כיצד הסדר בצפון צפוי להשפיע על השווקים? / אילוסטרציה: Shutterstock
הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה שתיכנס לתוקפה מחר (ד') ב-10:00, מרכזת את עניין המשקיעים שצמאים מזה זמן רב לחדשות טובות. ראיה לכך הוא צמצום פערי התשואות בין המדדים המרכזיים בת"א לבין שאר המדדים בסביבה הגלובלית שמסמן את תמחור המשקיעים לסיום המלחמה לקראת הרבעון האחרון של שנת 2024. מדד ת"א 35 למשל הוסיף לערכו כ-23.5% מתחילת השנה בזמן שמדד S&P 500 עלה באותה תקופה בכ-26% - נכון ליום ג'.
● הורדת הריבית תחכה: חשש בנק ישראל מאינפלציה גבר על הרצון להקל על המשק
● הדולר בשפל של שלושה חודשים מול השקל. אלו הסיבות
עולה השאלה כיצד ההסדר בצפון צפוי להשפיע על השווקים. האם מהלך עליות השערים בת"א כבר מוצה? או שמא הבורסה המקומית תמשיך להניב ביצועי יתר על שאר הסביבה הגלובלית? האם השקל ימשיך להתחזק מול המטבעות הזרים גם בטווח הארוך? ועד לאיזו רמה יצנחו תשואות האג"ח הממשליות? הכלכלנים הבכירים עושים סדר.
"סביר כי נראה עליות נוספות בשוקי המניות אך תהיה תנודתיות"
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, הסביר בשיחה עם גלובס כי להערכתו, הפסקת האש בגזרה הצפונית היא התפתחות חיובית מאוד הן ברמה הכלכלית, הן מבחינה פיסקאלית והן מבחינת הסנטימנט בשוקי ההון:
"סביר כי נראה נטייה לעליות נוספות בשוקי המניות והתחזקות של השקל (שכבר מתרחשת), תוך הצטמצמות קלה נוספת של המרווחים על איגרות החוב הקונצרניות והמשך התאוששות של איגרות החוב הממשלתיות. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי דווקא בשל משך המלחמה ועצימות השפעתה על המשק, ייקח זמן להסתגל ודי הגיוני להניח כי כל הצדדים ימתינו לראות מה המנגנון והאם הוא נאכף. תיתכן לכן עצבנות תנודתיות בטווח הקצר, כאשר כל "הפרה" עלולה לזעזע את השוק.
"מכל מקום, הרבה תלוי בשאלה האם הפעילות הכלכלית שנפגעה באזור הצפון תתחדש ויש לקחת בחשבון הוצאות ממשלתיות גדולות לצורך שיקום הנזקים הרבים ברכוש שספג האזור. כמו כן, היות והערכות לגבי ההסכם המתגבש שוררות כבר שבועות, חלק מההשפעות החיוביות שהזכרתי כבר מגולמות בשוקי המניות, האג"ח והמט"ח ולא ברור עד כמה עצם החתימה על ההסכם בפני עצמה תהווה טריגר לעליות של ממש".
מנחם מדגיש כי "אחת האפשרויות היא שתיסוף של השקל יצטרף לעליות שערים בשוק המניות המקומי, מה שעשוי לגרום למשקיעים השונים לשקול הסטה חלקית של השקעות מחו"ל לשוק המקומי, אם כי חשוב לזכור שנוכח אופטימיות לגבי מדיניותו הכלכלית של הנשיא הנבחר טראמפ, שוקי ארה"ב בהחלט יכולים להמשיך להיות אטרקטיביים בשנה הבאה גם אחרי העליות של השנתיים האחרונות".
