צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בשבוע שעבר הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בהחלטה תקדימית ודרמטית, צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בשל המלחמה בעזה. המשמעות הישירה היא שהשניים מסתכנים במעצרם ובהסגרתם לבית הדין, אם ייכנסו לאחת מ-124 המדינות החברות בבית הדין. עד כה הונגריה היא היחידה שהצהירה כי לא תאכוף את הצו.
● פרשנות | החלטת בית הדין: מהלומה קשה ליחסים בין ישראל לאירופה
להוצאת הצו נגד ראש הממשלה עשויה להיות משמעות עקיפה שתשפיע על עסקאות ביטחוניות של מכירת נשק לישראל, אך גם על השקעות קרנות זרות ועסקאות בכלל עם חברות ישראליות.
עו"ד רז טפר, שותף M&A וראש מחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון (במשותף), במשרד פישר (FBC), המייצג חברות רב-לאומיות ברכישות והשקעות, מתאר את הוצאת הצווים כחוליה נוספת בשרשרת אירועים, המאתגרת את מעמדה של ישראל וכפועל יוצא את החברות ישראליות. "צווי המעצר הם בהחלט תוספת שלילית", הוא אומר.
"בשנה האחרונה ראינו חשש גובר והולך של חברות בינלאומיות להיות מזוהות עם השקעות בישראל. חברות, בעיקר ציבוריות או כאלה שתלויות בכספי ציבור, חוששות מתגובות שליליות, כגון הפגנות כנגדן ומהלכים של עובדים או משקיעים, ולכן עסקאות מסוימות לא יצאו כלל אל הפועל".
"רוצים להצניע מעורבות"
טפר מציין כי ייצג בעסקאות עם חברות רב-לאומיות בשנה האחרונה, אך בחלק גדול מהמקרים מדובר בעסקאות שראשיתן לפני המלחמה. "אנו רואים הססנות ושאלות רבות יותר על המצב הרגולטורי והמשפטי בישראל". הוא מתאר את דרישות הלקוחות לבצע התאמה במבני העסקאות. "למשל, חברות דורשות להצניע את מעורבותן, כך שלא ייעשה שימוש כלשהו בשמן בקשר עם החברה הישראלית, להסוות את מעורבותן - על ידי השקעה דרך חברת החזקות במדינה שלישית, או שהן מוותרות על נוכחות בדירקטוריון שלה". במקרים מסוימים, החברות דורשות כי החברה הישראלית תשנה את מקום התאגדותה אל מחוץ לישראל, כתנאי לביצוע ההשקעה.
"בסוף מדובר בבני אדם, והם צריכים להסביר לעובדיהם, לשותפיהם, למשקיעים ואפילו לבני הזוג מדוע הם פועלים במדינה שבית משפט בינלאומי החליט להוציא צווי מעצר נגד קברניטיה".
אבל טפר אופטימי: "למרות המצב המאתגר, אני צופה ומאמין שככל שיירדו גורמי הסיכון ותגבר הוודאות עבור המשקיעים, וישראל תתקדם לכיוון הסדרה וסיום המלחמה, האווירה תשתפר ונראה חזרה לפעילות עסקית תקינה".
פרופסור עמיחי כהן, יועץ מיוחד למשפט בינלאומי במשרד ברנע ג'פה לנדה, מסביר כי הצווים הם נגד שני אנשים, ואין משמעות כלכלית ישירה. יחד עם זאת, לדבריו "ברור לגמרי שההחלטה כוללת אמירה מפורשת שיש יסוד סביר להניח שהתבצעו פשעי מלחמה, ולכך יש השלכה ברורה על הרצון של מדינות שונות בעולם לנהל יחסים עם ישראל.
"זה יתחיל עם מכירה וקנייה של נשק, ורואים את זה. נהיה יותר קשה לקנות. היה את הסיפור בצרפת עם תערוכת הנשק. לא ירצו למכור למדינה שיש חשדות של גוף מכובד נגדה, ולקנות ממנה.
"הצווים הם חלק ממערכה בינלאומית. בעקיפין, ישראל הופכת להיות מדינה שמסובך לעשות איתה עסקים. אם מנכ"ל של חברה צריך לכתוב בדוח הרבעוני שהוא עושה עסקים עם ישראל, שיש סיכון לפשעי מלחמה, אז הוא יעדיף לא לעשות איתה. וכנ"ל משקיעים. ישראל הולכת ונתפסת כמדינה בעייתית, ועם מדינה בעייתית פחות נוטים לעשות עסקים".
"אומרים שהמצב יירגע"
גם עו"ד נמרוד רוזנבלום, שותף וראש מחלקת תאגידים, מיזוגים ורכישות במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), מבקש להדגיש כי אין סנקציות על ישראל. אך לצווים עשויה להיות השפעה על עסקאות עם ישראל, בפרט ממדינות פחות ידידותיות, כמו נורבגיה וספרד.
"אנחנו מדברים עם משקיעים, יש אנשים שרוצים לעשות עסקים דווקא עכשיו עם ישראל. אומרים לנו שמחכים שהמצב יירגע. כן רואים השקעות בחודשים האחרונים. עד לפני שנתיים ישראל היתה קונצנזוס בינלאומי - יציבות, סטארט-אפ ניישן, עם צמיחה, אנשים עמדו בתור להשקיע פה. בשנתיים האחרונות, עם המהפכה המשטרית והמלחמה, זה נסדק. אנשים יותר ביקורתיים, המוניטין של ישראל מפריע להם".
לדבריו, "למי שהיה על הגדר והתלבט אם להשקיע יש עוד שיקול מצנן. יש גופים כמו קרנות פנסיה בינלאומיות, שהם גופים מבוקרים עם כללי ממשל תאגידי - שם רואים מאז תחילת המלחמה שיש לחץ גדול לא להשקיע בישראל. יהיה להם קשה להשקיע עכשיו במצב שנוצר.
"עדיין יש מספיק גופים אחרים שישקיעו, אבל מי שמחפש את התירוץ יותר קל לו למצוא אותו".
עו"ד רוזנבלום מוסיף כי המזל של ישראל הוא שיש לה מוניטין בתחום הביטחוני ובהייטק, ולכן עדיין אנשים רוצים להשקיע למרות מה שקורה.