גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"רופא עם מוסר עבודה לא יזריק לבת 16 רק כי היא רוצה לעשות שפתיים"

עד לא מזמן הזרקות בוטוקס וחומצה היאלורונית היו נחלתן של נשים מבוגרות יחסית, אלא שבשנים האחרונות, בחסות האינסטגרם והטיקטוק, יותר ויותר צעירות ואף נערות רואות בכך כרטיס כניסה לעולם של מראה "מושלם" ● בארה"ב מספר מטופלי ההזרקות מתחת לגיל 19 עלה ב–75%, וגם בישראל הטרנד מתחיל להתפשט ● לצד הסכנות הפיזיולוגיות יש מי שמזהיר מהשלכות רוחביות: "הרופאים מאבדים את היכולת להבחין בין טבעי למוגזם"

נערות הבוטוקס / צילום: Shutterstock
נערות הבוטוקס / צילום: Shutterstock

כשנ' הייתה בת 24 היא הגיעה למרפאה של כללית אסתטיקה כדי להסיר שומה בגב שלא מצאה חן בעיניה. "כשהגעתי לרופא, הוא המליץ להשאיר אותה ככה כי זה עלול להשאיר צלקת, אבל ניצלתי את ההזדמנות ושאלתי אותו משהו שהעסיק אותי הרבה זמן". היא שיתפה אותו שיש לה קמטים בין הגבות והיא רוצה לטפל בזה. "אמרתי לו שכשאני מתרכזת או יושבת שעות מול המחשב בספרייה, נוצרים שם חריצים, וזה מציק לי; שאני שוקלת להזריק בוטוקס".

פרויקט הבנייה הגדול בעולם הוא מגנט למנהלים עם התנהגות מחפירה
השקעות של מיליארדי דולרים: כך נראה מרוץ החימוש הגרעיני של ענקיות הטכנולוגיה
אשת סודו: רבים מייחסים לה את הניצחון של טראמפ, בקרוב היא תעשה היסטוריה

להפתעתה, לפחות לאור הגיל הצעיר שלה, הרופא היה ממש בעד. "הוא הסתכל עליי ואמר שבוטוקס זה 'הכי בקטנה', שזה פתרון מעולה ועדיף להתחיל כמה שיותר מוקדם. אני זוכרת גם שהוא אמר לי שבארה"ב בנות בגילי כבר עושות מסיבות בוטוקס, ושאפילו הוא בעצמו מזריק. זה שכנע אותי. באותו הרגע החלטתי לנסות". כך יצא שבדיקה להסרת שומה מהגב הפכה להיות חוויית הבוטוקס הראשונה של נ'. "זה היה די פשוט, 700 שקל, בו במקום".

נ' ממש לא לבד, היא חלק מתופעה שהולכת וצוברת תאוצה - דור חדש של נשים צעירות שרואות בהזרקות בוטוקס וחומצה היאלורונית לא רק פתרון קוסמטי, אלא גם כרטיס כניסה לעולם של מראה "מושלם" שמכתיבות הרשתות החברתיות. אם עד עכשיו חשבנו שטיפולים כאלה הם מנת חלקן של בנות 35 ומעלה, אז מתברר שעבור דור שגדל על פילטרים של אינסטגרם וטיקטוק, המרוץ הזה מתחיל הרבה לפני שמופיע הקמט הראשון.

"פעם הייתי נגד הזרקות, חשבתי שזה עושה מראה לא טבעי ולא יפה בפנים", מספרת מ', דוגמנית בת 26. אבל היום, לאחר שמצאה מרפאה שלדבריה מבצעת טיפולים עדינים ועם תוצאה טבעית, "אפילו בן הזוג שלי לא יודע שאני עושה".

אלא שטווח הגילים של נ' ומ' הוא לא הכי נמוך שיצא לנו לפגוש בהקשר הזה. הרצון לעשות טיפולים אסתטיים כאלה מתחיל לפעמים גם בקרב נשים מתחת לגיל 20. ל' למשל, בת 17 מהמרכז, מספרת שיש לה חברות שהזריקו חומצה היאלורונית לשפתיים. גם היא רוצה, אבל במקרה שלה ההורים לא מרשים. ההליך עצמו לא מפחיד את ג', ומבחינתה הזרקות חומצה לשפתיים אינן מותרות, אלא כמעט הכרח חברתי. באופן שבו היא מציגה את זה - זו לא רק בחירה אסתטית, אלא תחושת חובה להתאים עצמה לסטנדרטים של יופי שמוכתבים דרך הפילטרים של אינסטגרם וטיקטוק.

