נתב''ג. משבר תעופה חמור / צילום: טלי בוגדנובסקי
עיכוב בשינויי חקיקה, התייקרות ביטוחים, סירוב הממשלה לפקח על המחירים וטענות על אנטישמיות ועל מחדל דיפלומטי; אלו הן רק חלק מהסיבות שהובילו את ישראל למשבר התעופה הגדול בתולדותיה, ולמצב שבו גם יותר משנה לאחר פרוץ המלחמה, טסות אליה פחות מ-20 חברות, ומתוכן ארבע ישראליות.
● המספרים של אל על חשפו: הקווים הכי משתלמים ובכמה עלתה ההכנסה מנוסע?
● החברות הישראליות קיבלו אישור להפעיל טיסות ישירות לניו יורק, אבל יש להן תנאי
כל זאת על רקע פרסום הדוחות הכספיים של חברות התעופה השבוע, שמספקים הצצה לרווחי השיא שלהן; וגם על רקע טענתה של עורכת הדין של חברות התעופה הזרות, שטוענת שאם תתבצע חקיקה שתואמת את דרישות לקוחותיה, לפחות חמש מהן יחזרו לארץ, אך מסרבת להגיד מי הן. איך כל זה מתחבר? גלובס צולל לכאוס בשמי המדינה.
החוק יחזיר חברות?
השבוע, יותר מ-13 חודשים לתחילת המלחמה, סוף-סוף התכנסה ועדת הכלכלה בכנסת כדי להכין את תיקוני החקיקה בחוק שירותי התעופה (המכונה "חוק טיבי") לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. במשרד התחבורה גררו רגליים, החוק הממשלתי עוכב, הגיע סוף סוף לוועדה, ואז יכול היה הציבור להיחשף ולו במקצת למערכת האינטרסים הסבוכה, לספינים של הלוביסטים וללחצים של הפוליטיקאים, סביב הענף שנמצא במשבר החמור בתולדות המדינה, שבמסגרתו ישראל נתונה במצב שבו טיסות מבוטלות ברגע האחרון ומתייקרות בעשרות אחוזים, ואזרחי המדינה אינם יכולים לצאת ולהיכנס משעריה האוויריים כבעבר.
החוק נועד להגן על הנוסעים הישראלים במקרים של ביטולי טיסות, כך שאם טיסה בוטלה בהתראה של פחות מ-14 יום, הנוסע זכאי לקבל לינה על חשבון חברת התעופה, החזר כספי של הטיסה או טיסה חלופית, וכן פיצוי שקבוע בתקנות, שנע בין 1,440 ל-3,460 שקלים. אומנם בחוק ישנה הגנה לחברות, בדמות כוח עליון שמחייב ביטול טיסה ופוטר אותן מפיצוי, אבל בעקבות פרשנויות שונות של בתי המשפט, נוצרה אי-ודאות משפטית, שמרתיעה רבות מהחברות לפעול בישראל.
במסגרת התיקון המוצע, שהתעכב חודשים, מציעה הממשלה להגביל את סידור הלינה במדינה זרה, לעד יומיים מביטול הטיסה, מוצע להסמיך את שרת התחבורה לבטל את הזכאות של הנוסע לפיצוי, או לקצר את תקופת ההודעה המוקדמת על ביטול הטיסה, וכל אלו מעת שהוכרז על מצב מיוחד בענף התעופה. במסגרת ההצעה, מתחילת המלחמה ועד לסוף חודש נובמבר בשנה שעברה תבוטל לחלוטין חובת הפיצוי, והתקופה מחודש דצמבר בשנה שעברה ועד לחודש פברואר השנה תוגדר כ"שגרת מלחמה", שבה תקופת ההודעה המוקדמת תקוצר מ-14 ימים לשלושה ימים בלבד.
ואולם, לחברות התעופה הזרות התיקון בחוק אינו מספיק. כ-15 חברות זרות מיוצגות על ידי עו"ד שירלי קציר, שותפה וראש מחלקת תעופה, תיירות ומלונאות בפישר (FBC). בניגוד לעקרון השקיפות שלפיו מתקיימים הדיונים בוועדות הכנסת, מלבד בריטיש איירווייז, ובשל חיסיון משפטי, סירבה קציר לפרט בפני ועדת הכלכלה מי הן החברות שדורשות פטור מחובת הפיצוי לנוסעים גם לאחר סוף פברואר ועד לסיום המלחמה, והגבלה בחובת המימון של טיסה חלופית, משום שהן נדרשות לדבריהן לרכוש טיסות חלופיות של חברות ישראליות במחירים גבוהים יותר. חברת רינאייר, אשר יוצגה על ידי עו"ד אייל דורון ממשרד ש. הורוביץ, הודיעה כי היא דורשת לבטל לחלוטין את חובת מימון הטיסה החלופית.
קציר טענה בדיון בוועדה השבוע, שחמש חברות יחזרו לישראל אם החוק יותאם לדרישותיהן. היא סירבה כאמור לפרט, וזאת למרות הפצרות יועמ"ש הוועדה. היו"ר לא חייב אותה להסביר את מי היא מייצגת ומיהן החברות שלכאורה יחזרו. בכל אופן, רינאייר טוענת שסך עלויות הפיצוי בישראל הגיעו ל-3.8 מיליון אירו.
