שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב להפרטת תאגיד השידור הציבורי. 49 חברי כנסת הצביעו בעד ההצעה, ו־46 חברי כנסת הצביעו נגדה.
● מכה לקרעי: יו"ר ועדת האיתור למועצת תאגיד השידור, משה דרורי, התפטר מתפקידו
● בממשלה פועלים לסגירת התאגיד. המשמעות: מאות מפוטרים וחיסול היצירה הישראלית
שר התקשורת שלמה קרעי טען בנאומו במליאה כי "אין צורך שהציבור יממן שידור ציבורי", וכי "שידורי החדשות והאקטואליה בתאגיד מיותרים ומוטים ומבטאים מציאות מדומה".
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, אמר כי קרעי וגוטליב "רוצים שכולם בתקשורת יישמעו כמו יעקב ברדוגו וינון מגל. הם החליטו לרסק את התקשורת החופשית, ואז לטפל בכל היתר". לפיד תיאר בנאומו את הצעת החוק כאיום על הדמוקרטיה הישראלית, וקרא לכלי התקשורת בישראל להתנגד להצעה, כי "זה בדרך אליכם".
ההצעה: התאגיד ייסגר תוך שנתיים
לפי הצעת החוק, תאגיד השידור הציבורי ייסגר ויחדל מכל פעילות תוך שנתיים, והחוק שהסדיר את פעילותו יבוטל. עד אז, הרשות השנייה תערוך מכרז למתן רישיון לשידורי טלוויזיה על גבי האפיקים שבהם שידר התאגיד, ואם ייבחר זוכה, הוא יורשה לקיים בהם שידור מסחרי פרטי. אם לא ייבחר זוכה, ייפסקו לגמרי השידורים בשידור הציבורי. הצעת החוק מציעה כי כך ייעשה גם לגבי שידורי הרדיו של התאגיד, וייערך מכרז לתחנת כאן ב', במטרה להפריטה.
אחרי שהבוקר נודע כי יו"ר מועצת התאגיד, השופט בדימוס משה דרורי, המזוהה עם הממשלה, התפטר מתפקידו כיו"ר ועדת האיתור למועצת התאגיד, קרעי טען כי הצעת החוק של גוטליב - שהוא עצמו קידם בעבר כחבר כנסת - נדרשת, שכן לא ניתן להוביל לאיזון בתכני התאגיד.
קרעי האשים את ממלא־מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ואת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, בכך שהם מעכבים, לדבריו, את מינוי החברים למועצת התאגיד. "אנחנו נטפל בזה", הבטיח קרעי. נזכיר כי קרעי סירב זה מכבר להאריך את כהונתם של שניים מחברי המועצה.
היועמ"שית: "השפעה שלילית ברורה על מגוון הדעות"
ועדת השרים לחקיקה אישרה זה מכבר את תמיכת הקואליציה בהצעת החוק, חרף התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה. עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"שית למשפט ציבורי־חוקתי, ועו"ד מאיר לוין, המשנה ליועמ"שית למשפט כלכלי, כתבו כי "מדובר במסר ברור לשוק התקשורת כי ביקורת על השלטון או שידור תכנים שהשלטון אינו מרוצה מהם, עלולים להוביל לצעדים נגד גופי התקשורת ולהגבלתם בצעדי בזק".
לדבריהם, "הפסקת שידורי החדשות והאקטואליה של התאגיד היא בעלת השפעה שלילית ברורה על מגוון הדעות בשוק הדעות הישראלי", וצפויה פגיעה משמעותית בחופש הביטוי והעיתונות.
עוד נכתב בחוות־הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה כי "משמעותה המיידית של ההצעה היא ביטול מלא ומוחלט של השידור הציבורי בישראל ושינוי יסודי במפת התקשורת הישראלית. לא ניתן לקבל החלטה על מחיקה משדה התקשורת של במת ביטוי מרכזית בחופזה, בהצעת חוק פרטית, ללא תשתית מקצועית, ובניגוד לאופן שבו פעלה הממשלה בנושא בעבר. מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית רבה, שעד כה נבחן במסגרת עבודת מטה ממשלתית, שכללה את פעילותן של שורה של ועדות ציבוריות שמונו על־ידי הממשלה לבחינת הנושא".
נציגי היועמ"שית אף הצביעו על הקשר שבין הצעת החוק של גוטליב לבין מהלכים נוספים שמקדמת הממשלה, וקבעו כי "עולה חשש כבד כי ביסוד ההצעה עומד גם הרצון להפסיק את שידורי התאגיד, בשל תכנים המשודרים בו".
בחוות־הדעת נכתב בהקשר זה כי "גם אם המהלכים השונים לא יבשילו לבסוף, בכל אחד מהם בפני עצמו, ודאי בהצטברותם, יש משום אפקט מצנן משמעותי וחמור כלפי התאגיד וכלפי גופי התקשורת האחרים בישראל".
בנאומה במליאה, תקפה ח"כ גוטליב את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, על התנגדותה להצעת החוק, וטענה כי אין כוונה לסגור את התאגיד אלא להפריטו. "אני לא מעוניינת לכפות על הציבור שידור שהוא מממן", אמרה גוטליב.