שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ביום חמישי השבוע תתכנס הוועדה לבחירת שופטים, בעקבות החלטת בג"ץ שחייבה את שר המשפטים יריב לוין למנות נשיא לבית המשפט העליון, זאת לאחר שמאז פרישתה של הנשיאה אסתר חיות באוקטובר 2023 אין נשיא קבוע לבית המשפט.
לוין לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז יוני למרות מחסור בשופטים בירושלים והיעדר רוב למועמדים שהוא מבקש לקדם. בדיון הקרוב לוין לא צפוי לקיים הצבעה לבחירת נשיא לעליון אלא לדון בהסתייגויות שהוגשו. ההערכה היא שלוין ינסה לדחות כמה שיותר את ההצבעה על בחירת הנשיא.
● ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק בנושא תקציב לשכת עורכי הדין
● בניגוד לעמדת היועמ"שית: ועדת השרים אישרה לקדם את החוק שימנע חקירה פלילית נגד חברי כנסת
אחד המהלכים שינקוט לוין הוא דרישה להעביר בשידור חי את כינוס הוועדה לבחירת שופטים ביום חמישי, ודרישתו תועלה בדיון עצמו. הוא יסתמך על החלטה שהתקבלה בתקופת הממשלה הקודמת, באפריל 2022. הוועדה אישרה אז, בתמיכת נשיאת העליון דאז אסתר חיות ושר המשפטים דאז גדעון סער, החלטה לקיים שימוע פומבי בוועדת המשנה למועמדים לבית המשפט העליון (ולא לנשיא). דרישתו של לוין לשדר את הדיון בבחירת נשיא והדיון בהסתייגויות צפויה להיתקל בהתנגדות רוב חברי הוועדה.
לפי סדר היום שקבע לוין לדיון הקרוב, יתקיים דיון בבחירת משנה לנשיא העליון והנשיא. בדיון צפוי לוין לדון בשאלה באילו הסתייגויות ידונו. הוא עשוי לבקש לדון גם בהסתייגויות לגבי שופטים שכלל לא מועמדים.
לעמדת ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ככל שהשר לוין יכנס את הוועדה לבחירת שופטים רק לשם דיון בסדרי הדיון, מבלי לבחור נשיא קבוע לבית המשפט העליון, "זו עלולה להוות הפרה של צו בית המשפט העליון, אשר קבע כי על שר המשפטים לכנס את הוועדה לצורך מטרה זו".
באשר לבקשתו לשדר את הדיון אומר לוריא כי "הכלל שקבעה הוועדה (באפריל 2022, נ.ש.) כבר שולל אפשרות זו - ועל כן אין צורך בדיון דחוף טרם קבלת ההחלטה על מינוי הנשיא, שכל תכליתו היא רק לדחות עוד את מועד המינוי, תוך סיכול צו בית המשפט. שינוי של הכלל בדבר שידור דיון זה - לאחר שהליך המינוי החל ולאחר פרסום רשימת המועמדים - הוא ניסיון לשינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק, ונועד לסכל מינוי בהקדם של נשיא לאחר למעלה משנה שאין יציבות בתפקיד מרכזי זה".
מהלך אפשרי: ניסיון לבחור משנה ללא בחירת נשיא לעליון
לאחר החלטת בג"ץ בספטמבר השנה, לוין פרסם במחאה את שמות כל השופטים בבית המשפט העליון כמועמדים לתפקיד הנשיא, בניגוד לרצונם (למעט השופטים יצחק עמית ויוסף אלרון). הוא כתב בהודעה כי הוא מכריז על כינוס הוועדה "מכוח הפקעת סמכויות שר המשפטים ובהתאם לצו שניתן על-ידי בית המשפט העליון". עשרה שופטים הודיעו כי הם מסירים את מועמדותם, אך לוין דרש אז כי הוועדה תדון במועמדות כל השופטים.
לוועדה הוגשו כ-4,000 הסתייגויות, רובן לגבי השופט עמית, חלקן לגבי אלרון וסולברג ויתר השופטים שאינם מועמדים. הסתייגויות רבות נגד עמית חוזרות על עצמן ובעלות נוסח דומה.
מהלך שלוין עשוי לנקוט הוא ניסיון למנות משנה לפני בחירת נשיא. חוק בתי המשפט קובע כי המשנה לנשיא ישמש כממלא-מקום הנשיא. כיום משמש בתפקיד השופט יצחק עמית, שצפוי להתמנות לנשיא לפי שיטת הסניוריטי. לתפקיד המשנה לנשיא מתמודדים שניים - השופט נעם סולברג בהתאם לוותק כפי שנהוג, והשופט יוסף אלרון. סולברג צפוי לזכות לתמיכת רוב חברי הוועדה. אך כאמור אם ימונה משנה לנשיא, ולא ימונה נשיא - ייווצר מצב שסולברג יהפוך לממלא-מקום. למהלך זה צפויה התנגדות מצד חברי לשכת עורכי הדין, חברת האופוזיציה קארין אלהרר והשופטים.
התנועה לאיכות השלטון פנתה אתמול (א') לחברי הוועדה בבקשה למנות תחילה נשיא בטרם מינוי משנה לנשיא. זאת על-מנת "למנוע ניצול לרעה" של החוק הקובע כי המשנה יקבל את הסמכויות של נשיא בית המשפט העליון בהיעדרו.
הרצון של לוין לשנות את שיטת הסניוריטי
לוין נמנע מבחירת נשיא לבית המשפט העליון מאז פרשה חיות, נוכח רצונו לשנות את שיטת הסניוריטי ולמנות את יוסף אלרון, היחיד מבין שופטי העליון שהציע את מועמדותו בניגוד לשיטה.
לפי החוק נדרש רוב רגיל (5 מתוך 9) למינוי נשיא לעליון, וללוין אין בוועדה רוב לכך. לכן הוא נמנע מלהביא להצבעה את מינויו של השופט יצחק עמית, ותיק השופטים, שבינתיים הפך לממלא-מקום. נגד התנהלותו הוגשה עתירה לבג"ץ שהתקבלה בספטמבר השנה.
שלושת שופטי בג"ץ קבעו לאחרונה כי לוין מחויב לממש את חובתו הקבועה בחוק בתי המשפט, לפרסם ברשומות את המועמדים ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא. השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף קבעו כי אומנם מסרו לשר המשפטים שיקול-דעת בשאלה מתי יש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והשר רשאי להביא בחשבון את השקפתו בדבר הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי; אך יחד עם זאת, במשך למעלה משנה נמנע השר מכינוס הוועדה לצורך בחירת נשיא. "משמעות מדיניות זו היא הענקת משקל בלעדי ומוחלט לשיקול שעניינו הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי ואי-הענקת כל משקל לתכלית העיקרית של החקיקה הרלוונטית - מניעת מצב שבו אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון".
נקבע כי המדיניות שהנהיג לוין "משנה את המנגנון הקבוע בחוק לבחירת נשיא בית המשפט העליון וחורגת מהוראות הדין".
מאז ההחלטה הגיש חבר הכנסת יצחק קרויזר, שגם חבר בוועדה לבחירת שופטים, הצעת חוק לשינוי הרוב הדרוש למינוי נשיא לבית המשפט העליון, כך שיידרש רוב מיוחד של 7 מתוך 9 החברים. בינתיים ההצעה לא קודמה.