מעבדת הפריה חוץ־גופית בקייב. רוב הביציות בשוק הישראלי הגיעו מאוקראינה, עד המלחמה / צילום: Reuters, Dominika Zarzycka
שנתיים בלבד עברו מאז השלימה קבוצת שירותי הבריאות "דנאל" את רכישת "מנור בייבי", חברה מובילה בתחום תרומת הביציות והפונדקאות, אך אלו ככל הנראה הספיקו לה - השבוע אישרה החברה לגלובס כי היא סוגרת את פעילותה בתחום הביציות. הסיבות למהלך הן רבות, ומעידות לא רק על הקשיים של דנאל, אלא של שוק תרומת הביציות בישראל בכלל, שעל פי דוחות החברה מגלגל כ־45 מיליון שקל בשנה. לאחר מספר טלטלות שעבר השוק בשנים האחרונות, מומחים בתחום חוששים כי כעת יפנו יותר ויותר נשים ישראליות לקבל את הטיפול בחו"ל - בעלויות גבוהות ובאופן לא מפוקח.
● ההחלטה הדרמטית והביקורת: מחדל העוברים והדילמה האנושית
דנאל רכשה את מנור ב־2022 תמורת סכום כולל של 95 מיליון שקל. לפי דוחות החברה, היא סיימה את 2023 בהפסד תפעולי של 19.7 מיליון שקל, שהצטרפו להפסד שנרשם גם בשנה שקדמה לה, על סך 9 מיליון שקל. את הקפאת הפעילות הסבירה החברה בשינויים "החלים בתחום תרומת הביצית בישראל", ולצד זאת הודיעה כי "תמשיך את פעילותה באוסטרליה". בהודעה שהעבירה לגלובס, הבהירה דנאל כי תמשיך לספק שירות ותמיכה במטופלים שכבר חתומים מולה על הסכם.
"החוקים נכתבו בדם"
רוב הבעיות שמשפיעות על מנור מאפיינות את כל השוק. המכה הראשונה התרחשה עם תחילת מגפת הקורונה, והתחזקה עם המלחמה באוקראינה, ממנה הגיעו רוב הביציות בשוק הישראלי. בתחילת 2024 חטף התחום מכה נוספת, עם מעצרו של ד"ר דוד בידר ממרפאת ל.ב., לאחר שהואשם כי הביא לישראל ביציות מתורמת נשאית המופיליה - וכי נולד לפחות ילד אחד חולה בעקבות זאת. משרד הבריאות הגיב בחידוד הנהלים על המקורות של הביציות הנתרמות, באופן שגרם לא רק למנור אלא גם לגורמים אחרים בתחום לשקול את פעילותם.
"המאפיין המשותף של רוב החוקים שקיימים בישראל הוא שהם נכתבו בדם", מסביר רופא פוריות בכיר לגלובס. "אחרי פרשת בידר, במשרד הבריאות החליטו לגלגל את האחריות לפתחם של מכוני ההפריה, ובצדק. הם אמרו ליחידות ההפריה, כמו אסותא או המדיקל סנטר, כי הן האחראיות לכל שרשרת האספקה של התרומה - כלומר עליהן לוודא שהביצית עוברת בדיקות רפואיות מסוימות, שהיחידה בחו"ל דואגת לרווחת התורמת, שהתרומה היא על פי החוק של אותה המדינה - למשל בגיאורגיה אסור לתרום עוברים מופרים לזוגות חד־מיניים אלא רק ביציות, אבל חלק מהרופאים אולי עיגלו פינות ואמרו 'מי יודע לאן זה מגיע?' אז עכשיו, מבחינת משרד הבריאות יחידת ההפריה אחראית לוודא שעומדים בכללי המדינה וכדומה".
את כלל הדרישות האלו, יחידות ההפריה לא מסוגלות כיום למלא. מנהל בכיר באחת מיחידות הפוריות שדיבר עם גלובס מספר כי דרישות משרד הבריאות הביאו את המרפאה להגדיל את נטל הבדיקות על חברות דוגמת מנור, "וזה כנראה הפך את הפעילות שלהן ללא משתלמת". לדבריו, "ביחידת הפוריות שלנו אנחנו עובדים רק עם חברה אחת ליבוא ביציות, וגם היא שוקלת את צעדיה".
"ההיצע הולך ומידלדל"
מדוע התרומות מגיעות מחו"ל, ודווקא מאוקראינה? כמו בכל דבר, גם פה התשובה היא היצע וביקוש. בישראל, מספר התרומות השנתי נמוך בהרבה. "ישנן תורמות ישראליות, סטודנטיות או חיילות משוחררות בדרך כלל", אומר הרופא הבכיר, "אבל עדיין ההיצע נמוך משמעותית מן הביקוש, אולי בגלל היעדר מודעות לעניין והערכת יתר של הסיכון בתהליך". כך, מתקבלות כיום רק כמה עשרות תרומות ישראליות בשנה - זאת לעומת ביקוש לאלפי מחזורי טיפול באותו פרק זמן.
באוקראינה לעומת זאת, המצב שונה. "אוקראינה שילבה בין רפואה טובה יחסית, עם חוקים נוחים לישראלים", אומר הרופא. "אולם עכשיו (מאז המלחמה, ג"ו), חלק מהיחידות שם הפסיקו לתפקד, והתורמות לפעמים מתקשרות ברגע האחרון ואומרות שמסוכן להן לצאת מהבית או שנפל על הרכב שלהן טיל, וההיצע הולך ומידלדל".
"התהליך נעשה במרתף"
בשוק טרם מצאו פתרון מוצלח למצב. במנור ביקשו למשל להתקשר עם יחידת תרומות חדשה בגיאורגיה או בארגנטינה, אך תחת הכללים החדשים של משרד הבריאות, תהליך בדיקה של יחידה חדשה מאפס הוא כמעט בלתי אפשרי. חברה אחרת ניסתה להתקשר עם יחידה שוודית שיש לה מרכזים ברחבי אירופה, אך נתקלה גם היא בקשיים - כאשר בחלק מהמדינות ישנן מגבלות על הוצאת הביציות מחוץ לאיחוד האירופי. אפשרות אחרת היא ארה"ב, שם המחיר מגיע לכ־150 אלף שקל - זאת לעומת כ־35 אלף שקל בתרומה מאוקראינה.
"אז אנשים עכשיו מסכנים את עצמם ונוסעים לעבור את התהליך בחו"ל עם כל מיני מפוקפקים, ואז הם מתפלאים לראות שזה נעשה באיזה מרתף, במחשכים", אומר הרופא הבכיר. מנהל יחידת הפוריות אומר בציניות כי "ככה זה לא על המצפון של המשרד, כי זה לא נעשה פה, אבל אלה עדיין מטופלות ישראליות".
בינתיים, בתחום מקווים בעיקר שהמלחמה באוקראינה תיגמר בקרוב, ויחידות הפוריות שאיתן עבדו בישראל יחזרו לפעילות. עד אז, הם צופים עלייה בנסיעת מטופלות לקליניקות בחו"ל שאינן תמיד מפוקחות, וכן המשך ביצוע של טיפולים מביציות שלהן, גם כשהסיכוי להרות מהן נמוך מאוד.