לא כולם מסכימים ששינוי החוק הוא שיחזיר את החברות הזרות לישראל. בכיר בחברת תעופה אירופית, שלא תשוב בקרוב לישראל, ציין בפני גלובס כי "כולם מדברים על חוק שירותי תעופה, וזה משהו שיכול להקל, אבל אני לא חושב שזאת הסיבה העיקרית שחברות תעופה אינן טסות לפה. הסבירו לנו למה השדה בטוח יחסית לפעילות, אבל מדובר במלחמה. אני מתקשה לראות מה הממשלה יכולה לעשות, אבל אין ספק שהיא לא עושה דבר", אמר. גם בממשלה טוענים שאומנם המצב החוקי מלא בלקונות, כתוצאה מהמצב השונה שכופה המלחמה, אלא שהקווים לישראל משתלמים ורווחיים מאוד.
אולי הביטוחים יעזרו?
במהלך הדיון דרש יו"ר הוועדה להעניק לחברות הזרות את אותו כיסוי ביטוחי שהיא מעניקה לישראליות. המוצר הביטוחי שניתן לחברות ישראליות מגן מפני התרסקות מטוס בשל המצב הביטחוני בכיסוי של 6 מיליארד שקל על מטוסים שאינם חכורים. "אני מבקש מכל משרדי הממשלה לעשות את עבודתכם, אתם לא רואים מה קרה עם מחירי הטיסות? לא רק שהם גבוהים אלא שאנשים תקועים בחו"ל והצרכן נפגע", הטיח יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן בנציגי משרדי התחבורה והאוצר בהקשר זה.
אלא שגורמים בענף מסבירים שקיימת שונות מהותית בין החברות הזרות לישראליות. בעוד שלחברות הזרות הביטוח אומנם התייקר, לעיתים בצורה משמעותית, החברות הישראליות נותרו ללא ביטוחים כלל. לכן, המדינה נכנסה בנעלי חברות הביטוח. עלות הרחבת הכיסוי הביטוחי מוערכת במאות מיליוני שקלים, ולפי רשות התעופה האזרחית, היא לא תביא לישראל את החברות הזרות.
חששות הצוותים הזרים
הטייסים והצוותים הזרים חוששים לטוס לישראל. עו"ד קציר, המייצגת את החברות הזרות וביניהן בריטיש איירווייז, טענה בדיון כי נמצא לכך פתרון: "החברה לוקחת צוות מאנגליה ומורידה אותו בלרנקה בקפריסין, שם הצוות הבריטי יורד ועולה צוות מקפריסין שטס לישראל וחוזר חזרה ללרנקה. הם לא רוצים לישון בישראל".
נציג רשות התעופה האזרחית התפרץ והטיח: "בריטיש לא טסה לישראל חודשים, על מה את מדברת?", וגם יועמ"ש הוועדה הזכיר ש"גם במתכונת זו בריטיש כלל לא פועלת".
"אם תשאל מנכ"ל של חברת תעופה זרה מה יביא אותו לפה הוא יגיד לך תשובה אחת - סיום המלחמה", אומר גורם בכיר בענף התעופה. "אם אתה טייס זר, היית מגיע לפה? נפל טיל ברמת גן. איזה בן אדם נורמלי, שפוי, שאין לו קשר למקום הזה וחי במדינה דמוקרטית, ירצה לטוס לפה ולעשות פה את הלילה? אני לא מכיר אחד כזה".
לדבריו, "המשבר בתעופה, כמו גם המשבר בבנייה, בהייטק, בתעשייה, לא יסתיים עד שהמלחמה לא תסתיים, ובינתיים יכולים להקל עם חקיקה וביטוחים, אבל זה לא מה שיהיה הגיים-צ'יינג'ר שיגדיל את חברות התעופה הזרות שטסות לפה מ-10 ל-110. אתה לא יכול לרפא סרטן עם אקמול. לכן, גם אם לחברת תעופה משתלם להגיע לפה, היא לא תבוא".
"מבחינתו של טייס בפרנקפורט שרואה חדשות, לטוס לישראל זה כמו לטוס ללבנון", אומר גורם אחר בענף. "הם חושבים שאם יורים על תל אביב הכול עולה בלהבות, ולא יודעים שנכנסים לממ"ד, יוצאים ממנו, וממשיכים כרגיל".
גם משבר דיפלומטי
גורם בכיר נוסף בענף מסביר ש"לא מדובר רק באירוע כלכלי, כי כל הקווים לישראל רווחיים, ובכל זאת לוקח למשרד התחבורה 11 חודשים לתקן חוק. מדובר גם באירוע פוליטי ובחרם של החברות על ישראל, ובחרם הזה הייתה צריכה להיות התערבות דיפלומטית, שלא הגיעה. אפילו חברינו בממשל האמריקאי לא נדרשו להפעיל לחצים על החברות האמריקאיות לטוס לישראל, ואני לא חושב שמישהו בכלל עבד על הדברים האלו. זו עוד דוגמה למצב שבו הממשלה בחוסר תפקוד גם בערוצים המקצועיים וגם בפוליטיים".
