שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
היום (ה') התכנסה הוועדה לבחירת שופטים, בעקבות החלטת בג"ץ שחייבה את שר המשפטים יריב לוין למנות נשיא לבית המשפט העליון, זאת לאחר שמאז פרישתה של הנשיאה אסתר חיות באוקטובר 2023 אין נשיא קבוע לבית המשפט. עם זאת, הדיון בוועדה הסתיים אחרי קרוב ל-4 שעות ללא הצבעה על מינוי נשיא.
● ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק בנושא תקציב לשכת עורכי הדין
● בניגוד לעמדת היועמ"שית: ועדת השרים אישרה לקדם את החוק שימנע חקירה פלילית נגד חברי כנסת
בעקבות הדיון, התנועה לאיכות השלטון הגישה בקשה לביזיון בית המשפט נגד לוין, בטענה להפרת פסק הדין. יו"ר התנועה, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, מסר: "שר המשפטים מוביל את מדינת ישראל למצב מסוכן, בו שלטון החוק הופך להמלצה בלבד. יש להטיל עליו קנסות כבדים ואף מאסר".
ח"כ קארין אלהרר, החברה בוועדה לבחירת שופטים, מסרה בסיום הדיון: "צר לי שהשר לוין בוחר פעם נוספת שלא לעסוק בחובתו למנות נשיא לבית המשפט העליון, ומסיט את השיח באמצעות פרובוקציה מיותרת ומתקרבנת. הבחירה למרוח את הזמן ולעסוק במשך דיון שלם אך ורק בדרישתו לשידור הוועדה, היא מסך עשן והסטת השיח, במטרה להמשיך בקידום ההפיכה המשטרית וריסוק מעמד מערכת המשפט".
ביקש שידור חי
הדיון היום עסק בדרישתו של לוין לשידור חי. השופטים, נציגי הלשכה וחברת הכנסת מהאופוזיציה קארין אלהרר, התנגדו. בישיבה לא דנו בהסתייגויות שהוגשו. בישיבה הבאה, מתכנן לוין לדון בשיטת הסניוריטי, ורק לאחר מכן בהסתייגויות הרבות שהוגשו.
ההערכה היא כי לוין ימשיך וידחה את ההצבעה למשך מספר דיונים, ללא קּיום הצבעה. לא נקבע מועד לדיון נוסף.
בפתח הישיבה שהחלה היום בסמוך לשעה 15:00, שר המשפטים יריב לוין ביקש לשדר את הדיונים הקרובים של הוועדה לבחירת שופטים, והודיע כי הציוד ערוך ומוכן. "את הדיונים הקרובים של הוועדה לבחירת שופטים אני מבקש לשדר בשידור חי. יראה הציבור וישפוט כיצד ממונים שופטים בישראל, כיצד ישנם גורמים שמנסים להסתיר זאת, כיצד יש מי שמנסה למנוע דיון ציבורי על התאמת המועמדים לתפקיד".
לוין לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז יוני למרות מחסור בשופטים בירושלים והיעדר רוב למועמדים שהוא מבקש לקדם. בדיון היום לוין לא קיים כאמור הצבעה לבחירת נשיא לעליון, אלא דן בהסתייגויות שהוגשו. ההערכה היא שלוין ינסה לדחות כמה שיותר את ההצבעה על בחירת הנשיא.
את הדיון כינס לוין בעקבות פסיקת בג"ץ מספטמבר שחייב אותו למנות נשיא. בישיבה היום האשים לוין את חברי הוועדה כי בשל חוסר הסכמתם למנות מועמד המקובל גם עליו ועל חברי הקואליציה בוועדה, ניתן צו בּג"ץ. "צר לי שהגענו לנקודה בה בחרתם לנטוש את מסלול ההסכמות שעלינו עליו בשנה האחרונה, והחלטתם לעלות על מסלול הצווים. בשנה האחרונה הצלחנו למנות 162 שופטים בהסכמה רחבה של כלל החברים כאן. הגשתי גם הצעה בעניין המינויים לעליון. לא עברו כמה דקות, והיא נדחתה על-ידיכם. לא מאוחר לעצור, לנטוש את הצווים ולשוב למסלול ההסכמות".
