המאבק על הרווחים הכלואים / אילוסטרציה: גלובס
בתוך התקציב המורכב שהגישה הממשלה לכנסת לשנת 2025 ישנו סעיף אחד מורכב במיוחד - תוכנית האוצר להטלת מס חדש על רווחים כלואים. בשונה מצעדים תקציביים אחרים כמו הקפאת מדרגות מס הכנסה או העלאת המע"מ - שמוכרים היטב ונחשבים לפשוטים יחסית לביצוע - המס החדש על הרווחים הכלואים הוא סיפור אחר לגמרי. מדובר במבנה משפטי סבוך ומורכב שגובש על ידי צוות בראשות מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, אך כזה שנמצא בלב צעדי ההתכנסות שמתכננת הממשלה.
● השינוי שהאוצר מתכנן בתגמול למשרתי המילואים
● אושר בטרומית: הקמת גוף מודיעין חלופי תחת משרד ראש הממשלה
כדי להבין את חשיבותה של התוכנית, צריך להסתכל על המספרים. באוצר צופים כי כבר ב-2025 היא תניב לקופת המדינה 10 מיליארד שקל - מעל רבע מסך הגזירות והקיצוצים בתקציב. וגם בשנים שלאחר מכן מדובר במיליארדים לא מבוטלים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שוכנע שמדובר במהלך נכון, יישר קו עם גורמי המקצוע במשרדו, אבל מוכן עדיין לשקול שינויים. זאת, אל מול התנגדות עזה במגזר העסקי, שעדיין מנסה לשנות את דעתו של סמוטריץ', וטענות לקשיים רבים ביישום התוכנית.
לפני שנצלול למפסידים הגדולים מהתוכנית ולטענות נגדה, במילים פשוטות: התוכנית מנסה לגרום לחברות להוציא החוצה את הרווחים שהן צברו, ולשלם עליהם מס, במקום להשאיר אותם "כלואים" בתוך החברה. זאת תוך ניסיון לא לפגוע בחברות שבאמת צריכות את הכסף לפעילות העסקית שלהן.
נמחיש באמצעות דוגמה: נניח שחברה צברה 20 מיליון שקל. אם מושכים את הכסף החוצה כדיבידנד, אחרי שני שלבי המס (23% מס חברות ואז 33% על הנותר), נשארים רק כ-10.3 מיליון להשקעה. לעומת זאת, אם החברה משאירה את הכסף אצלה, יש לה 15.4 מיליון (אחרי רק מס חברות) להשקיע, והיא גם תשלם כנראה פחות מס על רווחי ההשקעה בעתיד.
בשורה התחתונה, לחברות רבות משתלם לשמור את הכסף בקופה ולא למהר למשוך דיבידנדים. תוסיפו לכך את העובדה שפעמיים בשנים האחרונות - ב-2017 וב-2022 - יצאה הממשלה ב"מבצע" לחלוקת דיבידנדים במס מופחת של 25% במקום 33%, מה שיצר ציפייה בקרב חברות רבות שהממשלה תעשה זאת שוב בעתיד. מבחינתן, למה למשוך כעת ולשלם מס גבוה, אם בעתיד הממשלה תעשה שוב מבצע? עדיף לחכות.
מאות מיליארדי שקלים כלואים
במדינה מעריכים שבחברות בישראל יושבים כ-700 מיליארד שקל ברווחים צבורים. מדובר בסכום עתק שעולה על סך כל תקציב המדינה לשנה הבאה. מתוך הסל הגדול הזה, באוצר שמים את יהבם על כ-150 מיליארד שקל ברווחים כלואים, שלעמדתם כבר היו אמורים להימשך כדיבידנדים לבעלים ולהניב למדינה הכנסות במס. לכן, באוצר מנסים בכל הכוח לבטל כל אפשרות למבצע דיבידנדים נוסף. אם בעבר השתמשו בגזר, עכשיו הגיע תור המקל.
איך זה יעבוד מבחינה טכנית? העקרונות והמנגנונים המרכזיים בהצעת האוצר כוללים תיקון לסעיף 77 לפקודת מס הכנסה המאפשר למנהל רשות המסים לכפות על חברה חלוקת דיבידנד, תוך הפחתת התנאים והמשוכות לכך; חיוב חברות משלח יד - שמורכבות מאיש מקצוע אחד, למשל קליניקות פרטיות, יועצים, עורכי דין, רואי חשבון, אדריכלים ועוד - בעלות שיעור רווחיות גבוהה במס הכנסה על מדרגות המס השולי (המגיע לכ־50%־45%), ולא במס חברות; בנוסף, מוצע "מס ריבית" חדש בשיעור 2% על רווחים כלואים שלא יחולקו על־ידי חברות החזקה, מעל "כרית ביטחון" שנקבעה; הטלת מס על השקעות פאסיביות (בעיקר נדל"ן ושוק ההון) של חברות, ומיסוי חברות החזקה על התשואה הנורמטיבית ביחס לרווחים הלא מחולקים.
באוצר מאותתים - החלופות גרועות בהרבה
"אני חושב שבכנסת האתגר המרכזי שלנו יהיה להעביר את המיסוי על רווחים לא מחולקים, שמנו הרבה ביצים בסל הזה", הודה השבוע הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, בכנס ההשקעות של גלובס. "בכנות, אני חושב שבמידה והצעד לא יאושר יהיה קשה מאוד פוליטית להעביר צעדים אלטרנטיביים כמו העלאת מע"מ".
החשש של גרדוס מפני חסימת התוכנית ברור. מרגע חשיפתה, ספגה התכנית לשנות את משטר המס בנוגע לרווחים כלואים בחברות מעטים (חברות של עד 5 בעלי מניות) וחברות ארנק, ביקורת רועשת מגורמים שונים במשק. כעת, כשהתוכנית נמצאת בישורת האחרונה בדרך לוועדת הכספים, העלו המבקרים הילוך והחלו במרתון פגישות עם חברי כנסת ובכירים במערכת הכלכלית כדי לחסום אותה.
המקורב לנתניהו שעלה למתקפה
אולם, בניגוד לנושאים אחרים בתקציב, בנושא המס החדש לבעלי חברות נוצרה הסכמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואגף התקציבים באוצר, שקידם את התוכנית. נראה שאפילו פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי של נתניהו שידוע בהתנגדותו להעלאות מיסים, התרצה לבסוף. שמחון, שתחילה דחף למבצע דיבידנדים בהטבת מס ונאבק בהצעת האוצר, ויתר לאחר שנוספה שנת "גרייס" להתארגנות והתאמות נוספות לתוכנית. בשיחות סגורות אף אמר שזו התוכנית המטרידה אותו פחות מכל הגזירות שהביא האוצר. ועדיין, נראה שהוא רחוק מיישור קו עם אגף התקציבים.
ראש הממשלה עמוס בעניינים ביטחוניים, מדיניים ופוליטיים - ובעל פניות מוגבלת לעיסוק ברכיבי התקציב השונים. הכי קרוב שאפשר להגיע לעמדתו בנושא יהיה בהאזנה לדברי שמחון, הנושא בתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה. הסכמתו למס החדש היא ככל הנראה על דעתו של נתניהו, ובכל זאת הוא אינו חוסך ביקורת מהאוצר: "למה אמרו לי באוצר שיש דבר דומה כזה בארצות הברית למרות שאין דבר כזה באף מדינה בעולם? האם הם שיקרו לי או לא שיקרו לי?", שאל באחרונה שמחון בדיון בנושא הרווחים הכלואים בהשתתפות נציגי אגף התקציבים, ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ' ועשרות נציגים מהמגזר העסקי, רשויות המדינה והאקדמיה - במסגרת פורום שווי הוגן של אוניברסיטת רייכמן.
המגזר העסקי במאבק בלימה
שלומי שוב, ראש פורום שווי הוגן, טען כי התוכנית דרקונית. "יש כאלה שנוטים להסתכל על ה-2% במונחי שיעורי מס בסגנון מס היסף אבל זאת טעות גדולה - כי זה קנס שמוטל על הרווחים המצטברים העודפים. הוא הדגים כיצד "במונחי שיעור מס, זה יכול להגיע בקלות ליותר מ-200% ... זה דרמטי ובתכלס נראה שה-2% הוא מספר שרירותי, שכל מטרתו היא לא באמת לקבוע מס חדש אלא ליצור קנס מרתיע מאוד".
בדיון הדגישו אנשי עסקים כי קיים הבדל מהותי בין כספים המוחזקים בחברה, המשמשים כעתודה להשקעות ולקיחת סיכונים עסקיים, לבין כספים שחולקו כדיבידנד. "אם תעבירו את הכסף למישור האישי, הפסיכולוגיה של איש עסקים תוביל אותו להוריד משמעותית את הסיכון, ליזום הרבה פחות ולהשקיע הרבה פחות," הסביר אייל הירדני, מייסד ומנכ"ל קבוצת לרדן.
מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, נמרוד ספיר, הצביע על בעיה נוספת: "הגישה הזאת של האוצר - ששוק ההון הוא השקעה רעילה מעבירה מסר של 'בואו תוציאו את הכסף משוק ההון הישראלי'. זהו מסר שגוי," אמר ספיר, והוסיף כי "העובדה שמשרד האוצר בוחר לדחוף את המסר הזה דווקא בשנה הזאת, כשאנחנו רואים שהמשקיעים הזרים יצאו מפה ואנחנו כל כך צריכים השקעות בישראל - היא הזויה".
רשות המסים בין הפטיש לסדן
בתווך, רשות המסים מצויה במצב מורכב. ראש הרשות, שי אהרונוביץ', אמר בפורום כי "אנחנו לא חושבים שזה צעד קיצוני, אבל ברור לנו שמזיזים את הגבינה". הוא הבטיח כי בדיוני הכנסת טרם אישור החוק הסופי "נגיע לנוסחאות יותר מרוככות". תיאורטית, לרשות היה נוח יותר לקיים מבצע דיבידנדים פשוט יותר ליישום, שבו הכסף היה פשוט מגיע מבלי להתאמץ לגבות אותו. התוכנית הנוכחית צפויה להגדיל משמעותית את החיכוך בין הרשות לחברות, עם ודאות מוגבלת לגבי היקף הגבייה בפועל.
ובינתיים באוצר בשלהם. הם אף הגדילו ופיצלו את החקיקה מהתקציב במטרה להעבירה עד סוף 2024, כך שתיכנס לתוקף בינואר 2025. זאת בעוד התקציב עצמו צפוי לעבור רק בפברואר, בשל העיכובים בקידומו, וגם זה תחת אי-ודאות פוליטית לאישורו הסופי על רקע סוגיות כמו חוק הגיוס. לרוב פיצול תוכנית מחוק ההסדרים משמעותה סיכול שלה, אבל הפעם הפיצול של המיסוי נעשה דווקא כדי להגן על סיכויה להתממש.
איש המפתח שעדיין לא קיבל פנייה
אולם המכשול המשמעותי נמצא בוועדת הכספים של הכנסת, בראשות יו"ר דגל התורה, משה גפני. האוצר טרם החל בשיחות עמו, אך הניסיון מלמד שגפני עשוי לעכב או לשנות חקיקה כלכלית משמעותית, במיוחד כשעל הפרק סוגיות הקרובות ללבו - כמו העברת מאות מיליוני שקלים למוסדות החינוך החרדיים במסגרת תוכנית אופק חדש, וסבסוד מעונות יום לילדי אברכים.
ארגוני המגזר העסקי מתאמצים לגייס את התנגדות חברי הכנסת לתוכנית. חלקם אף מזהירים שהחברות יוכלו לבצע תכנוני מס ולחמוק מהחוק החדש, למשל באמצעות הקמת חברות בנות. לטענתם, התוכנית תכניס לאוצר שני מיליארד שקל לכל היותר - חמישית מהסכום המתוכנן.
נראה שככל שהחקיקה מתקדמת לוועדת הכספים, עשרת מיליארד השקלים הללו הולכים ומתרחקים מהקופה הציבורית נוכח מאבק הכוחות המתעצם סביבה.
השאלה הגדולה: לגיטימי או ניצול לרעה?
מדוע בעצם עסקים "כולאים" את רווחיהם? המיסוי הדו-שלבי בישראל מאפשר לחברות לדחות את תשלום מס הדיבידנד כל עוד הרווחים נשארים בתוך החברה. הרציונל המקורי היה לעודד חברות להשאיר כספים לצורך השקעות והתפתחות עסקית, במקום לחלק את כל רווחיהן לבעלי המניות.
צבירת רווחים עשויה להיות כלי חיוני לצמיחה עסקית. רווחים שנשארים בחברה משמשים כ"כרית ביטחון" המאפשרת לקיחת סיכונים עסקיים ויזמות. דוגמה בולטת שעלתה בדיונים היא של מפעל תרופות בצפון שהוקם מרווחים שנצברו במשך 15 שנה - השקעה שלטענת בעליו לא הייתה מתבצעת אילו נאלץ לחלק את הרווחים כדיבידנד.
