גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתקני סדיקה הידראולית במדבריות טקסס / צילום: Shutterstock

שרידים של מסילת ברזל שפשטה רגל ב-1888 הפכו לאחת המניות הנוסקות ביותר בענף הנפט - ואחת המניות שהציגו את הביצועים הטובים ביותר בכל מגזר השנה.

● המניות הישראליות בוול סטריט שקפצו ביותר מ-100% השנה 
● עוד צעד התייעלות: סולאראדג' סוגרת את חטיבת אחסון האנרגיה שלה 

תכירו את מניית טקסס פסיפיק לנד  (Texas Pacific Land) שערכה שולש ב-2024 למרות מגמת הירידה במחירי הנפט. הודות לגישה שאימצה החברה להפקת כסף מן השטחים שבבעלותה באזור הקידוח הפורה ביותר של אמריקה, אגן פרמיאן.

העסק הרווחי של טקסס פסיפיק מבוסס על מכירת מים לחברות סדיקה הידראולית (המכונה Fracking, שיטה להפקת נפט, גז טבעי ומחצבים נוספים על ידי שבירה של שכבות סלע עמוקות בעזרת דחיסת נוזלים בלחץ גבוה) במדבר מערב טקסס, לצד הקצאת אתרים בהם יוכלו החברות להשליך אחר כך את מי השפכים הנוצרים בהפקת הנפט.

לרשימת לקוחות "הנדל"ן" שלה הוסיפה החברה, המעסיקה 100 עובדים, גם יצרניות של סוללות, חוות רוח, מתקנים סולאריים, כורי ביטקוין ופרויקטים של קיבוע פחמן.

ולצד כל אלה, את מס הרכוש המוטל עליה החברה משלמת בעזרת מכירת זכויות ציד ומרעה בחבל ארץ שתואר בספריהם של קורמאק מקארתי, לארי מק'מרטרי ואחרים.

צירופה של מניית טקסס פסיפיק למדד S&P 500 השבוע סיפקה לה דחיפה נוספת. השווי שלה תפח לכ-35 מיליארד דולר, כאשר מנייתה הפכה לחביבת קרנות הענק העוקבות אחר המדד הרחב.

בלי חובות, בלי קווי אשראי, כמעט בלי בנקים

במשך רוב 136 שנותיה בבורסת ניו יורק, הייתה טקסס פסיפיק נאמנות, שהוקמה כדי להיפטר מהחזקות קרקע של מסילת רכבת כושלת. המשמעות של המכשיר הזה הייתה שמעט קרנות יכולות להחזיק במניותיה, שהוענקו למחזיקי איגרות החוב של Texas and Pacific Railway.

גם לאחר שטקסס פסיפיק הפכה לתאגיד ב-2021, בוול סטריט המשיכו להתעלם ממנה. אנליסט מניות בודד - מבנק בדאלאס - הצטרף לשיחת הדוחות הרבעונית של טקסס פסיפיק מוקדם יותר החודש.

"אנחנו לא משתמשים הרבה בבנקים", אמר טיי גלובר, מנכ"ל טקסס פסיפיק בן ה-39, "וקשה להשיג סיקור אם אתה לא מסתייע בבנקים".

לטקסס פסיפיק אין חובות או קווי אשראי, והיא אינה מעסיקה בנקאי השקעות כדי לקנות או למכור קרקעות. כשגלובר הצטרף ב-2011, כאיש הנפט והגז הראשון שלה בשטח, כמעט ולא היו מחשבים.

גלובר הופתע ממכונות הכתיבה המשרדיות, כמו גם ממפות שהודפסו על גלילים גדולים של נייר פרגמנט, שהמנהלים צבעו עליהן באופן ידני כדי לעקוב אחר ההחזקות העצומות של טקסס פסיפיק.

גלובר נדהם גם מהיקף השטח של החברה שממוקם בלבו של אזור ייצור הנפט בארה"ב.

מאה שנה לאחר הקמתה, טקסס פסיפיק החזיקה עדיין בכשליש מ-3.5 מיליון הדונם שהממשלה העניקה לחברה בזמן שהניחה את המסילה.

