יירוטים של טילים שנורו מלבנון לישראל / צילום: ap, Baz Ratner
מעל 250 רקטות שוגרו אתמול (א') לעבר ישראל, והפעילו מעל 500 אזעקות. זוהו גם פגיעות ישירות בפתח תקווה, כפר קאסם, נהריה וחיפה ואף נפצעו מספר אנשים. הסיבות למטחים הגדולים ופגיעותיהם הדרמטיות הן מזג האוויר הקשה, שמשבש את יכולת הזיהוי והיירוט, והארסנל הנרחב שעדיין נמצא בידי חיזבאללה. זאת על רקע המשא-ומתן לעסקה המתגבשת להפסקת אש בלבנון, ורצון של חיזבאללה לא להצטייר כחלש בסוף המערכה.
● קלע דוד בפנים? פרטים חדשים על עסקת ההגנה האווירית עם יוון
● החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי: מהלומה קשה ליחסי ישראל-אירופה
"קודם כל, יש לירי משמעות מדינית", אומר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, "הם מעוניינים להראות שהם לא הולכים להיכנע, קיימים בשטח ויכולים לירות כמה שהם רוצים". תא"ל במיל' רן כוכב (רנכו), לשעבר מפקד ההגנה האווירית מוסיף: "הם מנסים לקבע נרטיב של לחימה והצלחה עד הרגע האחרון, בזמן שאצלנו מעוניינים לשפר את הנראטיב על הכרעת חיזבאללה. בסופו של דבר, כולם רק מקזזים הפסדים".
אך מעבר לשאלה האסטרטגית, ישנן גם השפעות אופרטיביות של מזג האוויר המעונן והגשום שפקד את כל הארץ ביום ראשון. לדברי ד"ר קליסקי, מזג אוויר גרוע משפיע משני היבטים: יש רוחות וטורבולונסיה (זרימת אוויר ערבולית, ע"א) שמסיטים את הטיל והכטב"מ מהמסלול. נגיד אתה רוצה ליירט עם כיפת ברזל, אתה יודע את המסלול המשוער, אבל הרוח מסיטה את הטיל, והמיירט מהמסלול - וזה מביא להחטאה.
גילוי ויירוט כטב"מים קשה יותר במזג אוויר חורפי
אך הבעיות לא מסתיימות בכך: "עננות וערפל משפיעים על הגילוי. למערכות היירוט יש גם אמצעים אופטיים, וברגע שיש מזג אוויר לא טוב, המערכות האופטיות עובדות פחות טוב", אומר ד"ר קליסקי, "בנוסף, יש ברקים שמשבשים מערכות חשמליות של המכ"מ או הטיל המיירט. וכמובן, אם יורד שלג או ברד שמצטבר על מערכות הגילוי - זו עוד בעיה".
לדבריו, דווקא לרקטות חיזבאללה זה לא ממש משנה: "לאויב זו לא בעיה, יש לו מספיק רקטות, הארסנל גדול, וזה יפגע איפה שיפגע, אבל לנו חשוב הדיוק כדי ליירט אותן. לכן, במזג אוויר קשה לאויב יש יתרון".
אך לעומתו, אומר כוכב שבטילים וברקטות, בייחוד ארוכות-הטווח, היירוט נעשה ברום גבוה בו השפעת מזג האוויר פחותה. "גם במערכות האופטיות, השימוש בהן נעשה רק לקראת סוף התהליך, שמבוצע בגובה רב. השפעת מזג האוויר שולית ביחס למל"טים וגילוי עצמים מעופפים", מציין כוכב.
כך או כך, שניהם מסכימים שלגבי כטב"מים, ההשפעה גדולה ומשמעותית: "הם קלים ומוסטים בקלות מהמסלול, והכטב"מ מתחיל לשייט במקומות לא צפויים. זה מכניס הרבה אנשים למקלטים", אומר קליסקי, וכוכב מוסיף עליו "עיקר הבעיה של מזג האוויר הגרוע אינה ברקטות וטילים, אלא דווקא בגילוי ויירוט כטב"מים שהם קלים בהרבה, טסים נמוך ולאט, והרוח סוחפת אותם".
לדברי ד"ר קליסקי "צריכים להתמודד עם נושא מזג האוויר, וחלק מתפיסת הביטחון היא לדעת להתמודד עם תרחישים כאלה. אנחנו צריכים מערכות שתהיינה חסינות פולסים חשמליים של ברקים, מערכות אופטיות בתחומים שבהם השפעות מזג האוויר לא באות לידי ביטוי, ולפתח תוכנות שיביאו בחשבון גרדיאנטים של טמפרטורות - כי זה משפיע על תנועה של גלים אלקטרומגנטיים באטמוספירה".