גורם אחר בענף טוען, כי "דיפלומטיה לא יכולה לטפל במהות, והמהות היא שאנחנו מדינה לא מקובלת ברוב המקומות בעולם היום, וכשמשהו לא מקובל אז כולם עפים עליו עם הזרם ועם קורטוב של אנטישמיות. אלו חברות שהאירוע הזה מייצר להן בעיה תפעולית, כי כל שינוי בלו"ז משנה את כל לוחות הזמנים שלהן, הוא מייצר בעיה כלכלית, טייסים לא רוצים לבוא לפה. אז זה נכון שהשוק פה נהדר והבודדים שטסים לפה חוגגים, אבל יש להן אלטרנטיבות, הן יכולות לטוס ליעדים אחרים".
הישראליות חוגגות
בינתיים, חברות התעופה הישראליות גובות מחירים גבוהים. אל על דיווחה השבוע על מחירים מקסימליים מדהימים: אגן הים התיכון ב-469 דולר; מזרח אירופה ב-637 דולר ועד למזרח הרחוק ב-1,689 דולר וצפון אמריקה ב-1,900 דולר.
גם נתח השוק של החברה הוכפל, והכנסותיה מטיסות לאמריקה נסקו ב-60%. את הרבעון השלישי היא סיכמה עם הכנסות של יותר ממיליארד דולר, ועם שיא חדש ברווח, של 187 מיליון דולר, והמניה השלימה בשנה האחרונה זינוק של 220%.
גם ישראייר דורשת הקלות ביישום החוק, ואף היא נהנתה מרווחים משמעותיים בתקופת המלחמה. החברה הציגה השבוע תוצאות שיא בצל המלחמה, עם קצב תנועת נוסעים של 1.4 מיליון - גידול של 40% בהשוואה לתקופה המקבילה. החברה רשמה הכנסות שיא של 166 מיליון דולר ושיא ברווחיות הגולמית.
רשות התחרות מתמהמהת
בינתיים רשות התחרות, שהחלה בבדיקת עלות המחירים, גוררת רגליים, ועדיין לא פרסמה מסקנות, ויחלפו עוד חודשים עד לפרסומן. גם במשרד התחבורה לא נוקטים פעולות מתאימות ולא מחייבים את החברות למחירי מקסימום, כפי שעשו בקורונה.
"בתקופת הקורונה משרד התחבורה איים על החברות הישראליות שאם לא יתכנסו למחיר גג, יילקח מהן הרישיון", מזכיר גורם בכיר בענף. "חברות לא אוהבות לריב עם המדינה. ואם שרת התחבורה למשל אומרת לך תהיה חזיר קטן, אל תהיה חזיר גדול, אז חברה כזו תעדיף להיות חזיר קטן ולא לריב. אבל מישהו צריך להגיד את זה, וזה לא קרה. למי רגב תפנה? כולם מחוברים אליה. לרמי לוי? (הבעלים של ישראייר, א' ז' וס' ל') לאחים נקש? (מבעלי ארקיע, א'ז' וס' ל') או אולי לרוזנברג? (מבעלי אל על, א' ז' וס' ל'). ככה עובדת המדינה אצלנו".
מרשות התחרות נמסר: "לא בכדי האכיפה כנגד בעל מונופולין בשל 'מחיר מופרז' היא מעטה מאוד בעולם כולו. עד לאחרונה בישראל לא נעשתה כל אכיפה לפי עילה זו. הממונה על התחרות אכפה לראשונה את הסעיף במקרה של תרופה מצילת חיים.
"גם הבדיקה על אל על נעשית בעילה זו, והיא נעשית באופן אינטנסיבי עמוק ורציני. יש לציין כי ככל הליך אכיפה, הוא אינו נותן פתרון מיידי אלא תמיד ניתן בדיעבד ככלי הרתעתי, ואינו מחליף או מייצר פיקוח על המחירים. סמכות הפיקוח על מחירים היא של המפקח על המחירים במשרד הכלכלה".
ממשרד התחבורה נמסר: "החל מ-7 באוקטובר, משרד התחבורה בהנחיית השרה רגב שומר על רציפות תעופתית ושמיים פתוחים, ובמהלך כל תקופת הלחימה, מקיימים השרה ומנכ"ל המשרד, משה בן זקן, יחד עם רת"א וחברות התעופה שיח תכוף כדי לשמור על רציפות התעופה. השרה ממשיכה במדיניות של אבטחת בטיחות הטיסה במרחב האווירי של מדינת ישראל.
"משרד התחבורה קיבל את האישורים מהממשל הפדרלי לקיום הטיסות של חברות ישראייר וארקיע, ובכך יוגדל היצע הטיסות לצפון אמריקה. כמו כן, השרה פועלת להקטנת האי-ודאות עבור חברות התעופה באמצעות תיקון חוק טיבי".