ניסיון ללחוץ על לוין
לקראת הדיון היום, ועל-מנת להפעיל לחץ על לוין לקיים את פסיקת בג"ץ, התנועה לאיכות השלטון הודיעה כי אם לא ימונה נשיא היום, היא תגיש נגד לוין בקשת ביזיון בית המשפט, בטענה להפרה של פסיקת בג"ץ שהורה על כינוס הוועדה לשם בחירת נשיא. חברת הוועדה לבחירת שופטים פנתה אתמול (ד') ללוין במכתב, בו כתבה כי הניסיון לבחור משנה לנשיא לפני נשיא יעיד כי לוין "מונע משיקולים זרים", והוסיפה כי "מצופה משר המשפטים, בימים אלה של מלחמה, לחדול מניסיון לדחות את הקץ ולקיים את חובתך כדין".
במקביל, הבוקר התפרסם קמפיין של לשכת עורכי הדין במסגרתו פורסמה תמונתו של לוין ועליה הכיתוב: "חיסול שלטון החוק - פגיעה ישירה בכולנו!" על שערי העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "ישראל היום" ו"מעריב".
עם חצובה ומצלמה
אחד המהלכים שינקוט לוין הוא דרישה להעביר היום בשידור חי את כינוס הוועדה לבחירת שופטים, ודרישתו תועלה בדיון עצמו. הוא מתכוון להגיע היום לדיון בוועדה עם חצובה ומצלמה.
לוין יסתמך על החלטה שהתקבלה בתקופת הממשלה הקודמת, באפריל 2022. הוועדה אישרה אז, בתמיכת נשיאת העליון דאז אסתר חיות ושר המשפטים דאז גדעון סער, החלטה לקיים שימוע פומבי בוועדת המשנה למועמדים לבית המשפט העליון (ולא לנשיא). דרישתו של לוין לשדר את הדיון בבחירת נשיא והדיון בהסתייגויות צפויה להיתקל בהתנגדות רוב חברי הוועדה.
לפי סדר היום שקבע לוין לדיון הקרוב, יתקיים דיון בבחירת משנה לנשיא העליון והנשיא. בדיון צפוי לוין לדון בשאלה באילו הסתייגויות ידונו. הוא עשוי לבקש לדון גם בהסתייגויות לגבי שופטים שכלל לא מועמדים.
לעמדת ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ככל שהשר לוין יכנס את הוועדה לבחירת שופטים רק לשם דיון בסדרי הדיון, מבלי לבחור נשיא קבוע לבית המשפט העליון, "זו עלולה להוות הפרה של צו בית המשפט העליון, אשר קבע כי על שר המשפטים לכנס את הוועדה לצורך מטרה זו".
באשר לבקשתו לשדר את הדיון אומר לוריא כי "הכלל שקבעה הוועדה (באפריל 2022, נ.ש.) כבר שולל אפשרות זו - ועל כן אין צורך בדיון דחוף טרם קבלת ההחלטה על מינוי הנשיא, שכל תכליתו היא רק לדחות עוד את מועד המינוי, תוך סיכול צו בית המשפט. שינוי של הכלל בדבר שידור דיון זה - לאחר שהליך המינוי החל ולאחר פרסום רשימת המועמדים - הוא ניסיון לשינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק, ונועד לסכל מינוי בהקדם של נשיא לאחר למעלה משנה שאין יציבות בתפקיד מרכזי זה".
