מייסד ומנכ''ל אימג'נדיירי ד''ר אייל אפרגן, ופרופ' תמיר טולר / צילום: איל יצהר
משרד הבריאות נתן לחברת ImagineDairy אישור שיווק לחלבון חלב בשם BLG, המיוצר במפעל ולא בבעלי חיים. זהו האישור השלישי שניתן בישראל לחלבון אלטרנטיבי. קדמו לו האישורים לחברת ReMilk, המייצרת אותו חלבון, ולאלף פארמס, הפועלת בתחום הבשר המתורבת. שלושתן ישראליות, והמוצרים שלהן עדיין לא הגיעו לשוק.
● השבוע בביומד | הפיתוח המשותף של אנבידיה ומכון ויצמן שיסייע בהתמודדות עם סוכרת
● שאלות ותשובות | פיטורי מאות עובדי FDA ואנטי-אייג'ינג: המהפכה שמתכנן שר הבריאות של טראמפ
ImagineDairy הוקמה על ידי ד"ר אייל אפרגן, המשמש היום גם כמנכ"ל החברה, וד"ר איל אבו במסגרת חממת דה קיטשן של רשות החדשנות, שזכייניתה היא שטראוס. היא גייסה מאז הקמתה כ־30 מיליון דולר ממשקיעים כמו טרגט גלובל, MoreVC, אנטרי קפיטל, פיק־ברידג', פודספארקס וענקית המזון דנונה, ומעסיקה עשרות עובדים בחיפה.
החברה מפיקה חלבוני חלב מפטריות שהונדסו גנטית כך שיבטאו את חלבון החלב. הפטריות מוכנסות למכלי התססה, המהווים מעין חוות גידול שלהן, ומייצרות את חלבון החלב לצד חומרים אחרים. החלבון מופק מתוך התערובת שנוצרה במכל ההתססה וניתן להוסיפו למוצרי מזון במקום חלבון המופק מחלב בעלי חיים.
המטרה, אומרים בחברה, היא "לאפשר לחברות מזון לייצר מוצרים תחליפיים למוצרי חלב שמגיעים מחלב פרה, עם יתרונות מובהקים - ללא כולסטרול ולקטוז, לדוגמה, והם גם ידידותיים לסביבה".
"עשינו צעד משמעותי"
ImagineDairy כבר קיבלה בינואר השנה אישור FDA לשיווק המוצר שלה בארה"ב ודיווחה אז על הסכמים המתגבשים עם כמה חברות ועל הקמת מפעל ייצור. "ההסכמים הקיימים עם חברות מזון הם תחת סודיות ולכן אנו נמנעים מלפרט בשלב זה", מסרו היום לגלובס. "יש בבעלותנו המלאה קווי ייצור ייעודיים בקנה מידה תעשייתי, ואנחנו החברה הראשונה שהגיעה להישג הזה בתחומנו".
החברה טרם דיווחה על מוצר שהגיע למדף, אך לדברי אנשיה יש לה כבר מוצרים נוספים בקנה שהיא לא חושפת עדיין. מתי אפשר יהיה לטעום את המוצר? בחברה אומרים ש"כעת ניתן לטעום מוצרים כגון גבינות, יוגורט, גלידה ועוד במעבדות שלנו. עם קבלת האישור, התקדמנו צעד משמעותי למסחור מלא של המוצר בשוק הישראלי".
ImagineDairy היא בין המובילות הטכנולוגיות בתחום חלבוני החלב האלטרנטיביים, וכמו חברות אחרות בתחום שמבטיחות עידן חדש בשוק המזון ניצבים בפניה אתגרי מסחור.
המגבלה המסחרית קשורה ליכולת לייצר את המוצרים בכמויות גדולות תוך שמירה על פרמטרים כמו ניקיון החומר והיציבות שלו במקביל לתמחור סביר.
מה משמעות האישור אם המוצר עדיין לא קיים? "זה אומר שאין משהו ברמה הבריאותית שכרגע עוצר את המוצרים הללו מלהגיע למדף, אלא רק מגבלה מסחרית", אומרת לגלובס ד"ר זיווה חממא, ראש המחלקה לניהול סיכונים במזון במשרד הבריאות, שחתומה על האישורים שניתנו עד כה בישראל.
מבחינה מסחרית, המתחרה המובילה של ImagineDairy היא Perfect Day האמריקאית, שגייסה עד היום כ־840 מיליון דולר והחלבון שלה משולב במוצרי גלידה, שוקולד וגבינה. בינואר 2024, דיווחה שהיא "לקראת סקייל אפ", כלומר נראה שמוצריה עדיין לא מיוצרים בכמות ובתמחור המאפשרים לה לנצל את מלוא פוטנציאל השוק.
