גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיירות סיוע הומניטרי ברצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

צה"ל מסכם את הלחימה בחיזבאללה, ובמקביל פועל בימים אלה בצפון רצועת עזה, לניקוי תשתיות החמאס מבית לאהיה, בית חאנון וג'באליה.

● "אנחנו חזקים, אבל צריך תמריצים": במגזר העסקי בצפון נערכים לחזרה 
● היקף הנזק ללבנון, והנהירה לדרום המדינה - למרות אזהרת צה"ל 

כעת הממשלה בוחנת פיילוט במסגרתו תוכנס לצפון רצועת עזה חברת אבטחה אמריקאית פרטית שתעסיק חיילים לשעבר בצבאות המערב - אלה ילוו את שיירות המזון והתרופות אל מרכזי האוכלוסייה, יימנעו את השתלטות חמאס או כנופיות אחרות על משאיות הסיוע, וישחררו את חיילי צה"ל מהמשימה המסוכנת.

בין השמות שעלו, החברות האמריקאיות אורביס וקונסטליס, האחרונה רכשה בעבר את פעילות בלאקווטר (Blackwater) - חברת האבטחה הצבאית הפרטית המפורסמת ביותר בארה"ב, שזכתה לחוזים שמנים ושנויים במחלוקת בזמן מלחמת עיראק השנייה.

חברה שלישית, GDC בבעלות איש העסקים הישראלי‏־אמריקאי מוטי כהנא טענה כי היא מנהלת משא ומתן להביא חברת אבטחה אמריקאית לעזה לעבוד עמה בשיתוף פעולה. GDC עוסקת בניהול לוגיסטיקה ומשלוחי מזון ואחת האפשרויות שהעלה כהנא בראיון לתקשורת היא להביא את קונסטליס לעזה, לאחר שתשכור יוצאי יחידות קרביות מצבאות ארה"ב, בריטניה וצרפת, תוך הקפדה על כך שאיש מהם איננו יהודי.

יחד עם זאת כהנא הוא תומך נלהב של המפלגה הדמוקרטית ותמך במועמדותה של סגנית הנשיא קמלה האריס לנשיאות, וייתכן כי מהלך זה דווקא יהפוך את שמו לצנינים בעיניו של ממשל טראמפ החדש. לפיכך, ייתכן ששותפתו האפשרית תמצא את דרכה לעזה גם ללא כהנא.

פרשיות שנויות במחלוקת

קונסטליס היא גלגולה המודרני של בלאקווטר שהקים אריק פרינס בימים שלאחר מתקפת ה־11 בספטמבר, שהפכה לקבלנית הגדולה ביותר של ארה"ב בימי מלחמת עיראק השנייה. פרינס עזב את בלאקווטר ב־2009 לאחר כמה פרשיות שנויות במחלוקת שנחקרו עם בחירתו של ברק אובמה לנשיאות ארה"ב. לבלאקווטר יוחס ירי לעבר אזרחים עיראקים ושימוש מוגבר באמצעים צבאיים נגד אזרחים.

החברה שינתה את שמה ל"אקדמי" ולאחר מכן מוזגה עם חברות נוספות שעבדו עם צבא ארה"ב, ליצירת קבוצה בשם קונסטליס. החברה מעסיקה כיום 20 אלף עובדים בארה"ב ובעוד 39 מדינות בעולם, ולפי הפרסומים שלה היא מנסה לגייס עובדים תוך הבטחה לתנאים סוציאליים וביטוחים מתקדמים, וכן סביבה של יוצאי צבא. 70% מכלל המועסקים בה הם יוצאי יחידות צבא ארה"ב. חברה אמריקאית נוספת שהגישה לממשלה תוכנית לניהול ואבטחה של חלוקת המזון בצפון הרצועה היא אורביס, שתוכניתה אף נדונה בפורום ממשלתי מצומצם בשבוע שעבר. אורביס היא חברה אלמונית כמעט מדרום קרוליינה שמעסיקה 450 עובדים ושפועלת כבר 20 שנה בשירות משרד הביטחון האמריקאי - בעיקר במתן שירותי לוגיסטיקה, רכש, אחזקה, הנדסה ותמיכת מחשבים - בתוך בסיסים ומתקנים ביטחוניים. היא הוקמה ומנוהלת על ידי האמריקאי גיא מוסמן, בכיר לשעבר בחיל הים האמריקאי.

