בית שנפגע בקריית שמונה, בשבוע שעבר / צילום: Reuters, Thomas Peter
במקביל להכרזות אתמול (ג') על הפסקת אש בגבול הצפון, במשרד האוצר נערכים לשיקום המסיבי של האזור שנפגע קשות במהלך שנת הלחימה האחרונה. במסגרת תקציב המדינה לשנת 2025, שאושר לאחרונה בממשלה, שוריינו 15 מיליארד שקל למטרה זו, שיבוצעו לאורך חמש שנים. מתוכם, ההערכה היא שיוקצו 3 מיליארד שקל במהלך השנה הקרובה. אבל כבר עכשיו מתחיל המאבק לגבי האופן שבו יחולקו, מה ייכלל בתוך התקציב - והאם יהיה צורך בהגדלתו.
● "הממשלה והצבא כשלו כישלון מוחלט": מסקנות ועדת החקירה האזרחית
● האלוף שמזהיר: בלי אכיפת ההסדר, זה הזמן שייקח לחיזבאללה לבצע 7 באוקטובר בצפון
● המלצות אנליסטים | מה יעשה ההסכם בצפון לשווקים, ואיפה כדאי לשים את הכסף?
קרוב ל־60 אלף תושבי הצפון, המפונים מבתיהם זה יותר משנה, עדיין ממתינים לאות שיאפשר את חזרתם הבטוחה לבתיהם. אולם לאיזה בתים, יישובים, תשתיות ומוסדות ציבור בדיוק הם ישובו? המציאות בשטח מורכבת: סיורים באזור חושפים נזק נרחב לרכוש, כבישים שנרמסו תחת זחלים של כלי רכב צבאיים כבדים ושטחים חקלאיים שעלו באש. חלק ניכר מהיישובים עדיין מוגדרים כשטח צבאי סגור, מה שמקשה על הערכה מדויקת של היקף הנזקים.
בממשלה מדברים בימים אלה על גיבוש תוכנית מענקים למשפחות שיחזרו לביתם בצפון. הדיווחים הראשוניים שיוצאים מתוך המערכת הפוליטית מדברים על 100־200 אלף שקל לכל משפחה שתחזור לביתה בצפון, עם סיום המערכה הצבאית והסדרת המצב הביטחוני. המענקים, שיינתנו בנוסף לפיצויי מס רכוש על נזקים שנגרמו לרכוש הפרטי, נועדו לזרז את חזרת עשרות אלפי התושבים המפונים לבתיהם.
אולם סכומי המענקים שנזרקים לאוויר אינם מתואמים מול הדרג המקצועי במשרד האוצר, שם רואים את הדברים אחרת לגמרי. מענקים מקבילים שניתנו למשפחות שחזרו לבתיהן בעוטף בשנה האחרונה היו נמוכים משמעותית. בדרום קיבלה משפחה בין 31־62 אלף שקל, בהתאם למספר הנפשות. גורמים באוצר מדגישים כי מודל המענקים ששולם לתושבי העוטף יהיה אמת־המידה למודל לתושבי הצפון, תוך התאמות שונות שיידרשו. באוצר מעלים ספק אם ניתן יהיה בכלל למצוא את ההצדקות המשפטיות למענקים בגובה פי שלושה לתושבי הצפון לעומת תושבי הדרום.
שיקולי רווחה לצד יעילות כלכלית
למרות המחלוקת על גובה המענקים, במשרד האוצר תומכים במתן תמריצים משמעותיים לתושבים שישובו לבתיהם. זאת לא רק משיקולי רווחה אלא גם מטעמי יעילות כלכלית. הסיבה לכך פשוטה: העלויות השוטפות של פינוי התושבים - הכוללות מימון שהייה במלונות, סיוע בשכר דירה והוצאות מחיה - מכבידות מאוד על הקופה הציבורית. המודל הנוכחי, המעניק 200 שקל ליום למבוגר ו־100 שקל לילד, הופך את הפינוי המתמשך ליקר מאוד לאורך זמן עבור האוצר. העלות למדינה על פינוי משפחה בת 3 ילדים לחמישה חודשים עולה כמו מענק חד פעמי בגובה 100 אלף שקל למשפחה.
באוצר מבינים את הקושי של משפחות להתגורר תקופה כה ארוכה בחדר מלון או להתארח אצל קרובים, ולכן תמכו במתן אפשרות למציאת פתרונות דיור עצמאיים. עם זאת, עמדתם ברורה: ברגע שיינתן האישור הביטחוני לחזרה הביתה, ויוצע מענק משמעותי לחזרה - לא תהיה עוד הצדקה להמשך מימון הפינוי. תינתן תקופת התארגנות מסוימת שתיקצב במספר חודשים. גם כאן ייתכן מאבק בין עמדת האוצר לדרג הפוליטי, שעשוי לבקש לאפשר לתושבים לבחור בין מענקי פינוי למענקי שיבה הביתה לתקופה ממושכת הרבה יותר.