"הבנו שקורה משהו"
עד עידן הפודטק, ד"ר זיוה חממא הייתה פחות או יותר לבדה במחלקה לניהול סיכונים במזון, אבל סביב סוף 2020 הבינו שם שמזון חדש דורש התייחסות אחרת. "הבנו שקורה כאן משהו שהולך לשנות סדרי עולם בתחום המזון", היא אומרת.
בישראל כבר פעלו אז כמה חברות המייצרות מזון חדש, כולל חלבונים אלטרנטיביים כמו בשר מתורבת, חלב מתורבת, דבש המופק בקיבות־דבורים מלאכותיות, מוצרי המתקה מחומרים שלא היו מוכרים לציבור, ועוד.
"החלטנו ליצור 'ארגז חול' לבדיקת הטכנולוגיות החדשות הללו, פיילוטים שיאפשרו לחברות להתייעץ איתנו באופן תדיר", אומרת חממא. לצורך כך גויסו עוד חמישה עובדים למחלקה שלה. למשרד יש מנדט לאשר את המוצרים הללו ללא תלות באישורי הרגולטורים המקבילים בעולם.
מה החשש כשאנחנו באים לבחון מזון חדש?
"בייצור של חלבון חלב אנחנו משתמשים במיקרואורגניזמים (למשל פטריות או שמרים) כך שיבטאו את החלבון הרצוי. המיקרואורגניזם הזה חי את חייו, ובין היתר הוא מייצר את החומר שאנחנו רוצים, וגם חומרים אחרים. אז אחד הדברים החשובים הוא להבין מהו המיקרואורגניזם, אילו חומרים נותנים לו לאכול כדי שיגדל, ואילו חומרים אחרים הוא מפריש, כדי לוודא שהם לא רעילים. אנחנו גם מקפידים לא לתת אישור גורף לשימוש. אנחנו מאשרים שימוש בכמות מסוימת, במוצר מסוים".
איך מסמנים מזון חדש?
החברה מייצרת חלבונים שהם חלק מחלב, אבל לא כולו. איך הם יסומנו לצורכי אזהרה מפני אלרגיה?
"זו סוגיה חשובה. הצרכן צריך לדעת למה בדיוק הוא אלרגי ואנחנו צריכים לסמן את המוצרים כך שהוא יידע מה יש בהם. אני מעריכה שתחילה נסמן כל חלבון חלב כך שמי שאלרגי לחלב יבין שהוא עלול להיות בסכנה, ובהדרגה אנשים ילמדו לחפש איזה חלבון בדיוק נמצא במוצר ואם הם אלרגיים אליו. נצטרך גם להעביר את כל המידע על אופן הייצור, כדי שאנשים יידעו אם הוא מתאים להם מבחינת צמחונות, טבעונות, כשרות".
סימון של בשר מתורבת נשמע מורכב יותר.
"במקרה הזה נבדוק את מקור התאים. אנחנו מוודאים שהתאים נלקחו מחיה בריאה שהייתה תחת פיקוח וטרינרי, ובוחנים גם באילו תנאים התאים נשמרו ומה המזון שניתן להם כדי להרבות אותם, ושלא נותרו שאריות מהמזון ברקמה הסופית ברמות לא תקינות.
במאמרים שפורסמו בנושא נטען שיש לבחון אם התאים הגדלים בתנאי סטרס לא מפרישים היסטמינים או פקטורי גדילה, חומרים שיכולים להיות מסוכנים לאנשים מסוימים.
"הרעלות היסטמין מקושרות בעיקר לדגים, ויש חקיקה ברורה המתייחסת לרמות המרביות המותרות. פקטורי גידול מופרשים על ידי החיה, ולכן קיימים באופן טבעי במוצרים קונבנציונליים".
האם יכול להתפתח לדוגמה תהליך סרטני בתאים שגדלים במעבדה ולסכן את מי שאוכל רקמה כזאת?
"אין לנו סיבה ידועה לחשוש שצריכה של תאים כאלה תוביל לתחלואה, ובכל זאת אנחנו מביטים ברקמה שגדלה במעבדה במיקרוסקופ כדי לוודא שהתאים גדלים בהתאם לציפיות. דווקא חלבונים מעוותים כמו פריונים, שגרמו למחלת הפרה המשוגעת, סביר שיופיעו בגוף חי יותר מאשר בגידול מבוקר במעבדה".