ללחץ הזה, להתקרב יותר ויותר למודל היופי, יכולות להיות גם השלכות פחות נעימות. כך למשל קרה לג', כשהחליטה בגיל 27 להזריק סיליקון לשפתיים כי הן לא היו מספיק "בשרניות". "לא הייתי מרוצה מהתוצאה כי השפה עצמה לא התנפחה, אלא העור שמעליה. אז עשיתי ניתוח וכרתו לי את הרקמה המיותרת". הניתוח הזה עלה לה 20 אלף שקל, ובסופו של דבר ג' מציינת שהיא רק רצתה לחזור למצב הטבעי שלה.

אז מה מושך את הצעירות לחדר הטיפולים האסתטיים, למה המגמה הזאת רק ממשיכה להתגבר והאם יש סיבה אמיתית לדאגה?

"כניעה מצד ההורים"

על פי האגודה האמריקאית לכירורגים פלסטיים, בין השנים 2019 ל־2022 מספר מטופלי ההזרקות מתחת לגיל 19 עלה ב־75%, ואילו בקרב בני 20 עד 29 נרשמה עלייה של 71% באותה התקופה. לפי הנתונים, בארה"ב לבדה בוצעו כ־9.5 מיליון טיפולים של הזרקות בשנה שעברה. עוד מראים הנתונים שהבוטוקס הפך לחלק בלתי נפרד משגרת היופי של רבים, כולל גברים. בשנה האחרונה בלבד צמח מספר הגברים שעוברים הליכים כאלה ב־5.5%.

אבל נחזור לצעירים. בסקר של חברת המדיה VICE UK בקרב קהל צעיר (24-13) בבריטניה, שנערך מוקדם יותר השנה, העידו 68% מהנשאלים שלפחות אחד מחבריהם עבר פרוצדורה קוסמטית כמו מילוי שפתיים. נוסף על כך, 66% מהמשתתפים הביעו רצון לשנות תווי פנים באמצעות טיפול כזה.

ומה בישראל? אמנם אין נתונים רשמיים, אך משיחות שערכנו עם רופאים ומומחים בתחום, אין ספק שגם פה הגיל שבו מתחילות נשים להזריק בוטוקס ודומיו הולך ויורד. "אם בעבר פחות מ־20% מהמטופלות שלי היו מתחת לגיל 30, כיום שיעור זה עלה לכ־30%", אומרת ד"ר אנה אשכול, רופאת עור ומומחית לרפואה אסתטית. "אין ספק שיש עלייה בביקוש בקרב צעירות. היא נובעת, בין היתר, מהשפעות הרשתות החברתיות ודמויות מפורסמות".

ויש לך גבול מסוים? תזריקי לכל אחת?
"רופא עם מוסר עבודה לא יזריק למישהי בת 16 רק כי היא רוצה לעשות שפתיים. במקרים מסוימים, אני מוכנה להיפגש עם צעירות ולבחון אם יש מקום לשיפור, אך יש גבול ברור. אני ממש נמנעת מלהזריק לצעירות, אבל כן, אני רואה מגמה של בנות צעירות שמבקשות לשפר קמטים במצח. בעבר היה טרנד של מיטות שיזוף שפגע מאוד בעור, ובעקבות כך אנחנו רואים היום נשים צעירות יותר שמגיעות לטיפולי בוטוקס בגיל מוקדם יותר, כדי לטפל בנזקים".

"כ־5% מהמטופלות בקליניקה שלי הן צעירות", אומר ד"ר ראם רחיניאן, מומחה לרפואה אסתטית ומנהל קליניקה בתל אביב. "אמנם זה אחוז קטן, אך הוא גדל. אני רואה היום סוג של כניעה מצד ההורים. אם בעבר הם עמדו איתנים, היום הם נכנעים לגחמות של הילדים. זה משאיר אותי לעיתים כדמות האחראית היחידה, ואני מוצא את עצמי אומר 'לא' במקום ההורים".

