גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רגע לפני סוף השנה, כך תמנפו את הלחץ של היבואניות כדי לקנות מכונית בהנחה

שוק הרכב הישראלי מגיע לסוף 2024 עם מלאים גדולים מהצפוי ועם מסה של רכבי "אפס קילומטר" ● התוצאה היא לחץ יוצא דופן של מכירות ומבצעים ● כמה הם באמת משתלמים, האם עדיף בכלל ללכת על מכונית משומשת, ומה צריך לשקול מי שמעוניין ברכב חשמלי?

יבוא כלי רכב לנמל אילת / צילום: Shutterstock
יבוא כלי רכב לנמל אילת / צילום: Shutterstock

המונח "Black Friday" נועד לתאר במקור את מבצעי המכירות הנרחבים ביום שישי הראשון שלאחר חג ההודיה האמריקאי, אך התרחב בשנים האחרונות לחודש שלם של מכירות תחת הכינוי "נובמבר השחור". אבל בענף הרכב הישראלי למונח "נובמבר השחור" יש השנה משמעות נוספת.

מבחן דרכים | החל מ-178 אלף שקל: האם הגולף החדשה תשחזר את ההצלחה?
ניתוח | למרות הורדת המחיר: הישראלים כבר לא מתלהבים מטסלה

רבים מיבואני הרכב מגיעים לישורת המכירות האחרונה של 2024 עם מלאים גדולים הרבה מהרצוי ומהחזוי, ועל פי הערכות כבר יש כיום כ־20-15 אלף כלי רכב חדשים שרשומים על שם היבואנים, לאחר שחלפה יותר משנה מאז ייצורם.

כל זאת כאשר בנמלים כבר מתחילים להצטבר מלאים מסיביים של כלי רכב לפני עליית המס בשנה בבאה. התוצאה היא לחץ מכירות יוצא דופן לקראת סוף 2024, שטומן בחובו פוטנציאל משמעותי לאיתור מציאות למי שיודע היכן ואיך לחשב את הכדאיות שלהן.

כמה גדולות ההנחות

כאמור, "סיילים" של רכב מהיבואנים לקראת סוף השנה אינם נדירים אולם בעבר רובם התמקדו בבניית צבר הזמנות לשנת המכירות הבאה. אבל בנובמבר 2024 לצד מכירות "עתידיות" לינואר ואילך כוללים המבצעים גם הטבות משמעותיות ללקוחות שמוכנים לקחת את הרכב עוד השנה. בחלק מהמבצעים אף יש בידול מכוון באמצעות הנחה סמלית, עד כ־5% בממוצע למזמינים רכב לשנה הבאה והנחה משמעותית הרבה יותר למי שיקבל את רכבו לפני ינואר.

הנחות אפילו יותר משמעותיות ניתנות לדגמים, שנמכרים בתור "אפס קילומטר מהיבואן". כלומר דגמים שהיד הראשונה שלהם נרשמה על שם היבואן בתום שנה ממועד יצורם. בשגרה יבואני הרכב נוטים "להסתיר" מלאים כאלה ולגלגל אותם לחברות ליסינג, מכיוון שהם לא מהווה אות כבוד למשווקים.

אבל השנה אפשר למצוא בסוכנויות הרכב ובמגרשי היבואנים הרבה מכוניות עם סטיקרים "שלם וקח", בהנחות רשמיות שמגיעות עד כ־15%. יש יבואנים שאף מוכנים להגדיל את ההנחה ללקוחות רציניים עם מזומן רק כדי לגלגל את הרכב "החוצה".

הסיבות העיקריות הן חולשת המשק והמלאים המסיביים שבדרך, שיוצרים צורך לשפר את התזרים וגם לשחרר משאבים לוגיסטיים לקראת קליטת מלאים חדשים.

הכדאיות של עסקה כזו תלויה בגובה ההנחה. ניקח למשל מי שרוכש דגם בנזין חדש מהמלאי (לא "אפס קילומטר"), עם אספקה לפני סוף השנה. אמנם הרכב יהיה רשום בתור שנת מודל 2024 ולא 2025, מה שיוריד בעתיד את ערכו (התיאורטי) כמשומש, אבל בינואר 2025 צפויים המחירונים של רוב דגמי הבנזין לעלות בשל הקטנת הטבת "המס הירוק" על דגמים עד קבוצת זיהום 13 והטלת "קנס זיהום" של אלפי שקלים על דגמים מקבוצות 14 ו־15.

כלומר, על הנייר אובדן "שנת הדגם" יתקזז משמעותית בשל העלאת המס. במקרה של רכב "אפס קילומטר" ההנחה צריכה להיות גדולה מספיק גם כדי לקזז גם אובדן הערך של "היד" וגם את שנת הדגם. מטבע הדברים, ככל שהרכב יקר יותר ההנחה צריכה להיות גדולה יותר.

"מציאות" בפלח החשמלי

איתור מציאות סוף שנה בפלח הרכב החשמלי החדש בנובמבר הוא מקרה ייחודי ומסובך בשל סוגיית המיסוי. בעוד פחות מחמישה שבועות תיגמר השנה אך עדיין קיים בשוק חוסר ודאות מהותי לגבי גובה מס הקנייה על רכב חשמלי בשנה הבאה.