מהלך אפשרי: בחירת משנה ללא בחירת נשיא
לאחר החלטת בג"ץ בספטמבר השנה, לוין פרסם במחאה את שמות כל השופטים בבית המשפט העליון כמועמדים לתפקיד הנשיא, בניגוד לרצונם (למעט השופטים יצחק עמית ויוסף אלרון). הוא כתב בהודעה כי הוא מכריז על כינוס הוועדה "מכוח הפקעת סמכויות שר המשפטים ובהתאם לצו שניתן על-ידי בית המשפט העליון". עשרה שופטים הודיעו כי הם מסירים את מועמדותם, אך לוין דרש אז כי הוועדה תדון במועמדות כל השופטים.
לוועדה הוגשו כ-4,000 הסתייגויות, רובן לגבי השופט עמית, חלקן לגבי אלרון וסולברג ויתר השופטים שאינם מועמדים. הסתייגויות רבות נגד עמית חוזרות על עצמן ובעלות נוסח דומה.
מהלך שלוין עשוי לנקוט הוא ניסיון למנות משנה לפני בחירת נשיא. חוק בתי המשפט קובע כי המשנה לנשיא ישמש כממלא-מקום הנשיא. כיום משמש בתפקיד השופט יצחק עמית, שצפוי להתמנות לנשיא לפי שיטת הסניוריטי. לתפקיד המשנה לנשיא מתמודדים שניים - השופט נעם סולברג בהתאם לוותק כפי שנהוג, והשופט יוסף אלרון. סולברג צפוי לזכות לתמיכת רוב חברי הוועדה. אך כאמור אם ימונה משנה לנשיא, ולא ימונה נשיא - ייווצר מצב שסולברג יהפוך לממלא-מקום. למהלך זה צפויה התנגדות מצד חברי לשכת עורכי הדין, חברת האופוזיציה קארין אלהרר והשופטים.
התנועה לאיכות השלטון פנתה אתמול (א') לחברי הוועדה בבקשה למנות תחילה נשיא בטרם מינוי משנה לנשיא. זאת על-מנת "למנוע ניצול לרעה" של החוק הקובע כי המשנה יקבל את הסמכויות של נשיא בית המשפט העליון בהיעדרו.
רוצה לשנות את שיטת הסניוריטי
לוין נמנע מבחירת נשיא לבית המשפט העליון מאז פרשה חיות, נוכח רצונו לשנות את שיטת הסניוריטי ולמנות את יוסף אלרון, היחיד מבין שופטי העליון שהציע את מועמדותו בניגוד לשיטה.
לפי החוק נדרש רוב רגיל (5 מתוך 9) למינוי נשיא לעליון, וללוין אין בוועדה רוב לכך. לכן הוא נמנע מלהביא להצבעה את מינויו של השופט יצחק עמית, ותיק השופטים, שבינתיים הפך לממלא-מקום. נגד התנהלותו הוגשה עתירה לבג"ץ שהתקבלה בספטמבר השנה.
שלושת שופטי בג"ץ קבעו לאחרונה כי לוין מחויב לממש את חובתו הקבועה בחוק בתי המשפט, לפרסם ברשומות את המועמדים ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא. השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף קבעו כי אומנם מסרו לשר המשפטים שיקול-דעת בשאלה מתי יש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והשר רשאי להביא בחשבון את השקפתו בדבר הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי; אך יחד עם זאת, במשך למעלה משנה נמנע השר מכינוס הוועדה לצורך בחירת נשיא. "משמעות מדיניות זו היא הענקת משקל בלעדי ומוחלט לשיקול שעניינו הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי ואי-הענקת כל משקל לתכלית העיקרית של החקיקה הרלוונטית - מניעת מצב שבו אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון".
נקבע כי המדיניות שהנהיג לוין "משנה את המנגנון הקבוע בחוק לבחירת נשיא בית המשפט העליון וחורגת מהוראות הדין".
מאז ההחלטה הגיש חבר הכנסת יצחק קרויזר, שגם חבר בוועדה לבחירת שופטים, הצעת חוק לשינוי הרוב הדרוש למינוי נשיא לבית המשפט העליון, כך שיידרש רוב מיוחד של 7 מתוך 9 החברים. בינתיים ההצעה לא קודמה.