא.
● שאלות ותשובות | מה קובעת ההחלטה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ומה ההשלכות המעשיות שלה?
● כותרות העיתונים בעולם | המדינה שמגנה את ישראל אבל רוכשת ממנה נשק במיליארד אירו
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | אחרי שאיבדה יותר מ-3,500 טנקים, ברוסיה מצאו פתרון יצירתי
החלטת בית הדין מחזקת משמעותית את מי שטוענים כי ישראל מבצעת פשעי מלחמה ברצועת עזה, וקוראים לנתק איתה קשרים דיפלומטיים, להשעות מכירות נשק ולהחרים את המדינה. בית הדין הפלילי הבינלאומי, שהוציא בעבר צווי מעצר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, לנשיא סודאן עומאר אל באשיר ולמנהיגים אפריקאים, מעניק למעשה לטענה הזו גושפנקא רשמית, ברמה הגבוהה ביותר. וכך, ההסתייגות כי מדובר ב"יסוד סביר" לחשדות הולכת לאיבוד.
שורת מדינות אירופיות, ביניהן בריטניה וגרמניה, הודיעו בעבר כי יכבדו את הפסיקה של חבר השופטים המקדמי, אם יוציא צווי מעצר. הולנד וצרפת הודיעו היום כי גם הן יעשו זאת. המשמעות היא כי נתניהו וגלנט לא יקבלו "חסינות" מצד המדינות הללו אם יבקרו בהן. זו הפעם הראשונה שמנהיגי מדינה דמוקרטית ניצבים בפני צווי מעצר של בית הדין, שבו חברות 123 מדינות.
בין ההשלכות: קשיים ביצוא נשק לישראל
להחלטה עשויות להיות כמה השלכות מיידיות: האחת היא צמצום משמעותי של האפשרות של שני הפוליטיקאים הישראלים לנסוע למדינות החתומות על אמנת רומא, שמכוחה פועל בית הדין הפלילי הבינלאומי. 123 מדינות חתומות עליה, ארה"ב וישראל אינן ביניהן, אולם מדינות חתומות עשויות אף למנוע מעבר של השניים בשטח האווירי שלהן. גרמניה, שהביעה ביקורת על הבקשה לצווי מעצר ואמרה כי אין לבית הדין סמכות להוציא אותם משום שישראל אינה חתומה על אמנת רומא, הבהירה בעבר כי תכבד את החלטות בית הדין.
ייתכן כי משמעות מרחיקת לכת יותר תהיה קשיים ביצוא נשק לישראל, בשל החשש (שכעת קיבל צידוק משפטי רם-דרג) כי הוא ישמש ל"פשעי מלחמה", כפי שהרכב השופטים בהאג קבע שמתבצעים בעזה.
גרמניה, המספקת כ-30% מהציוד הביטחוני הישראלי היא אחת המדינות הבודדות שטרם הטילו אמברגו נשק על ישראל. הצד הישראלי, לפי דיווחים בתקשורת הגרמנית, סיפק בחודשים האחרונים "מכתב התחייבות" שבו נכתב כי הנשק הגרמני לא ישמש בפעילות העוברת על החוק הבינלאומי, אולם ייתכן כי הפסיקה בהאג היום תחליש את הקייס המשפטי של ממשלת גרמניה, אם ארגונים פרו-פלסטינים יעתרו לבתי משפט בנושא זה, כפי שעשו בעבר.
בבריטניה, שבה מתנהל כל העת מאבק משפטי נגד יצוא נשק לישראל, ההחלטה צפויה לחזק את מי שעותרים נגד החלטת הממשלה לאסור רק כמה עשרות רשיונות יצוא, ולהמשיך לאפשר יצוא של חלקי מטוסים ל-F-35 בין היתר. הממשלה הנוכחית שינתה כיוון באופן משמעותי לעומת הממשלה השמרנית הקודמת, ומשכה את התנגדותה להוצאת צווי המעצר. ראש הממשלה קיר סטארמר, שהיה מעורב במשפט בינלאומי בהאג בבית הדין ליגוסלביה לשעבר, אמר כי החוק הבינלאומי שאוכף בית הדין הוא אחד מהעקרונות החשובים ביותר לבריטניה.
מדינות אירופיות אחרות, כמו הונגריה, הודיעו בעבר כי הן שוקלות לעזוב את ה-ICC אם יוציא צווי מעצר נגד הבכירים הישראלים. הונגריה אף הודיעה במאי האחרון כי לא תאכוף את צו המעצר אם שני הבכירים יבקרו בה. ראש הממשלה ההונגרי ויקטור אורבן אמר כי למרות שהמדינה חתומה על אמנת רומא, היא לא "אישררה" את התנאים הכתובים בה כחלק מהחוקה. כשעתיים אחרי ההודעה, עדיין אין תגובות רשמיות מרוב בירות אירופה.