כרגע ברירת המחדל היא קפיצה במס הקנייה מ־35% ל־83%. אבל אפילו אם ברגע האחרון המס יעלה "רק" ל־50% הוא ילווה בזינוק משמעותי מאד במחירוני הרכב. מסיבה זו רוב המשווקים לא ממהרים להיפטר ממלאים של כלי רכב חשמליים "מבוקשים" ומסתפקים בהנחות סמליות. ההנחה היא, שעליית המס תגדיל משמעותית את הרווחיות על כלי רכב מהמלאי הנוכחי בתחילת השנה הבאה.

למרות ההיצע המצומצם יחסית בפלח, אפשר למצוא כיום בשוק דגמים חשמליים שמוצעים ב"אפס קילומטר" בהנחות לא מבוטלות. גם כאן הכדאיות תלויה בגובה ההנחה. ירידת הערך הממוצעת של רכב "אפס קילומטר" חשמלי (בהשוואה לחדש) בשל אובדן "יד" נעה סביב 13%, כך שצריך הנחה גדולה מספיק כדי לקזז אותה. בשוק מוצעות כיום חשמליות חדשות, שנמכרות ב"אפס קילומטר" מהיבואן או מחברות הליסינג בהנחות של 15% ואף 20% מהמחירון. אם העלייה במס הקנייה בינואר תהיה חדה ההפסד על "היד" יתקזז משמעותית ובמקרים רבים אף עשוי להפוך ל"רווח". כל זאת בתיאוריה כמובן ובכפוף למצב שוק הרכב בעת המכירה.

המבצעים הנוכחיים טומנים בחובם גם אופציה ל"שדרוג" לא מבוטל למי שמחזיק רכב חשמלי ותיק ורוצה להחליף אותו בחדש יותר. בתיאוריה, מי שיכול לרכוש/להזמין רכב חשמלי חדש כיום מבלי למכור את רכבו המשומש, ולהמתין לעליית המחירים החדה שצפויה בינואר, עשוי לגרוף רווח נאה בשל עליית המחירונים.

אבל צריך לזכור, שהתייקרות המחירונים של החשמליות המשומשות בינואר היא "טכנית" בלבד. כלומר היא נגזרת מעליית המס ואינה משקפת בהכרח ביקוש מוגבר של הלקוחות. יתר על כן היצע החשמליות המשומשות בשנה הבאה צפוי להיות מסיבי, כך שייתכן שהמוכרים יצטרכו להמתין זמן רב לקונה ולהוריד את המחיר המבוקש.

לחץ בשוק המשומשות

אלטרנטיבה לגיטימית לרכישת רכב חדש במבצעים היא רכישת רכב משומש. שוק המשומשות הישראלי הפך בשנים האחרונות מזירת סחר שהמחירים בה אמורים לשקף נקודת מפגש "טבעית" בין היצע לביקוש, למנגנון תמחור מלאכותי שמושפע מהותית מגורמים חיצוניים.

ההשפעה בולטת במיוחד במכוניות חשמליות, היברידיות ופלאג־אין משומשות, שירידת/עליית הערך שלהן נבעה בשנים האחרונות בעיקר משינויים במס הקנייה. נזכיר, שהטבות המס על היברידיות ירדו בהדרגה מ־2020 עד שנעלמו לפני שנתיים, רכבי הפלאג־אין איבדו את ההטבות בשנה שעברה וכעת גם החשמליות עתידות לעבור אותו תהליך. כל עליית מסים יצרה עיוות בשוק וניתקה את המחירים מהביקוש בפועל. אפשר להוסיף לכך את היצע המשומשות של חברות הליסינג, שמעוות את המחירונים כבר שנים. התוצאה היא שוק מאתגר למוכרים של כלי רכב משומשים מכל הסוגים, למעט קומץ דגמים עם ביקוש סולידי.

אבל זו הזדמנות טובה למחפשי המציאות המשומשות בפלח. צריך לזכור, שבינואר הקרוב גם תזנק משמעותית אגרת הרישוי של רכב חשמלי, בסדר גודל של אלפי שקלים. עובדה זו צפויה להעמיק את המגמה של לקוחות שעוזבים את הרכב החשמלי לטובת אופציות היברידיות חדשות וחסכוניות וליצור הזדמנות למחפשי חשמליות.

בנוסף בשנה הבאה "יבשילו" כמויות משמעותיות של דגמים חשמליים שמלאו להם שנתיים־שלוש ושהקילומטרז' שלהם עדיין לא גבוה מספיק כדי לפגוע בביקוש שלהם. זה אומר היצע חשמליות שיעלה משמעותית על הביקוש, והרבה מוכרים לחוצים. לחץ דומה צפוי גם בפלח רכבי הפלאג־אין, שהשנה לראשונה לא יזכה להקפצת מחירונים תודות לעליית מס.

עוד כתבות

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

זירת הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: Reuters, Ammar Awad

9 הרוגים בפגיעה ישירה בבית שמש, 11 עדיין מוגדרים נעדרים

כ-20 פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש; 4 מבנים קרסו, חשש ללכודים ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● טראמפ: המבצע באיראן מתקדם מהר יותר מהתוכנית ● צבא ארה"ב: 3 חיילים נהרגו ו-5 נפצעו קשה במבצע באיראן ● דיווח: בן סלמאן נתן לצבא הסעודי אישור להגיב על התקיפות האיראניות ● בכיר אמריקאי: מצפים שהמבצע יימשך שבועות ● דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; גם רמטכ"ל איראן חוסל ● עדכונים שוטפים

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים