רו''ח עופר מנירב / צילום: תמר מצפי
"מזה כחצי שנה שאנחנו ממתינים לפרסום של נוהל הגילוי מרצון, אך הנוהל מתעכב ומתעכב ומתעכב. כבר לפני כ-5 חודשים, בכנס המסים של הלשכה באילת, הודעת חגיגית מעל הבמה כי הנוהל כבר מאושר עקרונית ויתפרסם 'בימים הקרובים'. אלא שמאז חלפו כאמור כבר 5 חודשים, כאשר לא ברור מתי/אם בכלל יהיה הליך שכזה, וככל שיהיה, איך הוא יתבצע" - כך כותב היום (ד') רו"ח עופר מנירב, נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר, יו"ר (משותף) של מרחב תל אביב בלשכת רואי החשבון וחבר הוועד המרכזי בלשכה, במכתב ששיגר למנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ'.
● מחזיקים מטבע דיגיטלי בחו"ל? בקרוב המידע עליכם יגיע בקלות לרשות המסים
● מה מעכב את הנוהל שאמור להכניס מיליארדים למדינה?
במאי האחרון הודיע מנהל רשות המסים כי "בתוך מספר ימים" יפורסם נוהל גילוי מרצון חדש, שיאפשר לישראלים שהחביאו את הונם מהמדינה ולא שילמו מס עד כה, לדווח על ההון ולשלם מס ללא חשש מהליך פלילי.
המדינה כבר ציפתה לראות מיליארדים זורמים לקופת המדינה מחשיפת ההון הישראלי המסתובב בעולם, כאשר לפי ההערכות ברשות המסים הנוהל היה צפוי להכניס כ-2-3 מיליארד שקל לקופת המדינה, ואולם החודשים חלפו, ונוהל חדש לא פורסם.
במענה לפניית גלובס באוגוסט האחרון בשאלה לאן נעלם הנוהל, השיבו ברשות המסים כי הם ומשרד המשפטים עדיין עובדים על "ניסוחים אחרונים".
"מצב אנומלי"
החודשים המשיכו לנקוף, וגם היום, בפתחו של חודש דצמבר, הנוהל טרם פורסם. המצב הזה מעורר תהיות במשק, וגם בלשכת רואי החשבון. במכתב, שכותרתו "חלוקה צודקת של נטל המס - הליך הגילוי מרצון", מציין מנירב כי להערכתו, "מי שמעכב את פרסום הנוהל אינה רשות המסים וגם לא משרד האוצר, אלא משרד המשפטים".
מנירב מתייחס לכך שבשנים האחרונות ניסתה רשות המסים להחיות מחדש את נוהל הגילוי מרצון מספר פעמים, אך הנושא נתקע בפינג-פונג של הדיונים בין רשות המסים למשרד המשפטים, כאשר במשרד המשפטים תהו כיצד ניתן להצדיק פרסומו של נוהל גילוי מרצון חדש, לאחר שבעת פרסום נוהל הגילוי מרצון הקודם (בדצמבר 2017) התחייבה רשות המסים כי לא יהיה נוהל גילוי מרצון נוסף. זאת, כדי שלא להכשיר התנהלות פלילית והעלמת הכנסות.
לדברי מנירב, חסימת נוהל גילוי מרצון על-ידי משרד המשפטים מובילה ל"מצב אנומלי מכל הבחינות", וכך הוא כתב למנהל רשות המסים: "השנה האחרונה שעברנו הייתה מהקשות, אם לא הקשה ביותר, שעברנו, וכאשר מעבר לאובדן הגדול של חיי אדם ולחטופים שעדיין נמצאים בידי החמאס, אנחנו צריכים כעת להתמודד עם אתגרים כלכליים לא פשוטים, פועל יוצא של המלחמה שנכפתה עלינו. במצבים כאלה אין לנו את הפריבילגיה להיאחז בהבטחות שניתנו (שלא יהיה עוד הליך גילוי מרצון), וחובה על כולנו להסתכל מחוץ לקופסה ולחפש פתרונות, גם פחות פופולריים וכאלה אשר בתקופה 'נורמלית' לא היינו עושים".
סוגיית הקריפטו
מנירב מוסיף וטוען כי עיקר ההליך הפעם נועד בכדי לאפשר לכל מי שפעלו בשוק הקריפטו לדווח על ההכנסות "הנכונות" שהיו להם מפעילותם בתחום זה, לאחר שבדיעבד התברר כי מרבית "הנישומים הצייתנים", אלה שדיווחו על עסקאות הקריפטו, דיווחו שלא במתכוון ובחוסר ידיעה דיווחים לא נכונים.
"כל נושא רווחי הקריפטו היה נושא שנוי במחלוקת תקופה ארוכה, דבר שהביא לכך שרבים וטובים, כאלה שנוהגים לדווח על כל הכנסותיהם, מוצאים את עצמם היום במצב שבו הם עברו עבירה, בין אם בגין אי-דיווח ובין אם בגין דיווח שגוי", כותב מנירב.
לדבריו, "מדובר בציבור של נישומים נורמטיביים ושומרי חוק, המוצאים את עצמם במצב של עבירה על החוק, ומן הראוי, שלא לומר מתבקש/מתחייב, לאפשר להם לעשות כן ובדרך הקלה ביותר".
מנירב מוסיף וכותב כי בטיוטת התקציב, כמו גם בחוק ההסדרים, מוצעים מהלכים שישפיעו (ולא לטובה) על הכיס של כולנו, וחובה עלינו לחפש דרכים איך ניתן להגדיל את הכנסות המדינה, מחד, מבלי שהציבור יהיה זה שיישא בנטל, מאידך.
לטענתו, "הליך הגילוי מרצון הוא בדיוק אחד הפתרונות הנכונים והצודקים לעת הזו, שכן הוא יאפשר למדינה לגבות מקבוצה מצומצמת את המסים המגיעים מהם, ובכך יוכל לסייע בהקלת הנטל על הציבור הרחב, שגם כך נאנק תחת העול".
בעד הליך אנונימי
באשר לתוכנו של נוהל הגילוי מרצון, אם כזה יתפרסם, מבקר מנירב את הכוונה להימנע מנוהל גילוי מרצון אנונימי. "הליך כזה יכול להצליח, אך ורק אם וככל שניתן יהיה לעשותו אנונימי", כותב מנירב למנהל רשות המסים.
מנירב מתייחס לבעיה נוספת שמעיבה על כל נוהל גילוי מרצון שלא יפורסם: חוסר היכולת או הקשיים הרבים הקיימים כיום בהעברת כספים מחו"ל או מזירת הקריפטו למערכת הבנקאות בישראל. "על-מנת שהמדינה גם תוכל, דה-פקטו, לגבות את המסים כתוצאה מהליך הגילוי מרצון, ולנישומים תהיה את האפשרות לשלם - צריך לפתור את הבעיה הקיימת היום, עת קיימים קשיים רבים, עד כדי אי-אפשר, להעביר את הכספים שיגולו לארץ , גם אחרי הגילוי", הוא כותב.
מרשות המסים נמסר בתגובה: "הנוהל אושר על-ידי הגורמים הרלוונטיים, בכלל זה היועצת המשפטית לממשלה, לפני חודשים ספורים. בימים אלה נבחנות מספר בקשות לתיקון הנוהל שאושר".