"מתכון להתלקחויות"

התקציב המוערך לניהול פרויקט מורכב שכזה עשוי לעמוד על 200 מיליון דולר לחצי שנה, כפי שהעריך תחילה כהנא, ועד מיליארדי שקלים לשנה, להערכתו של סא"ל (מיל') יוחנן צורף, בעברו היועץ לענייני ערבים של המנהל האזרחי ברצועת עזה.

"אלה לא חברות שינהלו את חיי היום־יום של התושבים", הוא אומר לגלובס. "כל תפקידן יסתכם בהכנסת סיוע הומניטרי לרצועה ובחלוקתו וייתכן כי יחזיקו עמדות מאובטחות בתוך הרצועה. עם זאת, האחריות ההיקפית על הגנת השטח וגם האחריות האזרחית עצמה תמשיך להיות בידי ישראל, לפיכך נראה שהרעיון הוא למנוע מצב שבו נטען כלפי ישראל שהיא מנהלת ממשל צבאי ברצועה וכן למנוע אובדן של חיי חיילים ישראליים שלא מבצעים משימות צבאיות.

"לכאורה, על החברות הללו יוטל למנוע השתלטות של חמאס או כנופיות אחרות על משאיות הסיוע ההומניטרי, אבל הן ייאלצו להתמדד עם סכנות רבות: משפחות וגורמים פליליים שמופעלים על ידי חמאס שינסו להשתלט על המשאית, או יציאה של מחבלים מפירים שינסו לפגוע במאבטחים; מחסור בתרופות ובמכשור רפואי, ציוד מיוחד לחורף ובסופו של דבר התושבים יראו בהן כנטע זר - במקומות שכאלה אתה הופך לאסיר של ההתפתחויות בשטח מבלי היכולת לתכנן לטווח ארוך, ולדעתי הדבר ישמש להנצחת הכאוס ברצועה".

האלוף (במיל') גדי שמני, לשעבר אלוף פיקוד מרכז, מפקד אוגדת עזה ששימש גם כנספח צה"ל בארה"ב נזכר כי חברות האבטחה הקבלניות התפתחו בעיראק לאחר הביקורת הציבורית הרבה על ההרוגים בשורות הצבא. "הבעיה היא שהחברות הללו לא פועלות לפי נורמות של גוף צבאי שיש לו כללי פתיחה באש ברורים, ערכים מוצקים וזה מהווה מתכון להתלקחויות", הוא אומר לגלובס. "המטרה של החברות הללו היא להרוויח כסף - לא ביטחון המדינה. עבור ישראל המטרה היא לחסוך בחיי חיילים, אבל מה שנדרש בעזה איננו חלופה לצה"ל אלא לחמאס - וכאן לא מדובר בשלטון חלופי אלא בהנצחת שלטון החמאס שאולי יתפתה לעשות עסקים עם אותם ארגונים".

מיליארדי שקלים

מי יישא בעלויות הגדולות של חברת האבטחה, שכאמור, יכולות להאמיר אל מעל למיליארד שקלים בשנה? "ישראל תבקש שארה"ב - או גורם חיצוני - יממן את התוכנית, אבל ייתכן שהיא עצמה תאלץ לשאת בזה", אומר צורף.

"כששלטנו ברצועה מימנו אותה מכספי המסים שנגבו מהתושבים כך שישראל כמעט ולא השקיעה בעזה". תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון תומך במהלך כצעד זמני, ומציין כי "האו"ם בסופו של דבר יצטרך לשאת בעלויות הללו, בין אם באמצעות ארה"ב או ארגוני סיוע אחרים. התפקיד של ישראל במקרה זה יהיה לאשר את הכנסתה של החברה ולדאוג בכך שהיא תישא בקוד האתי המתאים".