האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי
ישראל מתקדמת להסכם הפסקת אש בזירה הצפונית, אך באיזה מצב זה משאיר את חיזבאללה? כמה זמן יימשך השקט בצפון, וכיצד זה ישפיע על הזירה הדרומית בעזה? על פי האלוף במיל' ישראל זיו, חיזבאללה מוכה, אך ישראל לא עושה מספיק כדי להמיר את ההישגים הצבאיים להצלחה מדינית. ההסכם המתגבש משיג רק את המינימום, ובלי הענקת כוח אמיתי לצבא לבנון - חיזבאללה יוכל להשתקם תוך חמש שנים עד עשור, לחזור לאיים עלינו עם תרחישי 7 באוקטובר.
● "מקזזים הפסדים": מה עומד מאחורי הירי המאסיבי של חיזבאללה
● יוון וטורקיה לוטשות עיניים למערכות נשק ישראליות, ויש להן סיבה טובה
קודם כל, אומר האלוף במיל' זיו, מבחינת מצבו של חיזבאללה ברמה הצבאית, "חיזבאללה עצמו היום הוא ארגון מוכה. המערכת הטקטית והפיקוד האסטרטגי שלו פורקו. מערכת העברת הכסף, ויחידה 4400 שאחראית על ההברחות מאיראן הוכו קשות". בין היתר, בחודש אוקטובר חוסל מוחמד ג'עפר קסיר, מפקד היחידה, ושלושה שבועות לאחר מכן חיסלו גם את מחליפו חסן ע'ריב. "היום נשארו מערך הביניים, המיוצג על ידי כוח באדר, והזרוע המדיני דרך נעים קאסם. היכולת שלו להתחמש מחדש במצב בעייתי", מסביר זיו.
עם זאת, לא בטוח שהמצב המוחלש של חיזבאללה יישאר לאורך זמן: "כרגע השיח הוא על הפסקת של אש 60 יום", מציין זיו. "והשאלה המרכזית היא האם הם ישמשו ליישום ההסכם בפועל, או שזה רק יהיה שלב ביניים בדרך להסכם אמיתי. כי בפועל, הסיבה שבכלל אפשר להגיע להסכם היא הלחץ הצבאי הכבד שמופעל כעת. אם ניתן להם חודשיים להתאושש צבאית, זה רק יערים קשיים גדולים יותר על הגעה להסכם. אבל אם בחודשיים האלה ההסכם כבר יתחיל להתבצע בפועל, לרבות כניסה של צבא לבנון לגבולם הדרומי ונסיגה צפונה של חיזבאללה - זה כבר בסדר", הוסיף.
פרטיו המלאים של ההסכם לא פורסמו, מה שמגביל משמעותית את הדיון הציבורי עליו. גם בכיר לשעבר כמו האלוף במיל' זיו עוד לא מכיר את יסודות ההסכם, ונאלץ להישען על הפרגמנטים שפורסמו - וקל וחומר שאר הציבור. ובכל מקרה, הוא מדגיש - "צריך לבחון את המימוש ב-60 הימים הללו. אם נחזור לאותה נקודה, זה למעשה ללכת אחורה". כלומר, גם תוך חודשיים בלבד חיזבאללה יצליח להשיב לעצמו חלק מכוחו, בצורה שתסיג לאחור את המערכה נגדו.
בעיניו, נסיגה של חיזבאללה מצפון לליטני בלבד כמעט ואינה מספיקה: "הסף המינימלי מבחינתה של ישראל זה שחיזבאללה ותשתיותיו לא יהיו מדרום לליטני. אבל זה הישג נמוך, כי הוא מאפשר פריסה של חיזבאללה עם כל הטילים שאנחנו סופגים. הם הרי נורים מצפון לליטני. אם יתממש רק ההישג הדרומי, הוא די מינימלי והוא מבטיח התחדשות של חיזבאללה ומהר מאוד הוא יירד דרומה".
"הדבר הכי חשוב זה חיזוק צבא לבנון"
אז מה כן יהיה הסכם טוב? "אם ההסכם יקבל תוקף יותר חזק, ויצליחו לפרק את חיזבאללה או להרחיק אותם גם מהמרחב שבין ליטני לביירות, זה כבר הישג הרבה יותר דרמטי. קומה מעל זה, זה אם ביירות תחזור להיות תחת שליטת צבא לבנון. אם נשיג את זה, יש סיכוי שההסכם יחזיק ולבנון תחזור לעצמה".
הדרך לשם, לדבריו, עוברת קודם כל בצבא לבנון: "הדבר הכי חשוב זה חיזוק צבא לבנון, כי היישום בפועל תלוי בו. חיזבאללה לא ירצה לאבד שליטה, אבל אם צבא לבנון יהיה מספיק חזק בשעה הנוכחית שחיזבאללה חלשים, זה יעשה את כל ההבדל". האם צבא לבנון יצטרך להילחם בפועל נגד חיזבאללה? לדברי זיו, "ברגע שהם יהיו מספיק חזקים, הם לא יצטרכו לירות. בכל מקום שצבא לבנון יבוא לפרק, חיזבאללה יאלץ לזוז בלי שפיכות דמים. זה הדבר הכי חשוב שישראל לא מתעסקת בו. צבא לבנון הוא המפתח לשימור דרום לבנון והחזרת השלטון התקין בכל לבנון".
אלא ש"הבעיה היא שכל תשומת-הלב שלנו הולכת להישג המינימלי של הסגת חיזבאללה מעבר לליטני, ולא להישגים רציניים יותר". הוא מלין על כך ש"אנחנו כמעט שלא עושים תהליך מדיניים, נתניהו לא עוסק בזה. המאמץ שלנו צריך לא להיות רק באכיפה, אלא גם בחיזוק צבא לבנון. צריך תקציב, תוכנית אימונים וליווי של ארה"ב, צרפת ובריטניה. כרגע ההסכם רק מביא להם 'פיקוח' ולא יותר מזה".
"בהינתן מספיק זמן - חיזבאללה יכול לשוב לעוצמתו הקודמת"
זיו מזהיר שעם ההישג המינימלי בלבד, חיזבאללה עלול לחזור תוך מספר שנים למה שהיה ערב המלחמה: "למרות שחיזבאללה היום איבד חלק ניכר מהיכולות שלו, בהינתן מספיק זמן - חיזבאללה לחלוטין יכול לשוב לעוצמתו הקודמת. בלי אכיפה של ההסכם על ידי צבא לבנון, תוך חמש או 10 שנים הוא כבר יהיה מסוגל לבצע תוכניות כמו ה-7/10".
ומה לגבי החזית הדרומית, בעזה? "עצם זה שיש ניתוק בין עזה ללבנון כבר מראה שמערכת הפרוקסי האיראנית מתפרקת. אבל אם היינו מנהלים מאמץ מדיני, היה אפשר ללחוץ הפוך - בגלל שחיזבאללה חטפו קשה על הסולידריות שלהם עם חמאס, אולי היינו יכולים לדרוש מהם ללחוץ על חמאס שישחררו חטופים. מעין איחוד זירות הפוך. ישראל לא מנהלת מאמץ מדיני מהותי, לצערי".
וכשהוא נשאל על מטרות המלחמה בחזית ההיא, זיו טוען ש"היה צריך להחליף את חמאס, אבל הממשלה לא מעוניינת בזה, או לפחות לא מסוגלת לקבל החלטה על החלפת השלטון. אין יותר הישגים צבאיים שם, לכן צריך לשחרר את החטופים ולסגור את המלחמה". בנימה אופטימית יותר, הוא מסכם: "ככה או ככה, עבורנו פנימה יש חשיבות גדולה להסכם. הוא יאפשר לנו להתאושש".