עד כדי כך?
"כן. מתחת לגיל 18 בדרך כלל לא אמליץ לטפל בפנים כי הן עדיין משתנות. בכל מקרה עדיף שהן יבואו בשלות יותר, אחרי גיל 18 או 19. גם אז יש לבצע רק טיפולים שבאמת צריך ולהימנע מהליכים מיותרים. התפקיד שלנו כרופאים הוא לשים את הגבול, להגיד מתי הטיפול מיותר ואולי יעשה נזק.

"לעיתים מטופלת עם שפתיים גדולות כבר מבקשת להגדיל אותן עוד יותר, אבל זה מיותר - הפרופורציה של הפנים תשתבש וזה עלול להיראות מגוחך. הן רוצות שינויים שלא מגיעים מבפנים, אלא מבחוץ - בגלל חשיפה ברשתות החברתיות. הן רואות פילטרים וחושבות שאפשר להגיע לאותן תוצאות עם הזרקות".

השוק צפוי להכפיל את עצמו

עולם הבוטוקס והאסתטיקה נחשב כיום למתקדם מאוד, אך לקח לו הרבה מאוד זמן להגיע למקום שבו הוא נמצא. בתחילת הדרך, במאה ה־19, עיבוי שפתיים נעשה באמצעות הזרקת שומן עצמי שנלקח מאזורים אחרים בגוף, בתהליך מסובך, פולשני ולא תמיד מוצלח. בשנות השישים הסיליקון הנוזלי הפך לחומר מילוי שנראה כמו הפתרון המושלם, אך תופעות לוואי קשות, כמו התקשות ודלקות, הובילו לאיסור השימוש בו. בשנות התשעים הגיעה נקודת מפנה עם השימוש בקולגן אנושי, אך גם הוא דרש חזרות רבות ולא התאים לכל אחד.

פריצת הדרך של הבוטוקס קרתה באותן שנים, רק אז גילו הרופאים את הפוטנציאל האסתטי החבוי בחומר, תגלית ששינתה את עולם האסתטיקה לנצח. הבוטוקס, ששימש עד אז לטיפול רפואי במיגרנות ובעוויתות שרירים, הצליח להפתעת עולם הרפואה להחליק קמטים באמצעות הרפיית שרירי הפנים. בתחילת שנות ה־2000 הגיעה המהפכה האמיתית, עם הופעתם של המילויים מבוססי החומצה ההיאלורונית. חומצה זו, שמצויה באופן טבעי בגופנו, סיפקה פתרון גמיש, בטוח ונגיש יותר.

אבל אם יש רגע שהפך את הזרקות השפתיים לטרנד בוער אצל הצעירים, זה היה ב־2015, כשקיילי ג'נר, הצעירה מבנות משפחת קרדשיאן, הודתה בשימוש במילוי שפתיים - לפני גיל 18. התוצאה? מרפאות דיווחו על זינוק של 70% בביקוש לטיפול בתוך 24 שעות. באותה השנה בארה"ב בוצע מילוי שפתיים בכל 20 דקות.

קיילי ג'נר. הודתה בשימוש במילוי שפתיים לפני גיל 18 וגרמה לזינוק של 70% בביקוש / צילום: ap, Evan Agostini

כיום שוק חומרי המילוי האסתטיים העולמי נמצא בצמיחה מתמדת. על פי דוח של חברת Exactitude Consultancy, השוק הוערך בכ־2.3 מיליארד דולר בשנת 2023 וצפוי כמעט להכפיל את עצמו עד שנת 2028, אז צפוי להסתכם ביותר מ־4.4 מיליארד דולר. מדובר בשיעור צמיחה שנתי ממוצע של 11.2% במהלך תקופה זו.

ומה באשר לרגולציה? נכון להיום בארה"ב אושר השימוש הקוסמטי בבוטוקס בידי מנהל המזון והתרופות (FDA) מגיל 18. בישראל, אף שאין חקיקה מפורשת המגבילה את גיל המטופלים, רופאים רבים ממליצים להימנע מהזרקות לצרכים אסתטיים לפני גיל 21, אלא אם כן מדובר בצרכים רפואיים דוגמת טיפול בהזעת יתר או חריקת שיניים. עם זאת, באישור הורי אין מניעה לבצע הזרקות אלה בגיל צעיר יותר.

