שמואל זכאי, מנהל רשות התעופה האזרחית (רת''א) / צילום: נתב''ג
ביקורת ציבורית נרחבת נשמעת מאז פרוץ המלחמה על תפקוד ענף התעופה, כאשר החברות הישראליות שדיווחו על רווחי שיא בדוחותיהן הכספיים בשבוע שעבר מפקיעות מחירים לישראלים שנהפכו לקהל כמעט שבוי בידיהן ובידי תשע חברות זרות בלבד שעדיין טסות לכאן - בהשוואה ל־110 חברות בימי שגרה.
● השמיים נופלים: מה יעצור את משבר התעופה החמור שאליו נקלעה המדינה
● 1,350 דולר לניו יורק: חברת התעופה של ההייטקיסטים חושפת מחירים
למרות זאת, שמואל זכאי, מנהל רשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה, טוען כי "אין תקדים בעולם לפעילות שלנו", משוכנע שהחברות הישראלית הן הפתרון ולא הבעיה, ולא נבהל מהליכי החקיקה הנדרשים להגדלת ההיצע, שעדיין לא הושלמו 14 חודשים מתחילת המלחמה.
מי דואג לאזרח?
רבים בענף התעופה תולים את חזרתן של חלק מחברות התעופה הזרות לישראל בתיקון שמבקשים במשרד התחבורה לעשות בחוק שירותי תעופה (המכונה "חוק טיבי"), שמטרתו לספק וודאות לחברות ולמתן את זכויות הנוסעים.
כך, בחוק הקיים החברות מחויבות לסל פעולות במקרה של ביטול טיסה עד 14 יום לפני המועד: פיצויים, הלנת הנוסע במדינה זרה וכן חובה לספק טיסה חלופית או החזר כספי.
ההצעה המדוברת מבקשת להחיל שינויים באופן רטרואקטיבי, כשמפרוץ המלחמה ועד לסוף חודש נובמבר 2023 חברות לא יחוייבו להעניק פיצוי כלל, ובחודשים דצמבר 2023 עד פברואר השנה תקופת ההודעה המוקדמת תופחת מ־14 ימים לשלושה. ואולם חברות תעופה דורשות הקלות נוספות כמו החלת התיקון עד לסיום המלחמה. נציגה של 15 מהחברות טענה בוועדת הכלכלה של הכנסת בשבוע שעבר כי 5 מהן יחזרו אם התיקון יעבור.
איך זה שאתם לא מצליחים להתאים את הרגולציה יותר משנה? אנחנו מתמודדים עם אותן בעיות מאז פרוץ המלחמה.
"הממשלה אישרה את התיקון במאי בקריאה ראשונה, הדיונים בוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוקחים זמן, ואי־אפשר לעשותם בהינף יד, וככה זה צריך להיות למען האיזון בין האינטרסים. מה יקרה אם נבטל את כל ההגנות? החברות יציפו את לוח הטיסות בטיסות פיקטיביות, כך שאם לא יהיה להן כדאי לטוס, הן יבטלו יומיים לפני.
"בכל אופן, זה לא משנה מתי החוק מאושר, כי הוא חל רטרואקטיבית, ולכן למועד התיקון אין חשיבות. אל תדאג, החברות לא שילמו עוד את הפיצוי".
זה רלוונטי כי החברות דורשות שהתיקון לא יהיה רק רטרואקטיבי אלא עד לסיום המלחמה.
"אז אני שואל אותך - אתה רוצה לקנות כרטיס ולא לקבל כסף אם החברה לא טסה בסוף? את זה היה אפשר לעשות תוך שתי דקות ולרמוס את זכויות האזרח. זה שחברות התעופה רוצות - אז הן רוצות. מי דואג לאזרח?".
אתם. אז בוא נסתכל על התפקיד שלכם. למה חברות התעופה הישראליות לא התאספו במשרדכם, ונתתם להן מחיר גג לטיסות, תוך הבנה שאם הן לא יעמדו בו, תאיימו לקחת להן את הרישיון, כמו שלפי גורמים בענף עשיתם בקורונה.
"קוראים לזה הגבלת תחרות, ולנו אין סמכות חוקית לעשות דברים כאלה. מי הגביל בקורונה מחירים? מה פתאום".
עוד נטען שאתם לא עושים את זה בגלל שבעלי חברות התעופה מקורבים לשרה, כמו רמי לוי והאחים נקש.
"גם יהיו כמה אנשים שיגידו שאני סוכן של חיזבאללה. אז מה?".
ובכל זאת?
"אני מזכיר לך ששרת התחבורה פנתה במכתב לשר הכלכלה שיבחן את מה שאתה אומר לפני כמה חודשים, כי הוא הסמכות לעשות זאת, והוא קרא למנכ"לים אליו לשימוע".
