שפל של שלוש שנים בכלל גיוסי הכספים לסטארט-אפים ישראליים / איור: גיל ג'יבלי
ההסדרה בלבנון והסרת לבנה משמעותית בחומת "ההתנגדות" של ארגוני הטרור עשויים לאותת למשקיעים הזרים כי בשלה העת לחזור ולהשקיע בישראל. למרות שכמה קרנות השקעה גדולות כמו סקויה, אינדקס, גריילוק וג'נרל קטליסט הגדילו את השקעותיהן בישראל בשנה האחרונה - בעיקר בחברות סייבר - עושה רושם כי הענף בכללו הושפע בעקבות המלחמה. לפי דוח שפרסם מכון המחקר Rise Israel בחודש אוקטובר האחרון לציון שנה לפרוץ המלחמה, עולה כי בניטרול סבבי גיוסים גדולים, כלל גיוסי הכספים לסטארט-אפים ישראליים הגיע לשפל של שלוש שנים, וכי מספר החברות המגייסות קטן בהדרגה.
● זו נקודת התורפה המפתיעה של ChatGPT
● 1,350 דולר לניו יורק: חברת התעופה של ההייטקיסטים חושפת מחירים
● המשקיעים בבורסה המקומית כבר תמחרו הפסקת אש: האם יש לה עוד לאן לעלות?
המשמעות היא שקמות פחות ופחות חברות בישראל וחדי הקרן הגדולים מרכזים את עיקר המימון להייטק הישראלי. גם מספר המשקיעים בהייטק הישראלי הולך ופוחת במידה דרמטית מאז תחילת שנת 2022, למרות שהיקף ההשקעות מסך כל המשקיעים הלך וגדל ברבעון השלישי של השנה. כך, במחצית הראשונה של 2024 חלה ירידה של 10% במספר גופי ההשקעה הזרים הפעילים בישראל ביחס לחצי השנה שלפני כן - בהם קרנות הון סיכון, קרנות תאגידיות, משקיעים מוסדיים ותאגידים. לעומת התקופה המקבילה אשתקד, הירידה חדה יותר ועומדת על 18%.
גם קצב האקזיטים וההנפקות ירד, בחברות הציבוריות עובדים רבים נותרו "מחוץ לכסף", כלומר מבלי יכולת להרוויח מהאופציות שברשותם בטווח הנראה לעין ומועסקים חדשים התפכחו מחלום האקזיט במיליארדים - ולראיה, מרכיב האופציות בעוגת השכר קטן. לפי מחקר שערכה קבוצת IBI קפיטל ופורסם בגלובס מוקדם יותר השנה, היקף האופציות שניתנו לעובדים ירד במהלך החציון הראשון של השנה ב-12.6% ביחס לתקופה המקבילה ב-2023.
צעד ראשון להחזרת היציבות
האם ההסכם בלבנון יהווה נקודת מפנה בראי המשקיעים הזרים, או שללא הסדרה בעזה - תדמית ישראל במלחמה לא תשתנה? "הסכם הפסקת האש בלבנון הוא צעד ראשון לקראת החזרת היציבות האזורית, אך חשוב להבין שהשפעתו הכלכלית והאזרחית תורגש רק לאורך זמן", אומר אבי חסון, מנכ"ל עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל (Startup Nation Central), לשעבר ראש רשות החדשנות. "העדר הטיסות והתרעות המסע לישראל בתקופת הלחימה הקשו מאוד על משקיעים זרים וחברות בינלאומיות להגיע, כמו גם על החברות הישראליות לנסוע לחו"ל ולשמר המשכיות עסקית. ועדיין, יש לחכות ולראות האם ומתי חברות התעופה הזרות יחזרו לפעול בצורה סדירה.
לאור העובדה כי התאוששות החיים האזרחיים והכלכליים בצפון צפויה להיות תהליך ממושך, קיים חשש משמעותי שחלק מהחוקרים במוסדות כמו מיג"ל או תל-חי לא יחזרו לפעילותם בצפון, דבר העלול להוביל לאובדן משמעותי בפוטנציאל הכלכלי שהתחיל להתממש בשנים האחרונות. זהו אתגר שיש לתת עליו מענה דחוף כדי לשמר את מרכזי הידע האקדמי והכלכלי שהתפתחו באזור. נראה כי הסרת העומס מכוחות המילואים צפויה לאפשר להייטק הישראלי - שנטל עול כבד משמעותית מיתר האוכלוסייה - לחזור לפעילות סדירה יותר".
ד"ר פתיר ממכון רייז מוסיף: ההסדרה המסתמנת בחזית הצפונית מפיגה באופן חלקי את החששות מהתלקחות מלחמה כוללת, ואולי גם מסמנת משהו לגבי היעדים של הממשלה. לכן, היא אולי מקטינה את חששות המשקיעים בתחום הגאו-פוליטי, אבל היא לא נוגעת ליתר הסוגיות. המשמעות היא שאנחנו לא צופים שהסדרה בצפון תוביל לבדה לשינוי משמעותי ברצון להשקיע בישראל ולהתאוששות של הענף".
ההשפעה הכמותית של המלחמה הייתה פחותה מזו של אי-היציבות הפוליטית בישראל
הירידות בהשקעות הזרות לא מיוחסות אך ורק למלחמה. הכלכלן הראשי של רייז ישראל, ד"ר אסף פתיר, מציין כי "ישנה ירידה עולמית בכמות ההשקעות ובמיוחד ירידה עולמית בהשקעות בסטארט-אפים קטנים - החלק היחסי של החברות הקטנות בהייטק הישראלי גבוה בהשוואה לאקוסיסטמים אחרים בעולם".
מעבר לכך, לדידו של פתיר, חששות של משקיעים מגורמים ייחודיים לישראל הביאו גם הם להקטנת ההשקעות, כמו: אי-היציבות פוליטית וסימן השאלה סביב עתידה של ישראל כמדינה ליברלית עם מערכת משפט עצמאית ומחויבות למדע; אי-יציבות גאו-פוליטית וקושי של חברות ישראליות לתפקד בתוך האילוצים הביטחוניים, והדאגה מיכולתה של המדינה לעמוד במחויבויות הפיסקליות שלה מבלי לפגוע באופן קשה בסקטור העסקי; והפגיעה בתדמית המדינה בעולם, שגורמת למשקיעים להימנע ממעורבות עסקית.
"חשוב לשים לב שהירידה העולמית שהחלה בסוף 2022 ואי-היציבות הפוליטית שהחלה ב-2023, הם הגורמים שהביאו לירידות המשמעותיות בהייטק הישראלי. המלחמה שפרצה ברבעון הרביעי של 2023 הוסיפה גורמי דאגה נוספים, אבל ההשפעה הכמותית שלה הייתה פחותה".