בתחילת השבוע העבירה הממשלה את האחריות המיניסטריאלית על מינהלת תקומה בדרום ומינהלת הצפון ממשרד ראש הממשלה למשרד האוצר. השר זאב אלקין, שמונה לתפקיד במשרד האוצר לצד השר בצלאל סמוטריץ', יהיה אמון על תחום שיקום חבלי הארץ המופגזים.
אלקין מוקם בתוך משרד האוצר מתוך מטרה להביא כמה שיותר תקציבים לשיקום. יש לו ניסיון רב שנים מול האוצר והוא כבר החל לעבוד. מחלוקת ראשונה שעשויה להתגלע במהרה בין אלקין לבין אגף התקציבים במשרדו החדש תהיה בנושא המקורות למימון מענקי השיבה הביתה. בדרג המקצועי יטענו שאלה צריכים להגיע מתוך המסגרת של 15 מיליארדי השקלים שהוקצו לשיקום. אולם, מסתמן כי אלקין עשוי לטעון מנגד שלא סוכם כך בתוך החלטת הממשלה על הקצאת התקציב, ושמענקי החזרה הביתה יחסכו לקופת המדינה כסף במקום מימון פינוי.
במקביל, הרשויות המקומיות בצפון עלולות לטעון ש־15 מיליארד שקל לא יספיקו לשיקום, כך שהם ילחצו להקטין את המענקים לתושבים אם אלה יגיעו מתוך אותו סל תקציבי.
כמו כן, כל נושא פינוי התושבים מעבר ל־1 בינואר אמור להגיע ממקור תקציבי חיצוני ל־15 מיליארד שקל שהוגדרו. האוצר שמר אומנם קופסה תקציבית למקרה של המשך הלחימה, עם 2.5 מיליארד שקל להמשך הפינוי. אבל עדיין לא ברור אם האוצר ירצה לפתוח את הקופסה אם המלחמה תיפסק עד תחילת השנה, ועדיין יידרש מימון לתקופת המעבר הזמנית עד שהתושבים יתארגנו ויחזרו לבתיהם.
תקציב השיקום בסך 15 מיליארד שקל שהקצה משרד האוצר לצפון צפוי להתחלק, לפי עמדתו, בין שני אפיקים מרכזיים: שיקום תשתיות ציבוריות מחד, ומענקים לעידוד חזרת התושבים מאידך. בעוד שהנזק לרכוש פרטי - בתים, כלי רכב, עסקים ושטחים חקלאיים - מטופל במסגרת נפרדת של פיצויי מס רכוש, התקציב המיוחד נועד בעיקרו לשיקום התשתיות הלאומיות שניזוקו במהלך שנת הלחימה.
היקף הנזקים המדויק טרם ידוע
התוכנית כוללת שיקום מקיף של מערכת הכבישים שניזוקה הן מהפגזות והן מתנועה מסיבית של רק"ם, שדרוג תשתיות חשמל ומים שזכו עד כה רק לתיקונים זמניים, שיפוץ ושיקום מוסדות ציבור וחינוך, וחיזוק מרכיבי ביטחון ביישובים. בנוסף, צפויות השקעות בפיתוח כלכלי של האזור, כולל תמיכה בעסקים מקומיים והקמת מיזמים חדשים שיעודדו צמיחה כלכלית.
במקביל, נתוני מס רכוש ברשות המסים ממחישים את סדר הגודל של הנזק הראשוני: יותר מ־17 אלף תביעות הוגשו מאז תחילת המלחמה, מתוכן כ־8,800 בגין נזק למבנים ו־7,000 בגין נזק לכלי רכב. בתחום החקלאות הוגשו 343 תביעות, ועוד כאלף תביעות בקטגוריות אחרות.
עד כה שילמה רשות המסים פיצויים בסך של כ־140 מיליון שקל, כאשר חלק הארי - 77.5 מיליון שקל - שולם במוקד טבריה, 39.9 מיליון שקל במוקד עכו, ו־22.9 מיליון שקל במוקד חיפה.
מדובר רק בקצה הקרחון: יותר מ־3,300 תביעות עדיין פתוחות, ורבות נוספות צפויות להיפתח עם חזרת התושבים המפונים לבתיהם. חלק ניכר מהיישובים עדיין מוגדרים כשטח צבאי סגור, מה שמונע הערכה מדויקת של היקף הנזקים.