רונן פייר, המנכ''ל הזמני של סולאראדג’ / צילום: איל יצהר
חברת סולאראדג' סוגרת את חטיבת אחסון האנרגיה שלה, המבוססת על חברת Kokam הקוריאנית, אותה רכשה סולאראדג' לפני שש שנים תמורת 88 מיליון דולר. סגירת הפעילות תשפיע על כ-500 עובדים (כ-12% מכוח האדם שלה), רובם בקוריאה, במפעל "סלע 2" שנקרא על-שם מייסד ומנכ"ל החברה בעבר, גיא סלע ז"ל. המהלך לא ישפיע על עובדים בישראל. נזכיר כי החברה ביצעה שני סבבי פיטורים השנה, במהלכם קוצצו 1,300 עובדים, מתוכם 750 בישראל. החברה תכיר בעלויות לפני מס של 81-99 מיליון דולר בגין הפסקת הפעילות ברבעון 4 השנה ורבעון 1 של 2025. תשלומים עתידיים במזומן הנוגעים לסגירה יהיו בסך 38-46 מיליון דולר, בעיקר פיצויי פיטורים.
● נכנסו לוול סטריט בדלת האחורית והפכו ליעד רכישה: מי הישראלית הבאה בתור?
● סימילירווב כמשל: מניות ההייטק מישראל שקפצו בשיעור תלת-ספרתי
● המניות שיפתיעו והמדד שלא הגיע לתקרה: המלצות מנהל ההשקעות
סולאראדג', המנוהלת כיום על-ידי המנכ"ל הזמני רונן פייר, מתמודדת בשנה וחצי האחרונות עם שינויים משמעותיים בשוק בו היא פועלת, שהשפיעו לרעה על תוצאותיה והפילו את מנייתה.
בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, הכנסות סולאראדג' ירדו ב-72.5% ל-731 מיליון דולר, והיא עברה מרווח נקי להפסד נקי לפי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP), בסך 1.5 מיליארד דולר. ברבעון השלישי, החברה הכירה בירידת ערך בסך 1.03 מיליארד דולר, חלקה בתחום אחסון האנרגיה. החטיבה שנסגרת כעת תרמה כ-43 מיליון דולר להכנסות החברה מתחילת השנה - ירידה לעומת 52.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2023; ההפסד שנגרם עקב פעילות החטיבה הסתכם ב-113 מיליון דולר, יותר מפי שניים לעומת התקופה המקבילה.
שווי השוק של החברה בנאסד"ק הוא 793 מיליון דולר, אחרי התאוששות מהשפל שנרשם מוקדם יותר החודש, זאת לעומת שווי של מעל 19 מיליארד דולר בשיא לפני שלוש שנים. לאחרונה, פורסם בגלובס כי החברה מחפשת שוכר משנה לקמפוס החדש שעזריאלי בונה עבורה בגלילות.
הצעד של סגירת החטיבה נועד לחזק את מצבה הפיננסי של סולאראדג' בניסיון לחזור לרווחיות וליצירת תזרים חיובי, ומכירת נכסים הקשורים לחטיבה - כולל מפעל סלע 2 - אמורים לסייע לה בכך.
המנכ"ל פייר מסר: "ההחלטה לסגור היא תוצאה של ניתוח קווי המוצרים והעסקים שלנו, המגמות בתעשייה והסביבה התחרותית. הצעד משקף גם את העדיפויות שלנו: יציבות פיננסית בעזרת הפחתת עלויות וחזרה לתזרים חיובי, וכן התמקדות בתחומי הליבה".