פוקצ'ה עם קישוא קלוי וצנוברים בג'ילברט / צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של ג'ילברט
לקיבוץ נען נקלענו במקרה בבוקרו של יום באמצע השבוע. חברתי הטובה הבטיחה לי פחמימה משפרת מצב רוח ביום שבו הוא היה שפוף במיוחד. היינו בסביבה והיא נזכרה במאפייה קטנה ומטריפה. לא היה צורך להתאמץ למצוא אותה, שכן ארובות החוטם רחרחו את דרכן בעקבות ארומות מענגות.
● אחד החופים היפים בישראל נמצא במקום שלא חשבתם עליו
● במגדל העמק יש מסעדת פועלים בשם "פלאפל קופת חולים". זו הסיבה
● אחרי שתבקרו במסעדה הזאת לא תוכלו לחזור לאכול עוף "רגיל"
09:00 | משהו לאכול: תור ארוך בדרך לקרואסון פיסטוק
את ג'ילברט הקימו גיל ושי טנא, והחזירו את עטרת המאפייה הקיבוצית ליושנה. הסיפור מתחיל בשנות הארבעים של המאה הקודמת, עת הגיע למאפייה בכל בוקר יענק'לה טופור. הוא הכין לחברי המשק לחם אחיד, חלות וגם עוגות שמרים בשבתות. בשנות השבעים יצא טופור לגמלאות והמאפייה נסגרה ועמדה בשיממונה למשך כמעט 50 שנה. אבל אז הגיע גיל טנא, מהנדס מכונות בעברו ואופה בנשמתו, שנישא לשי, בת הקיבוץ. בשיתוף המועצה לשימור אתרים הם שיפצו את המבנה ההיסטורי, והשמישו מחדש את תנור הלבנים הישן.
את מקום הלחם האחיד תפסו לחמי מחמצת, את המרגרינה שבעוגות השמרים החליפו בחמאה, ונוסף שלל מרהיב של מאפים מלוחים ומתוקים - מעטפת בצק משובצת בסוכריות שרי, שום וארטישוק, גלגל דביק של דייניש משובץ צימוקים וקרם פטיסייר, קרואסון פיסטוק שנגמר מהר מדי וביסקוטי תפוז־פיסטוק שמתמוססים לאטם בכוס תה מהבילה.
יש כמובן גם קפה נהדר וכמה שולחנות פזורים סביב. בשישי משתרך תור ארוך במיוחד, המגשים יוצאים בקצב מסחרר ותכולתם נחטפת במהירות האור.
ג'ילברט
10:00 | משהו לראות: כלי נשק מקוריים מתחת לבריכת דגים
על המרפסת של ג'ילברט פגשנו את זוהר בקאל. בת הקיבוץ היא חוקרת צעירה, מרצה לזמר עברי ומומחית להיסטוריה, והיא משלבת את הידע עם אישיות ססגונית וחדות לשון לכדי סיור היסטורי־תרבותי בנען.
בדרך לבית החמרה, מוזיאון ההתיישבות הקטן של נען, סיפרה לנו זוהר על היווסדו בשנות העשרים כקיבוץ הראשון של תנועת הנוער העובד, אותה הקימו נערים ונערות קשיי יום שנפלטו ממסגרות חינוכיות בערים.
בבית החמרה פגשנו את גדי אלמוג, אדריכל וטייס לשעבר, אדם צנום וצנוע מידות, שניהל לאחרונה מבצע שיפוץ מרהיב כדי להשמיש את הסליק הסודי של ההגנה. הסליק היה אטום בבטון במשך 75 שנה ונפתח למבקרים השנה. הוא הוסתר בבית של שני חברי קיבוץ, מתחת לבריכת דגים. זוהר מוסיפה בטון מבודח שאילו הבריטים היו מכירים לעומק את ההווי, היו חושדים בבריכת נוי באמצע קיבוץ. אבל למרבה המזל הסליק מעולם לא התגלה.
אלמוג פוער עבורנו את פתח הסליק ואנחנו יורדות למחבוא, מלטפות בעינינו את כלי הנשק המקוריים שמעולם לא הוצאו ממנו, לבד מצרכים מבצעיים. עוד על המדפים מונחים רימוני יד "תוצרת USA" - אך השלט לידם מבהיר שלא מדובר במשלוח נשק מתנת הדוד סם, אלא בראשי תיבות של "אונזערע שטיקל ארבייט" ביידיש (ובעברית "חתיכת עבודה שלנו").
סליק בית החמרה
11:00 | משהו לעשות: סיור עם מורה לפיזיקה שהלך אחרי הלב
במשעולי הקיבוץ פגשנו את דני מדאר הלוי ליד אחד מפסליו, מתוך מאות הפזורים בקיבוץ. "ברוכים הבאים לגלריה הפתוחה", הוא מחייך ופורס כפיים אל עבר פסל של דמויות חבוקות למרגלות מגדל המים. "הפסל הוא הומאז' למטפלות הקיבוץ", מסביר מדאר, מורה לפיזיקה בעברו, במקור משעריים שברחובות, שהתמסר לתחביב שהפך למקצוע. "מדאר פירושו בתימנית חרס. רוב שמות המשפחה של בני העדה התימנית נגזרים מהמקצוע של בעליהם".
מדאר מצא לבסוף את ייעודו. פסליו מציגים פיסות מההוויה הישראלית בכלל, וסיור ביניהם שופך אור על ההוויה הקיבוצית, החלום ושברו וימי קום המדינה.
סיור בין פסליו של האמן דני מדאר הלוי
13:00 | משהו לנשמה: ביקור אצל יגאל תומרקין ודודו גבע
אם בבית הקברות של נהלל קבורים ענקי התרבות של העמק, הרי שבבית הקברות של נען קבורה אצולת השפלה. זוהר מוליכה אותנו בין הקברים, ביניהם הופתענו לגלות את "מעשה בברווז" על קברו של דודו גבע, את קברו היפהפה של יגאל תומרקין ואת קברו הצנוע של ישראל גלילי, ראש המפקדה הארצית של ההגנה, ח"כ ושר (וסבא של עינב) - קבור ככל חברי המשק, ללא אזכור לפועלו.
לצד קברו של המלחין המחונן דוד זהבי (הליכה לקיסריה, הן אפשר, יצאנו אט, המנון הפלמ"ח ועוד) לא מסתירה זוהר את התרגשותה. כחוקרת זמר עברי היא מספרת בהתלהבות על זהבי, ממייסדי הנוער העובד: "קודם כול הוא היה חבר משק וחשמלאי, ואם היה לו זמן גם הלחין".
אבל עם כל הכבוד לניגונים ולמפקדים, אני הגעתי לבית הקברות כדי לחלוק כבוד ליענק'לה טופור האופה ולמתכון עוגת השמרים־שוקולד החקוק על קברו.
בית הקברות של נען