ואז אתה רואה את הדוחות הכספיים של אל על ושל ישראייר ומבין שזה ישראבלוף.
"אני אומר לך באחריות, ויש פרוטוקולים, ששרת התחבורה קראה להן וביקשה להגביל המחירים, ופנתה לשר הכלכלה שיפעיל סמכותו החוקית לשם כך. הוא קרא לשימוע, ואל על עשו הגבלה מסוימת לארבעה יעדים, ושתי החברות האחרות פרסמו שהראו שממוצע המחירים שלהן לא גבוה ממה שהיה, או שהעלייה סבירה, והשר החליט מה שהחליט".
14 מיליון נוסעים
למרות הביקורות, במהלך הראיון זכאי מתגאה בפעילות רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה. "מדינה שיורים עליה כטב"מים, טילים בלסטיים ורקטות, שטסים אליה וממנה 14 מיליון נוסעים (מתחילת השנה) ב־300 תנועות מטוסים ביום - וזה מה שיש היום בנתב"ג - לא נמצאת במצור אווירי. מה היה ב־2023? היו 20 מיליון נוסעים. עכשיו בוא נשווה את זה לאוקראינה.
"הרגולטורים בעולם אסרו על טיסות לאוקראינה ולרוסיה מסיבות בטיחותיות, אבל לא על טיסות לישראל. זה אומר דבר אחד: שרשות התעופה האזרחית בישראל מנהלת בטיחות בצורה מיטבית. הרוב מסתכלים על החברות הישראליות כבעיה של הפקעת מחירים, אבל הן לא הבעיה, הן הפתרון".
אולי הבעיה במשרד התחבורה, שלוקח לו כל־כך הרבה זמן לשנות חוק.
"תגיד, באיזו מדינה אתה רוצה לחיות? שהממשלה מחוקקת בלי פיקוח פרלמנטרי של הכנסת? הממשלה הגישה לוועדת הכלכלה כבר בסוף מאי. הכנסת, לפני שהיא משנה חוק שיכול להוביל לפגיעה באזרח, צריכה לשמוע את כולם".
אני טוען שאפשר להגיע לאיזון הנדרש בפרק זמן קטן מ־14 חודשים, בשעה שבה כל המשק נדרש לשנות את פעילותו, ואזרחים תקועים במקומות שונים בעולם.
"בוא נפריך את האגדה. נוסע שטס במלחמה יודע שיכול להיות מצב שחברת התעופה תבטל את הטיסה. צי המטוסים הישראלי הוא הגדול ביותר מקום המדינה, במלחמה הוקמה חברת תעופה נוספת, כל ההסכמים התעופתיים של ישראל נפתחו, כשמול פליי דובאי למשל הוגדלו מספר הטיסות שהיא מפעילה לישראל, מחמש לשמונה.
"הדבר השלישי - הקמנו באתונה ובלרנקה האבים. לאורך כל המלחמה הפננו נוסעים שטיסותיהם בוטלו ללרנקה או לאתונה, ומשם יהיו 20 טיסות ביום שיאפשרו להגיע לישראל - אומנם לא בשעה או ברגע שתרצה, אבל תוכל להגיע לישראל. מה הזמן המקסימלי שלקח לנוסע לחזור ארצה גם אם חברת התעופה ביטלה? ארבעה עד חמישה ימים. זה 'המדינה לא עשתה דבר'?".
"אין לזה תקדים בעולם"
עוד ציין זכאי כי הוא משוחח עם חברות התעופה הזרות ונותן להן הערכות מצב, אבל "אני מדבר עם המנכ"לים שלהן ויודע למה לא טסים לישראל: לא בגלל חוק טיבי, אלא כי יש פה מלחמה. חברת תעופה שהיא עסק כלכלי לא רוצה להתעסק עם הדברים האלה של ביטולים ודאגה ללינה בבתי מלון וצוותים שלא רוצים לטוס לישראל".
יש משהו שהייתם צריכים לעשות אחרת בדיעבד?
"מאז ה־7 באוקטובר פועל צוות לניהול משברים תעופתיים בראשותי, והוא משותף גם לחיל האוויר, לפיקוד העורף ולרשות שדות התעופה. המשימה שאני הגדרתי לתעופה האזרחית ברורה: שמירת הקשר האווירי הרציף ממדינת ישראל ואליה, תוך שמירת בטיחותם של הנוסעים וכלי הטיס וסיוע לחיל האוויר בביצוע משימותיו.
"האם עמדנו במשימה? האם הקשר האווירי הרציף מישראל ואליה נמשך? אין לזה תקדים בעולם. אתה יודע מה התרומה העיקרית לחזרתן של חברות? שלא תהיה מלחמה".