"טיפולים אסתטיים הם אלקטיביים, ולכן יש חוקים ברורים בנושא קטינים - חובה לקבל אישור הורים", אומר ד"ר אלעד מושל, רופא שיניים (D.M.D) שעוסק ברפואה אסתטית, מרצה ומדריך בתחום. "אני באופן אישי לא מבצע טיפולים לקטינים, אלא במקרים נדירים מאוד. לדוגמה, טיפלתי בעבר, באישור בכתב ובנוכחות ההורים, במטופלת בת 17 וחצי שסבלה מחוסר סימטריה מולד בשפתיים. במקרה כזה הייתה הצדקה רפואית, אך מעבר לכך, רוב הרופאים שאני מכיר לא מבצעים טיפולים אסתטיים בגילאים צעירים".

ד''ר אלעד מושל / צילום: פרטי

הגבול בין גימיק לרפואה

אחד הדברים שמשפיעים על עולם הבוטוקס, כפי שכבר נאמר פה, הוא הוויראליות שלו ברשתות החברתיות. יותר ויותר משפיעניות ומשפיענים חושפים את הטיפולים שעברו, הרופאים עצמם מתחזקים חשבונות סושיאל, וכבר נהגו שלל האשטגים בנושא, למשל Brotox (שילוב בין המילים Brother ובוטוקס) שנועד לנרמל טיפולים אסתטיים גם לגברים.

טרנד בולט אחד שהתפתח בשנים האחרונות הוא ה"בייבי בוטוקס", טיפולים שמתמקדים במניעה מוקדמת של הופעת קמטים ומיועדים בעיקר לצעירים בשנות ה־20 וה־30 לחייהם. הבוטוקס מוזרק בכמויות קטנות לאזורים מסוימים בפנים, כמו המצח, קמטי הצחוק והעיניים, ובניגוד להזרקות המסורתיות שמטרתן להחליק קמטים קיימים, טיפול זה נועד להאט את תהליך ההזדקנות עוד לפני הופעתם של סימני גיל משמעותיים.

טרנד נוסף שתפס תאוצה בטיקטוק הוא ה"ברבי בוטוקס" (ידוע גם בשם Traptox). בהליך זה הבוטוקס מוזרק לשרירי הטרפז (הממוקמים בין הצוואר לכתפיים) כדי להרפות אותם. ההרפיה של השרירים יוצרת צוואר ארוך ומראה עדין יותר, הדומה למראה בובת ברבי. הטרנד הזה הפך ליותר ויותר מבוקש לקראת היציאה לאקרנים של הסרט "ברבי" בשנה שעברה, אך הוא נעלם מהר מאוד. "לאנשים היו כאבי צוואר וכאבי גב, אז הבינו שעם כל הכבוד, זה לא עובד ככה. בסוף יש רפואה, ויש טרנדים שהם לא בטוחים וגם לא יעילים", אומר ד"ר מושל.

זה אמנם לא חדש, אבל בעידן המדיה החברתית התופעה מקבלת ממדים חסרי תקדים. העונה ה־11 של ריאליטי ההיכרויות "Love Island" הבריטי הפכה למראה מטרידה של הטרנד: מתמודדות בנות 26-24 הציגו שימוש מוגזם בטיפולים קוסמטיים עם תוצאות רחוקות מהמראה הטבעי, עד כדי שהמבקרים כינו את התוכנית "פרסומת נגד טיפולים אסתטיים".

ולמרות שהטרנדים נראים קלילים ואופנתיים, מדובר בפרוצדורה רפואית הדורשת מקצועיות, וגם מעלה שאלות על הסיכונים שבשימוש לא מושכל, בעיקר בקרב הצעירות. "הליך רפואי צריך להישאר הליך רפואי", אמרה מוקדם יותר השנה ד"ר פרישה אצ'אריה, רופאה אסתטית מלונדון, במסגרת כתבה בנושא ל־CNN. אצ'אריה הדגישה כי יש לכך סיכונים של ממש, וכי "אם הבוטוקס מוזרק בכמות שגויה, הוא עלול לגרום לשיתוק שרירים ולפגיעות נוספות".