אף שהבאר הראשונה באגן פרמיאן נקדחה על אדמתה בשנת 1920, הקרן התנהלה יותר כמו ארגון חקלאי מאשר כמו עסק נפט. בשנות ה-50 היא חילקה את הזכויות על מחצבי הנפט והגז שבמעבה אדמתה, תוך שמירה על זכויות תמלוגים קטנות.

מנהל קרן הנאמנות הסתפק במכירה איטית של חלקות, בשעה שהערים אל פאסו ומידלנד התפשטו עמוק יותר לתוך המדבר. "אין ממש טעם ליצור הייפ או לקדם את זה", הוא אמר לוול סטריט ג'ורנל ב-1998.

כאשר הצטרף גלובר לחברה, הייתה סיבה להתרגשות. יצרני אנרגיה החלו לשלב קידוח אופקי וסדיקה הידראולית, וייצור הגלם עלה.

גלובר קודם למנכ"ל בשנת 2016 והחל לעבוד על מודרניזציה של מערכת התיוק של ניירת המשרד ועל גיוס עובדים עם מומחיות באנרגיה, משפטים, הנדסה והידרולוגיה. החברה החלה להשתמש ברחפנים, בתמונות לוויין ובתוכנות לזיהוי שינויים, תוך כדי שיגור עובדים למדבר כדי לצמצם את הסגות הגבול. מחלקת חיוב וגבייה החליפה את שיטת הכבוד הוותיקה שהייתה נהוגה בחברה לגביית תמלוגים ותשלומי חכירה.

במשך שנים, נמנעו קודחים מעסקים עם טקסס פסיפיק משום שנדרש לחברה זמן רב מדי לתפעל את צוות השלד שלה. "היו כאלה שהתחילו לקדוח ולהתקין תשתית מבלי לשלם", סיפר גלובר.

"עצם העובדה שהיה צוות מתאים כדי לעמוד בקצב שבו התעשייה נעה, יצרה המון הכנסות", הוסיף.

מים, זכויות מינרלים ופנטזיות על דאטה סנטרים

טקסס פסיפיק הקימה גם חברה לאספקת מים לאותם יצרני נפט.

הדבר יצר זרם הכנסה חדש ואִפשר קידוח באזורים יבשים. קידוחים נוספים הביאו לכך שטקסס פסיפיק יכלה להחכיר נכסים נוספים לצורך כבישי גישה, צינורות וקווי חשמל. היא פתחה בורות בסלעים ומכרה ליצרנים קליצֶ'ה (caliche), מלט טבעי המשמש לבניית הכבישים.

"זה פתח הרבה שטחים שלדעתי לא היו מפותחים אחרת", אמר גלובר.

במקום רק למכור, הפכה טקסס פסיפיק לרוכשת קרקעות. הרכישות האחרונות כוללות זכויות מינרלים, המעניקות לה חלק גדול יותר מהפקת הנפט והגז, כמו גם קרקעות מעבר לאזורי קידוח, שבהן ניתן להזריק שפכים מתחת לאדמה.

ההצלחה הביאה לחיקויים. שווי המניות של LandBridge, חברה נוספת המחזיקה בשטחים גדולים בפרמיאן, עלה ביותר מפי שלושה מאז ההנפקה הראשונית שלה בסוף יוני.  LandBridge הודיעה מוקדם יותר החודש כי תשלם 245 מיליון דולר עבור חוות Wolf Bone המשתרעת על פני כ-186 אלף דונם במערב טקסס, וכך תחזיק שטח במעל למיליון דונם.

בעוד שהפקת הנפט הניעה את עלייתה של טקסס פסיפיק, המשקיעים מחפשים כעת גז טבעי כדי לתדלק צמיחה נוספת.

אין מספיק קיבולת צינורות כדי להוביל את כמויות הגז העצומות שנתגלו כתוצר לוואי של קידוחי נפט. בשנים האחרונות, הפך לפעמים המחיר האזורי של דלק לייצור החשמל לשלילי - כלומר הקודחים משלמים למעשה למישהו כדי לקבל אותו.

גז זול מושך כורי ביטקוין, והמשקיעים בונים על כך שדאטה-סנטרים תאבי אנרגיה יגיעו בעקבותיהם.

גלובר מעריך כי "אנחנו יכולים להוסיף עוד ערך שם, עם ציוד השטחים בגישה לחשמל, מים וסיבים תקשורת, ולפתות יזמים, בדומה למה שעשינו עם תעשיית הנפט והגז".