אלא שבפועל, במגזר העסקי מצאו לאורך השנים פרצות בחוק ודרכן צברו גם רווחים שלפי כוונת המחוקק היו אמורים להיות מחולקים וממוסים. חלק ניכר מהרווחים הכלואים מושקע באפיקים פיננסיים פאסיביים ולא בהשקעות ריאליות, תוך ניצול היעדר היכולת הממשית של רשות המיסים לאכוף כיום את העיוות. יתרה מכך, האוצר מצביע על תופעה מטרידה: חברות רבות מחזיקות את הרווחים בציפייה למבצעי "דיבידנד בהטבת מס". מבצעים אלה, שהתקיימו בעבר (למשל ב-2017), יצרו לטענת האוצר "הרגלים פסולים" - חברות נמנעות מחלוקת רווחים בציפייה להטבות עתידיות, תוך פגיעה בהכנסות המדינה השוטפות.
על כך משיבים במגזר העסקי כי גם השקעות פיננסיות בשוק ההון הישראלי תורמות למשק - בין אם ברכישת אגרות חוב ממשלתיות המסייעות במימון הגירעון, ובין אם בהשקעה באגרות חוב קונצרניות המממנות את פעילות החברות במשק. אולם בעת משבר ביטחוני, כשהמדינה זקוקה למקורות הכנסה חדשים, קשה להצדיק מצב בו מאות מיליארדי שקלים נהנים מדחיית מס ממושכת.
עורכי הדין ורואי החשבון משלבים ידיים
שלוש הלשכות המקצועיות - עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס - תוקפות בחריפות את התוכנית. במכתב ששיגרו למקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת הם טוענים כי "מדובר בחקיקה דרקונית ודורסנית, שלא נראתה כדוגמתה מעולם בישראל" וכי היא "עשויה לגרום להוצאת כספים והון אנושי מישראל, פוגעת בזכות הקניין ומהווה התערבות בוטה בכלכלה החופשית".
יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, מזהיר כי "לחקיקת המס משמעויות דרמטיות על המגזר העסקי, שצפוי להיפגע באופן בלתי מידתי שאין לו אח ורע בעולם. זוהי לא פחות מרעידת אדמה עבור העסקים בישראל".
עו"ד ליאור נוימן, יו"ר פורום המסים בלשכת עורכי הדין, מכנה את החקיקה "פצצת אטום על הרווחים הכלואים" ומזהיר כי "נפסיד משקיעים ישראלים וזרים, שכולם יבחנו מעבר לחו"ל. יהיו הרבה רילוקיישנים. אנחנו כבר רואים את זה קורה".
התגוששות פומבית, שיחות מאחורי הקלעים
בכל מקרה, קשה לראות מצב שתוכנית האוצר תצא מוועדת הכספים של הכנסת ותעבור כלשונה. זה נכון לכל חקיקה משמעותית, כמעט ואין כזו שנכנסת ויוצאת באותה צורה. עם זאת, קיימת היתכנות שתוכנית האוצר תרוכך אפילו לפני שתגיע לשולחנו של גפני. מאחורי הקלעים מנהל יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, שיח מול מקבלי ההחלטות לקידום חלופה. בינתיים את הקלפים הוא שומר קרוב לחזה.
רוב המתנגדים מציעים להחזיר לשולחן את החלופה שמרחפת בחודשים האחרונים מעל התכנית ונדחתה על ידי האוצר: מבצע לשחרור רווחים כלואים במס מופחת. חרף העובדה שנתניהו ויועצו הכלכלי שמחון נתנו את ברכת הדרך, גורמים בסביבת ראש הממשלה אומרים שאם התקציב לא יעבור עד ינואר המדינה לא תראה שקל מחקיקת הרווחים הכלואים בשנת 2025 ולכן לא תהיה ברירה אלא לפרסם מבצע לשחרור רווחים כלואים במס מופחת כדי להכניס כסף מהיר לקופת המדינה.
באוצר נכונים לפשרות אך מדגישים כי "לא נוותר על הדברים המקצועיים שאנחנו חושבים שהם נכונים. אנחנו לא רוצים ניצחון פירוס עם חקיקה שעוד שנה תבוטל, מצד שני אנחנו לא רואים מנוס מלהעביר את החקיקה של הרווחים הכלואים במצב הנוכחי ובגירעון הנוכחי".