ד"ר מושל מסכים. "כשמדברים על מונחים כמו 'בייבי בוטוקס', חשוב לזכור שזה גימיק, טרנד. הרפואה לא מכירה בזה. ופה מתחיל הקונפליקט. רופא היום יכול להיות משפיען ברשתות החברתיות ולהגיע לחשיפה רחבה יותר מדקאן הפקולטה לרפואה, אבל הגבול בין גימיק שיווקי לבין רפואה עלול להיטשטש כך".

"מאבדים קשר למציאות"

וכשמבינים שגיל המטופלות בהזרקות רק יורד ויורד, אי אפשר שלא לחשוב איך הן משלמות על זה. טיפול בוטוקס יחיד בקמטים במצח או בצדי העיניים נע בין 700 ל־1,500 שקל, אך טיפול מקיף בכמה אזורים בפנים יכול להגיע גם ל־2,500 עד 3,500 שקל. בשוק החומצה ההילאלורונית המחירים גבוהים יותר, כך שהזרקות לשפתיים יעלו לרוב בין 1,500 ל־2,500 שקל, ואילו טיפולים באזורים אחרים בפנים, כמו הלחיים או קווי המתאר, עשויים לעלות גם 3,500-2,000 שקל.

עם זאת, המחיר האמיתי, כך נראה, נמצא במקום אחר לגמרי. "יש תופעה שנקראת Visual Facial Adaptation", מסביר ד"ר מושל, "שבה גם הרופאים עצמם מאבדים את היכולת להבחין בין טבעי למוגזם. זה כמו להוסיף פילטר על פילטר - בשלב מסוים מאבדים קשר למציאות".

ד"ר מושל מפרט כי "לאחרונה נערך מחקר שבחן כיצד משתנה תפיסת היופי אצל מטופלות ואצל רופאים. התופעה דומה לשימוש בפילטרים: המטופלות מתחילות עם טיפול, מגיעות לתוצאה טובה, אך במקום להסתפק בכך, הן מתרגלות למראה החדש ורוצות עוד. הן נכנסות למעגל אינסופי: ממצב טבעי למצב מפולטר, ומשם לעוד פילטר, וזה אף פעם לא מספיק. כשמתחילים בתהליך הזה ללא בקרה, נוצר מרדף מתמיד אחרי משהו שלעולם לא תהיה שלמות לגביו".

איך זה משפיע על תפיסת המציאות של הרופאים?
"יש רופאי אסתטיקה שאם יראו להם שתי תמונות, אחת של בחורה טבעית ואחת עם שפתיים מוגדלות בפוטושופ, הם יגידו שהתמונה המעובדת נראית בסדר. זה מראה שגם הרופא מוטה בתפיסתו. רופאים שנמצאים כל היום בעולם הזה צריכים לשמור על תפיסת מציאות בריאה".

"אנחנו חיים בחברה שהולכת ונהיית חזותית", מוסיפה ד"ר עידית גוטמן, מומחית לפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת תל אביב. "כל הזמן רואים אותנו. אם פעם בשביל להיראות מטופחת היית עושה פן, היום רק כדי להיראות כמו בן אדם את צריכה תכשירים וטיפולים. זה נהיה ג'וב רציני רק כדי להגיע למקום הבסיסי. התחושה היא שכולנו צריכות להיראות כאילו אנחנו עם פילטר, כבר אי אפשר להסתפק בקלפים שהביולוגיה חילקה לנו".

ד"ר גוטמן אף מתייחסת לרצון של הצעירות לשפתיים בשרניות. "אנחנו מכוונים להעדיף תווי פנים שמזכירים תינוק - זה טריק של האבולוציה. לתינוקות אין כמעט אף, סנטר או לסת. במקום זה יש להם פה מדושן, עיניים בפרופורציה גדולה והרבה לחיים רכות. אנחנו אוהבים את המראה הזה".

הסתכלות על הנתונים והתהליכים השונים מעלה לא מעט סימני שאלה ודאגה. השאלה היא לא אם הטרנד הזה ימשיך, אלא לאן הוא יוביל. בעוד שהטכנולוגיה והבטיחות משתפרות, האתגר האמיתי הוא למצוא את האיזון בין שיפור המראה לבין שמירה על זהות טבעית ובריאה - אתגר שנשמע כמעט בלתי אפשרי בעידן של היום.

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס