מפעל התעשייה האווירית בלוד / צילום: שלומי יוסף
עולם התעשיות הביטחוניות סוער בשל המאבק של צרפת נגד הצגת החברות הביטחוניות הישראליות בתערוכות, ודווקא בתקופה כזו חברה מנס ציונה הציגה בתערוכה מקצועית בבריטניה. בה בעת, התקשורת הסינית "מדליפה" מידע על טיל השיוט הארוך ביותר של בייג'ינג, ואוקראינה ממשיכה לחדש את מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים שלה. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● בטייס אוטומטי: הרחפנים הקטלניים שעומדים למלא את שמי אוקראינה
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | אחרי שאיבדה יותר מ-3,500 טנקים, רוסיה מצאה פתרון יצירתי
● ראיון | "הרוסים מנצחים על המלחמה באוקראינה אבל גם במזרח התיכון"
● פודקאסט | המומחה שמעריך: איך תגיב ארה"ב כשסין תפלוש לטייוואן?
התעשייה האווירית חנכה מפעל מכ"מים בהודו
התעשייה האווירית מרחיבה את נוכחותה בהודו, כשהשבוע היא חנכה את מתקן HELA בהיידרבאד. המתקן החדש, שימנה 45 עובדים מקצועיים ו־80 מהנדסים הודים, יתמחה בתחזוקת ותיקון מכ"מים - כולל טיפולים במערכות אנרגיה, קירור ו־IT.
זהו צעד נוסף של החברה להרחבת נוכחותה במדינה, לאחר שנים רבות של שיתוף פעולה. בחודשים האחרונים, בתעשייה האווירית שמו דגש על התאמתם לדרישות Made in India שמקדמת ממשלתו של נרנדרה מודי. זה בא לידי ביטוי כבר לפני שמונה חודשים, עת הוקמה חברת הבת ההודית Aerospace Services India (ASI).
החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט), בפיתוח ותמיכה באמצעים מתקנים שמיוצרים עבור מערכת ביטחון ההודית. ASI מונה 50 עובדים, 97% מהם הם אזרחי הודו. משרדי החברה נמצאים בניו דלהי, אך החברה פרסה סניפים ברחבי תת־היבשת.
ASI מבצעת עסקאות במטבע ההודי, הרופי, והיא החברה היחידה העוסקת במערכת ההגנה האווירית לטווח בינוני (MRSAM), מערכת מתקדמת המספקת הגנה נגד מגוון איומים אוויריים ונמצאת בשימוש הצבא ההודי, חיל האוויר וחיל הים של המדינה. המערכת כוללת מכ"ם מדגם Phased Array, מערכת פיקוד ושליטה, משגרים ניידים ומיירטים המצוידים בחיישן תדר רדיו מתקדם. מערכת MRSAM פותחה בשיתוף פעולה בין תע"א ו־DRDO לשימוש מערכת הביטחון ההודית.
החברה הישראלית שדווקא עכשיו הציגה בתערוכה בבריטניה
חברת קראומג'יק (Creomagic) מנס ציונה, שעוסקת בפיתוח וייצור פתרונות תקשורת כולל לחימושים משוטטים (כטב"מים מתאבדים), הציגה בשבוע שעבר בתערוכה מקצועית בתחום החימושים המשוטטים בבריטניה. העיתוי של ההופעה שלהם מעניין בשל שתי סוגיות מרכזיות: הראשונה, התהליך המשפטי המתמשך בצרפת בהנהגת הנשיא עמנואל מקרון נגד הופעת החברות הביטחוניות הישראליות בתערוכות במדינה, והשני - החלטת בריטניה לפני כשלושה חודשים להשעות 30 רישיונות יצוא לישראל.
על אף כל זאת, בתערוכה בבריטניה, קראומג'יק הציגה את הטכנולוגיה התקשורתית המאובטחת שלה. מערכת Creo-ADL של החברה מספקת אבטחת שידור, תוך ניתוח והצפה מתמשכת, במטרה למנוע שיבושים. הסוגיה הזו משמעותית מאוד בשדה הקרב המודרני משום שכפי שמשתקף בכל שדה לחימה ובמיוחד באוקראינה ובישראל, כלי הטיס הבלתי מאוישים תופסים כבר כיום מקום קריטי במלחמות. יתרה מכך, בעתיד הם צפויים להיות אף יותר משמעותיים.
סין מציגה: טיל שיוט ארוך־טווח
התעשייה הביטחונית הסינית משתמשת בשיטות "הדלפה" משלה, שכוללת פרסומים ברשתות החברתיות. ובדיוק כך, סופק מידע חדש על אודות טיל השיוט הסופרסוני ארוך הטווח החדש של בייג'ינג, DF-100 מסדרת דונגפנג. לפי הפרסומים, הטיל בעל טווח של 4,000 ק"מ - יותר מהערכות קודמות של 3,000-2,000 ק"מ.
אותו טיל חוצה לאורך רוב שלבי הטיסה את רף המהירות הסופרסונית, מעל מהירות הקול. כלומר, כ־1,100 קמ"ש או 330 מטר בשנייה. לפי הדיווחים, הוא מיועד לפגיעה בשורת יעדים, בהם כאלו מבוצרים, בונקרים תת־קרקעיים, או ספינות גדולות. זהו רק אמצעי אחד מתוך ארסנל טילים גדול במיוחד של סין. לפי הערכות, בייג'ינג מחזיקה ב־2,400-2,300 טילים בליסטיים, מתוכם כ־90 בין־יבשתיים. לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום, ברשות סין כ־500 ראשי קרב גרעיניים, שלישית בעולם לאחר רוסיה (כ־4,380) וארה"ב (כ־3,708).
הכטב"מ האוקראיני שמשגר רחפנים
אוקראינה הפכה בשנתיים וחצי האחרונות למובילה עולמית בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, תוך שהתעשייה המקומית ממציאה כל העת פיתוחים שונים שמיועדים לתת מענה הן בהגנה והן בהתקפה. פיתוח מסקרן הוא הכטב"ם "דובבוש T10", שמיועד להוות ספינת אם לרחפני FPV מתאבדים אשר נושאת אותם עד מיקום קרוב למטרה.
Ukrainian drone-FPV carrier. Can carry up to 6 FPV drones. Part 1. t.me/serhii_flash...
[image or embed]
- 🦋Special Kherson Cat📺刚刚 (@specialkhersoncat.bsky.social) November 20, 2024 at 12:05 AM
שיטת ההפעלה הזו משפרת את הקטלניות של אמצעי התקיפה ומגבירה את קשיי ההגנה האווירית הרוסיים להתמודד איתם: כשרחפן FPV מופעל מאזור שקרוב למטרה, אין צורך לקחת בחשבון את מגבלת הטווח ומערך הזיהוי הרוסי רואה אותו בשלב מאוחר יחסית. מעבר לכך, T10 יכול לשאת עד שישה רחפני FPV. אמנם ככל שהוא נושא יותר אז הטווח שלו מתקצר מעצם המשקל הגבוה, אבל עבור מטרות קצרות־טווח - הוא עשוי לאפשר מתקפת נחיל יעילה מאוד.
חוזה המתדלקים של בואינג עם חיל האוויר האמריקאי
חיל האוויר האמריקאי העניק לבואינג חוזה בסך 2.3 מיליארד דולר ליצור ואספקה של 15 מטוסי תדלוק ומטען מדגם KC-46A, עד ליוני 2028. הדגם החדש של בואינג מיועד להחליף את KC-135 סטרטוטנקר, ומאפשר הן תדלוק והן מטען, תלוי במשימה הנדרשת. במסגרת החידושים שלו ניתן למנות מערכות קישוריות משופרות שנדרשות בשדה הקרב המודרני.
כושר הנשיאה שלו גבוה במיוחד, כ־30 טונות, משקל ששווה, למשל, ל־F-35. לצד נשיאת אמצעים שונים, המטוס עשוי לשאת 58 נוסעים או 54 פצועים על אלונקות. כשמשתמשים בו עבור תדלוק, המטוס שמתבסס על מבנה בואינג 767 מסוגל לשאת להזרים כ־4,542 ליטרים בדקה - וכך לאפשר משימות תקיפה ארוכות־טווח. בזירה הישראלית, חשיבות מטוסי תדלוק השתקפה מהתקיפות בתימן נגד המורדים החות'ים.