רן סיני, כלכלן ראשי בחברת אולטרה פיננסים מצטרף לדבריו של מנחם ומסביר: "שיפור הפריון של חברות שחוזרות לשגרה כלכלית, לצד הוצאות הממשלה הצפויות לשיקום אזור הצפון, עשויים לסמן את תחילתה של מגמה חיובית בשוק ההון. אופטימיות זו עשויה גם לתרום להגדלת ההשקעות הזרות במשק, אשר בתורן עשויות לחזק את השקל. במצב זה, מומלץ לעקוב אחר אג"ח ומניות של חברות ציבוריות עם תשתיות ייצור ופעילות משמעותית בצפון הארץ. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי השיפור בתפוקה צפוי להתבטא באופן משמעותי רק בשנת הכספים הבאה".
אילו סקטורים יקבלו רוח גבית מהפסקת האש?
מנחם ממזרחי מדגיש כי העליות בשוק המניות המקומי נרשמו עוד לפני ההגעה אל סופו של הסדר שכעת יצטרך להיבחן, כך שמבחינת עיתוי כניסה לשוק המניות, או הגדלה של חשיפה, יש לנקוט זהירות ושיקול דעת: "השוק המקומי די 'סגר את הפער, משוקי חו"ל ובמספר מקרים אף עקף אותם, כך שאינו זול כשהיה אך לפני מספר שבועות ויש לקחת זאת בחשבון משיקולי תמחור".
עוד הוא מסביר כי באותה נשימה, סנטימנט שלילי בשל הרעה ביטחונית מתמשכת גורר לפעמים ירידה רוחבית "מדי" של השוק וכיש תפנית חיובית תמיד תהיינה חברות שספגו ירידת יתר ויהיו בין הראשונות להתאושש. "בהקשר זה, חברות צמיחה עשויות להוות חלופה מעניינת. בנוסף, אם וככל שתשתרר רגיעה בת קיימא, סקטורים שנפגעו, מן הסתם, יותר מאחרים, ובראשם הבנייה, החקלאות, התיירות והתעשייה המסורתית, יהיו בין המקדימים להתאושש, אך גם כאן התהליך לא בהכרח יהיה חלק ומהיר", מעריך מנחם.
מנחם מוסיף כי "חברות האנרגיה הצליחו לתפקד היטב חרף המתיחות בצפון אך מן הסתם רגיעה ביטחונית תוכל רק לפעול לטובתן. מצד שני, חברות וסקטורים עם ביקושים קשיחים, שנפגעו פחות בעת המלחמה, כגון רשתות שיווק, או חברות בתחום שירותי הבריאות, עשויים, מטבע הדברים, לקבל פחות רוח גבית מעצם תחילת הרגיעה".
לסיכום הוא מציין כי שאלה נוספת היא האם רגיעה מדינית תוליך לחזרה של חברות התעופה הזרות לישראל: "אם כך יהיה, ישתפר לא רק מצב חברות המלונאות והתיירות המקומיות, אלא גם עלות וזמינות חומרי הגלם ותשומות הייצור לחברות התעשייה ישתפרו".
ומה לגבי ריבית בנק ישראל?
אתמול (ב') בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% בהתאם לתחזיות המוקדמות. בחודשים האחרונים החלו להישמע קולות שבנק ישראל אף יעלה את הריבית בעתיד, אך בתוך שבועות התחלפו ציפיות להעלאת ריבית בציפיות דווקא להורדה ככל שהשווקים החלו לתמחר את סיום המלחמה.
מנחם ממזרחי מעריך כי בהנחה של רגיעה ביטחונית, שתסייע לאושש את השקעות הזרים במשק ותאפשר תיסוף חד יותר של השקל, יפחתו גם לחצי האינפלציה (בנטרול ההשלכות החד פעמיות של העלאת מס הערך המוסף) ובנק ישראל עשוי, בתוך מספר חודשים, לשקול תחילת הורדה של הריבית: "התרחיש הבסיסי עדיין מצביע על כך שהריבית לא תרד לפני אמצע השנה הבאה אך אם אכן נראה ירידת מדרגה בעוצמה המלחמתית, ותיסוף השקל יימשך, הדברים עשויים להישקל שנית".